בשבוע שעבר שירבטתי במדור שלי משפט שהצליח לעורר את אחד מידידי להגיב (זה כשלעצמו כבר טוב). קראו את ההתכתבות בינינו ותחליטו באיזה בועה אתם חיים. כנראה שאני לא מכיר עדיין את הכול ואת כולם. חושבים שאתם מכירים? זה אולי קצת ארוך, אבל שווה כל תו.
אם הייתי צריך לבחור כותרת שתמשוך יותר קוראים, הייתי מתחיל בכותרת “פרסום ראשון: האדמו”ר מגור שלא הכרתם”, ואז לכתוב כותרת משנה על היותו של האדמו”ר מגור מנוי לעיתון מרווה לצמא. אבל הפוסט הזה רציני מאוד ואין ברצוני למשוך אש.
וכך זה התנהל:
ברוך:
חוצניק יקר.
“האם הגחלת יתחרה במשפחה או שגורלו יהיה כמו מרווה לצמא המיתולוגי?” (כבודו, מדור פרסום במרכז העניינים).
ובכן, אולי תאמר לי יקירי מה מצב גורלו של מרווה לצמא המיתולוגי? האם יש לכבודו מושג קלוש על מספר מנוייו החודשי, מנויים המשלמים סכום לא-זול בכלל של 95 שקלים לחודש, וקצת פחות אחרי בקשת הנחה?
חוצניק:
לא ממש, אשמח להשכיל.
ברוך:
מושג שלם אין לי, אבל שמץ יש לי כן. עצור נשימה וקרא ברצף: יש להם למעלה מ-15,000 מנויים קבועים רק בארץ! [אינני סוכן פרסום שלהם ואינני צד בעניין, אני מכיר את הנתון הזה מזמי מזמן]
חוצניק:
הגיוני? אתה חושב שיש לעיתון הזה יותר מנויים מיתד נאמן והמבשר יחדיו?
ברוך:
אתה מוזמן לבוא איתי ולצאת מקונכיית הבלוג ולגלות עולם חדש.
אני יודע שהנתון הזה נשמע מופרך והזוי לחלוטין. וכך (בערך) גם אני הגבתי כששמעתי בשעתו את הנתון הזה. כשהתחקיתי מה מאחורי העניין, התחלתי להבין שבעצם אנחנו, קרי אני ואתה וחבר סובבינו, נעים בין לינקוק לבחדרי, כניסה לרוטר, הצצה לכיכר, דפדוף ב’אתרוג’ וגם כניסה פעם בשבוע ל’לדעת’ ול’חרדים’ רק לוודא שלא פספסנו כלום.
אנו מכירים את הכתבות ההזויות של אהרן גרנות, את הבעיות המשפחתיות של אלישבע שין [נו, בצחוק, ברור], ואת הליטאיות האדוקה של יעקב ב. פרידמן. אנחנו גם חיים את מאמרי המחאה התוקפניים של יתד ודואגים להתעדכן בעמדות חברות הפרסום לגבי פרסום בהמבשר מול החשיפה בהמודיע, ואפילו יודעים קצת על הגושים המתחרים של שוקי לרר / אהרן ברוך לייבוביץ / פרקוביץ / חונא דייטש וכו’ וכו’ וכו’.
קשה לנו לקלוט שיש בציבור החרדי קהל עצום, עצום, של עשרות אלפי משפחות שהם פשוט לא בעניין הזה. חלקם משפחות מחוגים כמו התולדותים ושומרי אמונים ודומיהם. משפחות ספרדיות פרומריות ואדוקות, יש עוד אלפי משפחות ירושלמיות ובית-שמשיות כאלו שלא שייכים לחוג מהנ”ל בנוסף לאחוז נכבד שקיים בכל חוג שמנוזר מכל הנמנה לעיל ושומר על בית סגור ככל האפשר מרוחות הרחוב. לא קונה עיתונים, לא מכיר את י. מיתר ולא שמע מעולם על בנימין ליפקין.
תאר לעצמך. העיתון היחיד שיש להם הוא מרווה לצמא. למשל, רק אצלי בבנין (19 דיירים) יש, אם אני לא טועה כחמש מנויים על הדבר הזה. יש לי חבר שכותב שם בקביעות, הוא אומר לי תמיד שהוא משתגע תמיד מקשת התגובות שהוא (ואשתו) מקבלים מסוגים כ”כ שונים של אנשים. שזה מדהים אותו כל פעם מחדש [ותתפלא, יש להם גם קהל אחוז מסוים של מזרוחניקים. ברצינות]
תבין. אין בעיתון הזה שום פוליטיקה. שום. אין שם דריסת רגל לפסיכולוגים פסיכיאטרים וקאוצ’רים. הוא חומר נקי ומזוקק לאלו שדורשים חומר כזה. קח דוגמא פשוטה: כשר’ ישראל הגר דיבר לאחרונה לקהל חסידיו שלא לצרוך עיתונים המטמטמים את המוח הוא סייג את דבריו שכמובן אין כוונתו למרווה לצמא. קח סוד כמוס: גם הגערער רבי מנוי על העיתון הזה, בנוסף לעיתון המודיע, כנראה. וכשפעם אחת מאיזושהי סיבה התפקששה הוראת הקבע שלו והפסיקו לשלוח אליו, התקשרו מהמזכירות לשאול מה קרה, והמנוי חודש. אני רציני להחריד.
תבין עוד משהו. אין בעיתון הזה גם לא עמוד פרסום אחד, אף פעם! יש אחוז יפה מהאוכלוסייה שלנו שלא רוצה להיות מושפע מהמדיה המפגרת שלנו. העיתון נותן להם חומר קריאה בלי פרסום של אף אחד. לא יאומן שיש היום דבר כזה. והוא לא היה יכול להחזיק את עצמו בלי מספר עצום של מנויים. הוא מעסיק צוות של עשרות כותבים, מדובר בעיתון עם כרס מדי שבוע, שלא לדבר על ערבי חגים ומועדים, ובעיתון עם דפי כרומו צבעוניים מהדף הראשון ועד לאחרון.
כנראה חוסר התלות שלו במפרסמים ובבעלי אינטרסים ופוליטיקאים משונים נותן לו את החופש להקדיש את העיתון באמת רק לתועלת קוראיו.
אני יודע שנשמעתי כמו תקליט צורם של סוכן פרסום, אבל אני לא, כי פשוט הם לא מכניסים פרסומות, בעיקרון… כך שאתה מוזמן לקבל את דבריי כפשוטן ובטהרתן.
חוצניק:
שכוייח! פשוט הרשמת אותי. מסתבר שיש הפתעות בחיים. אשמח מאוד לפרסם את דבריך, אם תאפשר לי, כמובן.
ברוך:
Go!
20 תגובות
אין לי מושג על מספר המנויים המדוייק של “מרווה לצמא”,
אני חסיד גור- וכמעט כל מכרי שיש להם ילדים בגיל קריאה, עיתון הילדים הנפוץ והנחשב הוא “מרוה לצמא” שהוא עיתון מאד ערכי וברמה גבוהה.
גם אשתי שהיא מורה מהללת את המגזין הזה, ואגב- ניתן במו”מ איתם להוזיל את מחיר המינוי.
מסתבר שהוא צודק.
גם אני מכיר לא מעט אנשים המנויים עליו.
רק שתי הסתייגות:
‘מרווה’ אינו עיתון למשפחה נקודה גדולה וזהו.
למרות שיש בו קשת נכבדת של מדורים הוא בס”ה עיתון ילדים, קצת אמהות (וטיפטיפה מתבגרות…). גבר בן ל’ המעיין בעיתון בשקיקה, מן הסתם לא קימט מעולם את המצח מול שטיקעל’ שפת אמת או מאמר של אדמו”ר הזקן.
אם ברוך מיטיב לחדד את הבדלי ההשקפות שבציבור הוא בודאי ימצא לנכון לחשוב ולהבין שלומר האדמו”ר מגור (בן למעלה מ70 עמו”ש) מנוי על העיתון זה משפט דבילי לחומרא,
מן הסתם כוונתו שבבית האדמו”ר מגור (שבו מבקרים ומתארחים רבות נכדים) לא נכנס שום עיתון למעט המודיע ומרווה.
שאו ברכה.
זה כבר מתחיל להתקרב לעלות על הדעת.
אין לי מושג לגבי הנתונים המדוייקים אבל זה נשמע לי לגמרי נכון..
אני אישית מכירה כמה משפחות שהן מנויות על העיתון והמכנה המשותף ביניהן זה כמו המכנה המשותף בין המדור הסאטירי ‘אפעס’ לטורו של פ.חובב
לגמרי.
המשיח עוד יצחק עלינו.
בבית הורי מנויים על מרווה לצמא ואני חייב להודות שמדובר בעיתון איכותי להפליא, בעיקר לילדים מ”ס 1.
אבל צריך להיות יותר מידי רציני בשביל להחזיק את העיתון כי בכל זאת מדובר בעיתון נאיבי להחריד!
ולהרבה מאוד אנשים מהדור הצעיר זה פשוט לא מתאים,
אז הם ימשיכו להיות גדולים להפסיד קצת כסף הפרסום ולהרוויח כסף נקי ממנויים.
מי שלח לבח”ח?
אגב בועה, ראיתם את זה:
http://reshet.ynet.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Economics/Consumers/Article,32999.aspx
יאללה פרס למי שימצא את הקבוצ בפייסבוק. נראה לי שוועדת הצניעות שרפה אותה : )
בועה או לא בועה קשה לי להאמין שמי שמחובר לפייס יכל לפספס את זה..
אם כי הסערה שהתעוררה בעולם החרדי נודעה לי רק מתוך הקישור לערוץ2
סילחו לי!
מה הקשר בין מה שהעליתם לכתבה פה?!?
אין שום קשר אפי’ קלוש אין לי מושג איך אישרו את ההודעה ואשמח אם תורדו!
פה זה פאשוויל! לא בחדרי חרדים!
עיתון נקי, עיתון מסונן, עיתון מנופה, אבל נטול מקצועיות ברמה שהיא עלבון לאינטיליגנציה. כמה מן הכותבות בו (מרביתן, יש לציין ) אינן יודעות לכתוב ומנפיקות קשקושים רדודים.
בהקשר אחר נחשפתי אף אני לבועה הזו.
זה ממש ממש מתסכל לקלוט פתאום לקלוט שכל התזות המלומדות שאנו שומעים ומשמיעים חדשים לבקרים, נכונות באופן מצומצם מאד, ואנחנו ממש ממש רחוקים מלקלוט את היקף המגזר שלנו על מורכבויותיו.
יש כאן בהחלט מקום לעבודת מחקר מקיפה.
זה ועוד איך קשור!
זה קמפיין למגזר החרדי. אם הקבוצה הזו עוד היתה קיימת בפייסבוק ולא היו קוברים אותה מבושה היה ראוי לפצוח על זה דיון כאן.
ומהבועה לשלולית:
שמתם לב לטרנד האחרון במקומוני ירושלים?
פרסומת לטיפות שלום בית…
ועוד מודעה לגילוי אם את אמא הכוללת מידע על סוגים שונים הכוללים רמז באות אחת המוקפת בסוגריים ….
וואו אני לא מאמין. אני לא מאמין. אני לא מאמין.
ברוך: אני כמובן מקבל כסף על היח”צנות למרווה. חוץ מהשיטוט שלי כל היום באינטרנט במשרדים, אני גם משווק שרק הוא נקי.
אופס, איך ממרווה הגעתי לאינטרנט.
בכלל, אולי נעבור לעלוני פרסומות לטיטולים? יש לך מושג בכמה בתים שלא נכנס אפילו מרווה יש את עלוני הצביעה של הטיטולים? כמעט בכל בית בו הם חולקו בדיוור ישיר.
אפילו בבית האדמו”ר מאסלע.
חוצניק: וואו, אני לא מאמין. אפרסם את זה. מילאתי עמוד, נכון?
אחד מחמשת קוראיך הנאמנים כתב לך.. “תאר לעצמך. העיתון היחיד שיש להם הוא מרווה לצמא”.
אולי אתם \ הוא צודקים. אין ספק. מרווה לצמא, הוא מעניין, נקי, כיף לילדים, חוויה להורים ואפילו פרשת שבוע..
אבל באמת. עם כל הכבוד ואחר בקשת המחילה,
זה לא עיתון!!!!!!!!!!
מרווה למה?
מרווה לצמא?
מזהבכלל???
כך עושים יח”צ בעולם הגדול.
היחצנות טובה בהחלט,
אבל אם בא לכם לדעת, הנתונים אמיתיים.
הייתי לפני כשבועיים בדפוס המקור (שם הם מדפיסים): מרווה לצמא הודפס ב-15500 עותקים (ראיתי את זה בדפי הדפסים). המודיע הצעיר הודפס ב-22500 עותקים, ומשפחה אנגלית ב28500 עותקים.
אבל…ראיתי גם משטחים (!) של הגליון המוגדל תינוקות (?) של משפחה שיצא שבוע לפני כן. אין לי מושג מה העניין להדפיס יותר אם הם משאירים את זה אחר כך בדפוס.
ליחצן מתגובה 19
לכתוב שהמודיע הצעיר מודפס ב-22500 עותקים זה הרבה הרבה יותר מזלזול עמוק באינטליגנציה. אני עובד במוסד ציבורי שמפיק לפעמים עלונים המצורפים לעיתון המודיע. ממערכת המודיע הורו לנו להדפיס 15,000 עותקים כדי לצרף אותם לכל עיתוני המודיע. לאחר מעשה נודע לנו (מעד ראיה בבית הדפוס) שאלפי עלונים שלנו הושמדו אחרי ההדפסה כי לא היה מה לעשות איתם…
בפעם הבאה ירדנו ל-12,000 עותקים, ועדיין עלונים רבים הושלכו לפח. מאז אנחנו מדפיסים 10,000 עותקים וזה מספיק לכל עיתוני המודיע, ואוי אפילו נשאר עוד. אין לי מושג.
אז מה הקשקוש הזה שהמודיע מדפיס 22,500?…