טויוטה מוכרים לנו רגש וקרייזלר פינוק. הבריף של טויוטה מדבר על רגש אבהי, על רוגע, על מה שהכי חשוב לנו (ילדים כמובן), וילדים רגועים – זה טויוטה ורסו. ילדים אמרנו, לא ילדות. הרי מדובר במגזר חרדי. נו, ומה הבעיה? מסתבר שכל הילדים בשכבת גיל זהה. צריך להיות קטנוני כדי לשים לב, אולי, אך נדמה כי בעל הרכב בורך בחמישייה בריאה, או בשלישיית מתוקים ואחרי שנה תאומים מחוייכים. ואם נהיה מציאותיים יותר – ייתכן ובעל הרכב משמש בסך הכל כנהג הסעות שמסיע את הילדים לבית הספר. סליחה, לחיידר. גל-אורן ניסו איכשהו לעמוד במשימה, והמודעה סבבה. ניכרת עבודה מאומצת וחשיבה רבה בנוגע לעיסוקם של כל אחד ואחד מהילדים. ואיך אפשר בלי להתייחס לגברת קרייזלר? ובכן, כמה חבל שהחוק מחייב אתכם לציין כמה דלק הרכב שלכם זולל (בטירוף) ועד כמה הוא מזהם אוויר (זיהום מקסימאלי).
22 תגובות
~ כל מילה בסלע ~
ואני לא אחת שמסכימה בקלות….
זה היה ממש סיפור גדול לשים את הדובי בידיים של תינוקת באוברול ורוד?
והילדים התעקשו לא לחגור אז גל אורן פשוט ויתרו?
ומי צילם? האמא? אופס…
מי אמר קטנוני ולא קיבל?
אני מדמיין?
משום מה נראה לי שהמראה עם תפילת הדרך עליה אמורה להזכיר לתת מודע שלנו את הסמל של טויוטה….!
שאפו ענק!!!
האם יש כאן ניצנים של חזרה לימים היפים, עם הפוסטים הביקורתיים? (ימים יגידו)
ואיך באמת משרד כמו גל אורן מפספס חגורות בטיחות? מוזר
הסלוגן בסיום ‘היום מחר טויוטה’ יוצא כל כך עלוב בעברית. במקור באנגלית זה מצטלצל מצוין: Today, Tomorrow, Toyota.
ניכר כי טויוטה התאמצו להוציא מודעה מיוחדת ל’מגזר’,
רק בנים, (שימו לב לצבע הכיפה…) כולם נראים צדיקים,
אפילו את תפילת הדרך לא שכחו…
מצד שני, יפה שטויוטה חזרו לשווק את המיניוואן, האחרון שלהם היה בתשס”ו…
אני בטוח שגל אורן מודים לכבודו שנתן אישור לעמידתם במשימה…
כן. אתה מדמיין.
חברה מי נתן לכם רשיון? ככה מסתכלים במראה?
הקמפיין של טיוטה מדהים עם קונספט נכון שנוגע בנקודה הרגישה של הצרכן שהוא אב לחמישה פלוס,
לא יודעת מה אתכם (בעצם אני כן יודעת) אבל אני אהבתי לגמרי!
ולא אין לי חמישה ילדים ואין מצב שהילדים שלי לא חגורים!!
המודעה היתה מרעננת בנוף הפירסומות הבנאלי והמוכר עד להחריד..
אהבתי,
עד שהעלתם את עניין חגורות הבטיחות…..
באמת נקודה למחשבה.
בסך הכל זה ממש טוב.
חבל שלא חשבו על עניין החגורות, זה היה יותר טוב.
על טויטה אין מה להרחיב, מודעה פשוט מושלמת.
קרייזלר, המודעה סטנדרט, ואילולא הפאדיחה הגדולה של הזיהום אוויר היתה עוברת את ה8 בסולם הרזולציה של קליגר…
בציניות הייתי אומר שהזיהום אוויר שלהם עמד על 14 ואולי אפילו על 10 והמשרד פרסום הוריד אותו ל15 וכל פרסומאי יוכל להסביר למה עושים כזה דבר…
תודה.
לדעתי זו בכלל מודעה של יהושע (איפה הקרדיט של גל, הם מתביישים בלקוח כזה??) ולפאשלות הנ”ל (גילאים,חגורות ותפילת הדרך המאולצת) אחראים גל, שבסה”כ במרחב התימרון שקיבלו מיהושע, (בחלק שהם לא מתיימרים להבין בו,מגזר חרדי), לא החמיצו שום הזדמנות לפשל…
לא נעים לומר אבל כל מה שיפה בפרינט הזה, ויש הרבה, הגיע מיהושע.
סורי.
המבקר [במלעיל], הקריאייטיב שלנו, על ייתרונותיו וחסרונותיו.
הלקוח נפל מזה. האמת, גם החברים ביהושע
ולמען האמת ביהושע דווקא בחרו סקיצה אחרת שלנו לפרינט הכללי שלהם.
כך שכלום בפרינט הזה לא הגיע משם,
אם תרצה, אפילו תפילת הדרך שם יותר בגלל הלחץ של “החילונים” לראות אלמנטים דוסיים במודעה ופחות כי אנחנו התעקשנו על זה.
אז למה אתה כותב בכזה ביטחון כשהוא לא מבוסס על כלום? ראית את הפרינט הזה במקום אחר בעולם תחת הקרדיט של יהושע?
באמת שאין לי בעיה עם ביקורת אבל למה סתם ללכלך?
מאיר!
הזורעים בדמעה ברינה יקצורו. גם על זה צריך כנראה תפילה… החברים מתקשים לפרגן.
מאיר, בהחלט הפרינט הזה ענק, ויש מה ליפול ממנו.
אולי כדאי לכם להוסיף בס”ד בראש כל מודעה, אולי כך יידעו שזה שלכם ולא מגויר… וגם בלי זה, אחרי הכל שום דבר לא הולך בלי ס”ד…
הבס”ד שלנו בקרדיט
חני, כן. אבל במודעה הזו אין (:
לא יודע אם ליפול, אבל וודאי אפשר לומר שזו מודעה נחמדה +
חברים בגל, לא הגיע הזמן לשדרג את הסטודיו ולקחת ביצועיסטים שיודעים להדביק תמונות של ילדים בלי שיראו כאילו זה הדבקות קרטון. כל הדבקה כאן נראית יותר נוראית מהשניה… צבעי הילדים לא זהים (אולי מאומצים?), החיתוך שלהם נוראי (ככה זה גם בחיים, שחולצות עושות פייד לתוך כורסאות של רכב…), האלמנטים (דובי וספר) מודבקים עליהם כמו בספר ילדים (ולא האיכותיים ביניהם).
לא חראם? זה נראה כמו סקיצה ולא מודעה סופית.
חבל, כי הקונספט אחלה.
למה אין קרדיט של גל אורן ? ? ?