מילר פוינט
משרד פרסום
WebDuck
בניית אתרים
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מרכז העניינים
חינמון ארצי
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
הצדדים השליליים ברשתות החברתיות המובילות מתגלים עם השינוי בצורה שבה אנחנו צורכים תוכן, ומעודדים את עלייתן של רשתות חברתיות חדשות כגון קלאבהאוס ודיספו. למה זה קורה?
clubhouse
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

הגרסה הראשונה של רשתות חברתיות וירטואליות, ימיה כימי האינטרנט. מיד בראשית ימי המרשתת, צצו רשימות תפוצה בדוא”ל, שהתקדמו לפורומים, ובעשור הראשון של המאה ה-21 הבשילו הרשתות החברתיות שאנחנו מכירים כיום – פייסבוק, טוויטר, לינקדאין ויוטיוב.

לקראת סוף העשור הקודם התגבשה צורתה הנוכחית של הרשת החברתית – פיד אינסופי, לייקים ותגובות. ההבדלים בין הרשתות השונות נעוצים בפורמט ובסוג התוכן: פייסבוק למעגלים חברתיים, בני משפחה וקבוצות מבוססות תחומי עניין; טוויטר לטקסטים קצרים; לינקדאין לקשרים מקצועיים ויוטיוב לתכני וידאו.

ניתוח: בשורת הרשתות החברתיות החדשות 1

הכל השתנה

מאז חדרו הרשתות החברתיות לחיינו לראשונה, השתנה כמעט הכל, והסיפור מתכנס לקראת שינויים מרחיקי לכת, תוך שיפור ודיוק.

השינוי הגדול הראשון היה בצורה שבה אנחנו צורכים תוכן.

ב-2007, הציג סטיב ג’ובס בפעם הראשונה את האייפון, ושינה באחת את צורת צריכת התוכן ויצירתו. הסמארטפון שחדר מאז לכל כיס הפך את הרשתות לזמינות ונגישות מאוד. הפייסבוק הולך איתנו לכל מקום ולפרסם פוסט הפך לעניין של שניות בודדות.

ניתוח: בשורת הרשתות החברתיות החדשות 2

המצלמות ההולכות ומתקדמות המובנות במכשירים, מכשירות את הקרקע לעלייתה של אינסטגרם, רשת חברתית המבוססת על שיתוף של תמונות. ההתפתחות הטכנולוגית באיכות המסכים ובאיכות הרשת הסלולארית מאפשרת לנו לצפות בווידאו באיכות טובה יותר ולמשך פרקי זמן ממושכים יותר.

השינוי הגדול הנוסף היה ברמת המודעות שלנו כצרכנים לאופן שבו הרשתות החברתיות משפיעות עלינו.

עד לפני שנים ספורות היו הרשתות החברתיות דבר חדש באטמוספרה התרבותית שלנו, כמשתמשים לא הפנמנו כיאות את המשמעות של השימוש התכוף בהן. משהגיע גיל ההתבגרות של הרשתות, צפו והתגלו הצדדים הפחות חיוביים של פייסבוק וטוויטר.

בפן האישי, המבנה של הרשתות הללו גרם לאנשים להתמכר לשימוש בהן, הפיד האינסופי והלייקים הם רק חלק מהמנגנונים המחוכמים שהחברות הגדולות יצרו בשביל למשוך את המשתמשים לשהות יותר זמן מול האפליקציות שלהן.

בפן החברתי, התגלה ברבים התפקיד ששיחקו ומשחקים האלגוריתמים של הרשתות בהפצה של מידע כוזב וטרנדים מלאכותיים שזכו לכינוי הגג המפוקפק ‘פייק ניוז’. התברר כי תכנים שקריים, מסיתים ומפלגים זכו ליותר ויותר תפוצה דרך הרשתות מבלי שתהיה אפשרות לנטר את ההשפעה שלהם.

לולאות משוב גרמו לקיטוב הולך וגדל כשקבוצות אידאולוגיות נחשפו שוב ושוב למידע ולמידע כוזב שתומך ומקצין את אידאולוגיית המקור; וגורמים זדוניים השתמשו במידע שהוצע ברשתות החברתיות כדי להשפיע על אנשים, לטובת מטרותיהם של אותם גורמים.

ההבנות הללו משפיעות היום על הציפיות שלנו מן הרשתות החברתיות ומגדירות מחדש את תפקידן בחיינו.

וכאן נכנס שינוי שלישי ולא פחות חשוב: מוכנות לתשלום עבור מוצרים דיגיטליים.

חינם לא מגניב יותר

אחרי שני עשורים באינטרנט, מבינים יותר ויותר משתמשים, טוב יותר מאי פעם, את המחיר האמיתי שאותו אנחנו משלמים עבור מוצרים חינמיים. במיוחד כשזה מגיע לרשתות החברתיות.

המודל הכלכלי של רשתות חברתיות מהדור הראשון היה מבוסס על פרסומות. ככל שאנחנו מבלים זמן רב יותר ברשת החברתית אנחנו רואים יותר פרסומות, ככל שאנחנו רואים יותר פרסומות מרוויחה הרשת החברתית יותר כסף.
המודל הזה עבד מעולה בתוך האקלים האינטרנטי של התקופה שבה הצרכנים כולם לא היו מוכנים לשלם כסף על מוצרים דיגיטליים. לשלם תמורת מוסיקה, סרטים וכמובן עבור רשת חברתית, היה רעיון מגוחך עד לפני שנים אחדות.

אבל בשנים האחרונות חל שינוי עמוק בתפיסה הצרכנית. עם כניסתן של שחקניות משמעותיות כמו נטפליקס, ספוטיפיי והמתחרות שלהן, לשוק התוכן הגלובלי, למדנו לשלם על מוצרים דיגיטליים ועל חוויית שימוש משופרת בהם.

מנויי הפרימיום בשירותים הטובים שבכל קטגוריה הפכו להיות חלק מובן וחשוב מתקציב ההוצאות שלנו, והדבר נראה יותר ויותר מובן מאליו.

הצמא לשינוי – ואקום

התמורות שהצגנו מעמידות הן אותנו הצרכנים והן את החברות במצב שבו השוק בשל לכניסתם של שחקנים חדשים:

מחד, אנחנו הצרכנים לא מוכנים יותר לקבל כל רשת חברתית, ותנאי הסף להתחברות שלנו לכל אחת מהרשתות הוא שהשימוש בהן יהיה פרודוקטיבי ומשמעותי. ומאידך, היזמים פתוחים לנסות מודלים כלכליים חדשים שאינם מבוססים או נתמכים על פרסומות.

את הרשתות החברתיות החדשות ניתן לחלק לשני סוגים: אלו שמנסות להמציא קטגוריות חדשות לגמרי, ואלו שמנסות לשפר ולשכלל קטגוריות קיימות ולהביאן לכדי שלמות גדלה והולכת.

#_קלאבהאוס

קלאבהאוס היא דוגמה לחברה שהמציאה קטגוריה חדשה לעצמה, רשת אודיו-חברתית.

בינואר 2021 פרצה הרשת החדשה לתודעה, היא ‘גרפה’ מיד 2 מיליון משתמשים ובתוך חודש התערבלו לתוכה 10 מיליון משתמשים שהעמידו רשת חברתית בגודל מלא.

האפליקציה מציעה למשתמשים בה את האפשרות ליצור ולהשתתף בשיחות מרובות משתתפים, כדוברים וכמאזינים, ומאפשרת לכל אחד ואחת להצטרף לעשרות חדרי שיחה שבהם מתקיימות שיחות בלייב.

צמיחתה של אפליקציה כזו התאפשרה בעיקר בזכות שלושת הגורמים שהצגנו למעלה ולכן היא דוגמה מעולה כדי להמחיש את השינוי שעברנו:

1. התקדמות טכנולוגית: המיקרופונים בטלפונים איכותיים כיום מספיק בשביל ליצור שיחה ברורה בין מספר אנשים.

2. מודעות: אנשים מעוניינים לנצל את זמנם ולא לבזבז אותו, אודיו הוא פורמט נהדר שמאפשר לעשות דברים נוספים במקביל כך שהשיחה באמצעות האפליקציה לא גוזלת את מלוא תשומת הלב של המשתמשים.

3. תשלומים: המודל הכלכלי שאותו הציגה החברה, מתבסס על תשלום תמורת פיצ’רים למנויי פרימיום, וכן על אפשרות של המאזינים לשלם ישירות ליוצרים באפליקציה.

בסרטון המצורף תוכלו ללמוד על האפליקציה בהרחבה (ניתן להפעיל כתוביות בעברית)

#_דיספו

רשת חברתית שנייה היא דיספו. בשונה מקלאבהאוס, דיספו לא המציאה קטגוריה חדשה לעצמה, אלא מנסה לחדש בתוך קטגוריה קיימת – תמונות.

האפליקציה שהושקה אף היא (בגרסתה הנוכחית) בתחילת 2021, שמה דגש על הדבר המרכזי בשיתוף ותיעוד חוויות – המצלמה.

דיספו מדלגת על שלב השיתוף המודע, שיצרו רשתות חברתיות אחרות, ומאפשרת למשתמשים לשתף את החוויה שלהם באמצעות צילום לא מסונן, כשהיא מוחקת את השלב של בחירת התמונות.

בסרטון המצורף תוכלו ללמוד על האפליקציה בהרחבה (ניתן להפעיל כתוביות בעברית)

סקרנו שתי דוגמאות מתוך הרבה אפליקציות שהן חלק מהגל החדש של רשתות חברתיות. המשותף לכולן הוא התמקדות במה שאפשר לכנות מינימליזם טכנולוגי. רשתות חברתיות שהמטרה שלהן היא מצד אחד לחבר בין אנשים וחוויות ומצד שני להעניק למשתמשים ערך לאורך זמן.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן