מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
WebDuck
בניית אתרים
מרכז העניינים
חינמון ארצי
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מילר פוינט
משרד פרסום
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
ישבנו לשיחת היכרות עם שניאור ובר, שמונה לאחרונה לתפקיד עורך ראשי של ‘מרכז העניינים’, ושוחחנו על עיתונות, תקשורת, הסנסציות שעורר בגיל צעיר, ועל השאיפות המקצועיות שלו. מרכז העניינים לאן?
shneor veber (1)
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

שניאור, איך הגעת לתחום התקשורת?

כשאתה נולד למשפחה שכזו, איך אפשר שלא? זו מסורת לאורך דורות במשפחה, החל מסבא שהיה יועץ תקשורת, דרך אבא (הרב עידו ובר) וכמובן אחי הגדול (אריה ארליך). לא יכולתי לקטוע את הרצף. וברצינות, אין ספק שההשראה הגיעה מהבית, אבל כתיבה זה משהו שתמיד אהבתי ומשך אותי עוד בגיל צעיר, ועם השנים פיתחתי את היכולות והשקעתי בזה. שני ראיונות שערכתי בגיל צעיר יחסית, יצרו רעש והד תקשורתי גדול, וכך נשאבתי לתחום.

על איזה ראיונות אתה מדבר?

על הראיון הנדיר עם גאב”ד ‘העדה החרדית’ הגאון הרב יצחק טוביה וייס שפורסם בשבועון ‘כפר חב”ד’, ועל ראיון לא שגרתי עם מנהיג קהילת ‘המתמידים’ הגאון הרב לייב מינצברג זצ”ל, בו הביע התנצלות על דברים שפורסמו בשמו נגד חסידות חב”ד. הראיון חולל סערה גדולה בזמנו.

"הערך של המילה המודפסת גבוה פי כמה מכל פלטפורמה אחרת" 1

בוא נדבר רגע על הראיונות האלו, בן כמה היית ואיך הגעת בכלל לעשות אותם?

הייתי אז בחור ישיבה בגיל 17 ורציתי לעשות משהו גדול. כחסיד חב”ד ידעתי שישנה מתיחות ארוכת שנים בין חב”ד לרב לייב מינצברג זצ”ל, לאחר שהוא התבטא נגד החסידות והיה ממש ‘מתנגד’ רציני. חשבתי לעצמי שאולי דברים השתנו, בכל זאת מה שהוא אמר היה לפני 30 שנה, ודעות של אנשים משתנות במהלך השנים. התקשרתי אליו, שוחחנו קצת, ושאלתי אותו בין היתר מה הוא חושב על חב”ד. הוא שתק כמה רגעים ואז אמר לי שעל דבר כזה צריכים לדבר בארבע עיניים. קבענו זמן והגעתי אליו. בחוצפתי, הבאתי איתי גם צלם. הוא הופתע קצת, אך איפשר שנשב יחד ויצלמו אותנו. שוחחנו ארוכות על חב”ד והתברר שאכן, הרבה דברים השתנו במהלך השנים. הוא אפילו התחיל לנגן ניגוני רגש ודבקות של חב”ד וממש התרגש. כשישבתי וכתבתי את הראיון, חשבתי לעצמי שטוב שיש גם את התמונות שיוכיחו שזה לא פייק, כי באמת זה היה דבר מופקע מהמציאות. זה התפרסם בעיתון ‘כפר חב”ד’ ועשה רעש גדול מאוד.

והראיון השני?

הראיון השני  היה עם גאב”ד העדה החרדית, ר’ יצחק טוביה וייס. ישבתי לשיחה אישית, כנער צעיר בלי חתימת זקן אפילו, במשך שעה שלימה עם מנהיג ‘העדה החרדית’. אנשים הופתעו מזה שהוא הסכים להתראיין, ונחשפו לראשונה לצדדים פחות מוכרים באישיותו הגדולה. בשיחה הזו הגאב”ד חשף סיפורים מופתים מטלטלים שחווה אצל הרבי מליובאוויטש. יצאו אז פשקווילים נגד הגבאים שלו וניסו לטעון שזה היה במרמה ושהוא לא הבין בכלל מה היה. בחוגים הקיצוניים של העדה החרדית לא ידעו איך לאכול את זה. 

איך הגעת לעשות את זה בגיל צעיר כך כך?

המוטו שלי לאורך השנים הוא לא לוותר. גם אם כל העולם אומר לך שלא תצליח, תסמן מטרה ולך עליה. אם תקשיב לכל אחד בדרך לא תגיע רחוק. לי הייתה מטרה לראיין אותם. זכור לי שלפני אחד הראיונות, אחי אמר לי שאני צריך לראות פסיכולוג. הוא לא ראה שום אפשרות שאצליח להשיג את מבוקשי., אך בסוף זה קרה, והשתלם.

התפיסה המקצועית

בגיל 19 מונה שניאור לתפקיד עורך אתר חב”ד ‘שטורעם.נט’, לאחר מכן כמנהג חב”ד יצא לשליחות בניו יורק ובאירופה וכשחזר לארץ התחיל לעבוד כעורך באתר בחדרי חרדים. מאוחר יותר עבר לעריכה ברשת קו עיתונות, ועתה, כאמור, מונה לתפקיד העורך של מרכז העניינים.

"הערך של המילה המודפסת גבוה פי כמה מכל פלטפורמה אחרת" 2

מהם האתגרים הניצבים בפניך? לאיזה מקום אתה רוצה להוביל את העיתון?

האתגרים המרכזיים הם לגרום לעיתון להיות מבוקש ומקובל על כל הציבור. להביא לקורא תוכן מעניין, בועט ואפילו נשכני, ומצד שני להתרחק מצהוב ולשמור על רמה גבוהה של תוכן איכותי, עדכני ומשפיע. בד בבד, אני רואה חשיבות רבה להפוך את העיתון לקליל יותר ונוח יותר. 

איך עיתון אמור להתמודד במלחמה מול הדיגיטל? יש לכם אפליקציה אתר או משהו?

יש כיוון לאתר אך לא בתור משהו עיקרי, אנחנו מתמקדים בעיתון עצמו. היום חייבים נגישות גם באינטרנט, אנחנו בונים משהו חדש, אמנם זה לא אתר שיתעדכן כל הזמן, אבל חשוב שיהיה משהו גם בפלטפורמה הזו, יש אנשים שרוצים את הגישה באינטרנט. 

נכנסת לנעליים של יצחק נחשוני. יש כאן שינוי משמעותי, בכל זאת הוא היה מהדור הוותיק ואתה מהדור הצעיר?

אכן, יש כאן פער דורות משמעותי. יצחק הביא את השילוב בין העיתונות של פעם לעיתונות של היום בצורה מעולה, ואהבו את זה. התרומה שלו לעיתון לאורך השנים היתה משמעותית ואני חש את כובד האחריות שהוטלה על כתפיי.

עם כל השינויים שעוברים על עולם התקשורת. כשרובם בדיגיטל, איך מצליחים לדבר בשפה שתדבר גם לדור הצעיר, בעיתונות, ולא רק ברשתות ובמדיה שם הם נמצאים יותר?

בהחלט היה איזשהו נתק ונוצר חלל מסויים בשנים האחרונות. לא הייתה שפה משותפת בין המגישים והעורכים לקוראים צעירים, מה שגרם לעיתונות להיות רלוונטית רק לדור המבוגר. צריך לזכור שהדור הצעיר מחפש תוכן משמעותי וצריך לעשות את זה בצורה טובה, וזה בהחלט אחד האתגרים העומדים בפניי.

איך אתה חושב לעשות את זה? 

יחד עם סגן העורך חיים פסל וצוות הכתבים המוכשרים שעובדים קשה, נעשה הכל בכדי להביא את העיתון לפסגות חדשות ולגרום לעיתון להיות פופולארי בקרב כל הקהלים על ידי חדשות עדכניות, ראיונות ייחודיים, טורי דעה ופרשנות מרתקים, מאמרי הגות ועוד יצירות תוכן איכותיות. אני כרגע מגבש את הייחודיות שלנו, אך אני חושב שעיתון אמור להביא איזשהו ערך מוסף מלבד החדשות היבשות נטו. להביא בחדשות אזוריות  את הזווית החרדית לכל דבר, פרשנות לידיעות, טורי דעה לדברים אקטואליים, וזה דבר שחווייתי יותר לקרוא מאשר באיזושהי הודעת ווצאפ. ההשתדלות שלי היא להביא כמה שיותר חומרים מקוריים ובעלי ערך מוסף, שלא נמצאים במקום אחר.

אומרים שהפרינט לא ימות לעולם ובפרט לא בציבור החרדי, כמה מקום יש לעיתון כיום?

בעיתונות החרדית יש הרבה מקום. אין תחליף לחוויית הקריאה בעיתון המודפס. יש ציבור גדול שלא צורך אינטרנט, ויש גם חוויה בעיתון שאין במדיה. הציבור שלנו הוא מה שנקרא “עם הספר”, וכשיש מנעד רחב של חומרי קריאה זה דבר שמושך את הקורא. בעיניי, הערך למילה המודפסת מעל דפי עיתון גבוה פי כמה מכל פלטפורמה אחרת. בנוסף, העיתון שלנו  מגיע כמעט לכל תיבת דואר באזורים החרדיים בארץ, אנחנו מופצים בימי שני, בזמן שרוב העיתונים הם בסופ”ש, ובנוסף אין הרבה עיתונים חינמיים, כך שלנו יש נישה מסוימת. 

אומרים תמיד שדברים חינמיים לא מצליחים לייצר ערך, החינם נהפך למילה נרדפת לזול ונתפס כלא איכותי, מה בנוגע אליכם?

יש צדק במה שאתה אומר, אבל בתחום העיתונות זה קצת שונה. ישראל היום למשל, הוא חינמון, והרבה עיתונים קלטו שהם בבעיה כי ההפצה הרוויה מגיעה לכמות קוראים אדירה וזה נתח שוק ענק. אנשים פחות מעוניינים ללכת ולקנות עיתון, וכשזה מגיע להם עד הבית זה תופס אותם והם קוראים ומרימים הביתה. אפשר להיות חינמון עם ערך עיתונאי שלא נופל מהעיתונים שדורשים תשלום. בפרט שהתוכן שאנחנו מביאים הוא איכותי וזה מה שבסופו של דבר מעניין את הקוראים – התוכן עצמו.

מהי ההתנהלות שלכם בתור עיתון עצמאי שלא מחויב למפלגה כלשהי, מתי שצריך נראה גם ביקורת פנימית?

בשנים האחרונות כל גופי התקשורת מציגים סיקור מוטה ומלא אינטרסים. אנחנו בהחלט עצמאיים ולא תלויים באף גורם. כמובן שניתן גיבוי מלא לנציגים החרדים במאבקיהם הצודקים למען הציבור שלנו, אך מאידך נעמוד על מה שצריך ואם זה לא קורה ונראה שלא מטפלים בדברים שצריכים לטפל, אנו כעיתון לא נהסס לבקר זאת בצורה ישירה.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן