כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
WebDuck
בניית אתרים
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
מרכז העניינים
חינמון ארצי
מילר פוינט
משרד פרסום
lapam
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

השנה, תרצ”א. העיר, ביאלסטוק עיר המוסר.

ראש הישיבה רכון על הסטנדר, ובקול זעוף הוא מייסר את הצעירים בשבט מוסר. השומעים, הם כבר רגילים לטון המייסר, עד אשר היו מנחשים את המשכם של משפטי ה”אוי”. אט-אט נהפך הדבר לזילות, כאשר התחיל בעל-המוסר ב”חס…” מלמלו כל שומעיו בקול-זבובי “וחלילה”. כאשר החל ב”ס’איז ממעש…” ידעו כולם למלמל “סכונעס נפשות!”. וכדרכו של עולם, מנגינת המוסר בעולם התורה, התחלפה במנגינה מתוקה של אהבת התורה על לומדיה, מתיקותה ודבשה. ההלקאה נהפכה להיסטוריה.

היה שם נער אחד, אשר פזל לשוליים, ונסחף עם רכבת הקידמה. באזניו אמנם המשיכו הגערות הביאלסטוקיות לשבור הדציבלים הפנימיים, הגם שבדרכיו המעוקלים הלך, ושכח צור מחצבתו, עד אשר נסחף לארץ ישראל. קם לו בבוקר, מסובב עם שלושה ילדים בלתי-בגירים, ושאל את אשר כולנו שואלים במנגינה זהה: ‘הארץ טובה ונחמדה, אך כסף מנלן’. לפתע נגלתה לעיניו, ‘מודעת דרושים’: “אם הכישרון מדגדג לך בידיים, ואתה בעל רקע דתי מוכח, לפ”מ מחפש בדיוק אותך”.

האשכנזים האליטיסטים ממעוזי הקיבוצים שסובבו אותו בלפ”מ, סמכו ידיהם על ראשו, וידעו כי בעל-המוסר מביאלסטוק ידע לכוון בול אל לב ליבו של כל חרד, קטון וגדול. ומה שמחו לראות, אשר הטקסטים אשר הלז ממציא, מחניקים כל-כך, ומציירים במדויק את הקריקטורה איתה הם פותחים את הבוקר היומי. הנה זהו החרדי השחור, אשר רק צרחות, איומים עילגים וכמה פסוקים, ימנעו ממנו לא להטביע את עצמו “חס וחלילה”. הרי ברור שאם לא יזכירו לו את ה”אין סומכין על הנס”, הוא תיכף יגיד ‘שמע ישראל’, יתעטף בטלית או בתכריכין, ויקפוץ אל המים בזעקה: “אני נחשון, אני בן עמינדב”.

ואני עומד לי על חופה הנפרד של אשדוד, ושומע את המציל זועק בקול ניחר: ‘שמעלקע, אין סומכין על הנס’. ואני ממלמל לעצמי, “אבוי, שמעלקע עוד עלול לא להבין אותו, זה ממש סכנת נפשות, רחמנא ליצלן”.

ס'איז ממש סכנת-נפשות 1

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

10 תגובות

  1. בים אין סומכין אבל באינטיליגנציה – סומכין!
    אני מוכן לעזור למשרד בשירותי יהדות בזמני הפנוי… זה הצלת נפשות מ-מ-ש

  2. בעיני הכותרת דווקא מתאימה ומכובדת. ממש לא מודבקת בעל כורחה.
    אבל הטקסט באמת כבר מגוחך. לפעמים חס וחלילה… מענין מה נכתב בטווח הגילאים של קהל היעד ע”ג הבריף.

  3. ל-לפמ כבר היו יציאות גרועות יותר,
    דווקא אין סומכין על הנס כבר מהטובים שלהם,

  4. אתה כ”כ צודק שזה אמור להיות מובן מאיליו!!
    אז איך אתה רואה אנשים שאכן עושים כאלה שטויות???

  5. אכן סכונאס נפושוייס ממיש, ועל זה אמר הכתוב מי יציל את המציל?
    לא שאני מזלזל בלפ”מ כעת (וגם זה צריך במאמר נפרד), אך קמפייני אזהרה הם מהקשים שיש, הם בכלל נוגדים את תורת ומהלך הפרסום, חוץ מזה שיש בהם מפרסם ומפורסם.

  6. נוחעם, דרך ארץ פלישתים!

    ככה אתה מדבר על מדינה שלנו??

    אבל, מה שנכון נכון והלפמ שייך לפעם.. טוב, עם המשכורות שלהם כל טיפש מסכים לעבוד שם..

  7. ולפתע, נפל לי האסימון, וואלה, רק בים אין סומכין על הנס, איך לא חשבתי על זה, הם-מה-זה-צודקים. בהברחות סמים למשל, אנחנו סומכין על הנס, ומבריחים חופשי, בגרביים, בדופני המזוודות. על פסי רכבת? בארור, “יהיה ניסים”, דוהדים אל תוך התופת. רמזור אדום ברבי-עקיבא או כיכר השבת? רק ניסים וחאראקות.

    אבל בים, חברים, שם אין סומכין על הנס. בחיים.

    🙂

    ותראו מה אחינו שטרם התגיירו, חושבים על ה’נס’ הזה. כמה סוכר?

    http://mizbala.com/?p=16210#comments

  8. דוקא לאחרונה חל שיפור בביצועים של לפמ,
    גם מהם כנראה לא תבוא הישועה. חבל. צעד קדימה ושניים אחורה.

  9. במחילה על כך שאני חולקת על דעת גדולים, אבל ממש לפני כמה ימים פורסם כאן הפוסט העצוב שדיבר על כך שגם במגזר לא בדיוק מקפידים על תרבות נהיגה בטוחה ושחשוב גם לערוך קמפיינים של בטיחות בדרכים גם במגזר החרדי וכו’. ולכן, לדעתי, המודעה כאן בהחלט עושה את שלה, בהחלט נחוצה ואפילו יכולה ל”הקיץ ישנים” לפני שהם נחפזים לעשות מעשה פזיז כמו להיכנס לים ללא מציל. לצערנו, היו מספיק אסונות בתקופה האחרונה וקמפיין שכזה, יכול בהחלט להועיל ובטח שלא להזיק.

  10. אתמול הייתי בים. החוף הנפרד בראשון לציון.
    ויש לי סטארט אפ:
    לפ”מ, שלחו את המצילים לקורס פרסום!
    הם גומרים על הגרון שלהם סתם.
    תנו להם משהו ממוקד בכיוון של ספוטים קצרים לרדיו, קצת קודים מקובלים שאתם מכירים די טוב, ( אין סומכין…, סכנת נפשות, חס וחלילה) וגם כמה הסברים על קהל היעד.
    הם ממש בכיוון.
    איך הוא אמר אתמול, המציל:
    זהו, קלטתי אותכם (הו’ שלו, לא שלי (: )
    קל להביא ילדים, אבל קשה לשמור עליהם בים…
    וגם:
    גברת, צ’מרי על הילדה שלך, אחר כך את תבכי, לא אני…
    האמת, אחרי הפרסומת שלכם, לפ”מ, אולי אתם תקחו קורס אצל המצילים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן