מרכז העניינים
חינמון ארצי
WebDuck
בניית אתרים
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מילר פוינט
משרד פרסום
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

“רמאות בשקל! סתימת פיות בשקל! קנאה בשקל! חמדנות והונאה בשנייקל! וכמובן 1+1 על מגוון הרכילויות. רק היום בעולם הפרסום!”

עולם הפרסום…עולם הפרסום…גם כן, קבוצה של נרקיסיסטים בודדים שמתקבצים יחד ומחשיבים את עצמם-‘עולם’. ו…כן. גם אני בפנים. נרקיסיסטית לייט. (וממש לא לצערי). אז אמנם לא אוכל להתיישב על הכורסא, לספור שיערות לבנות ולהתענג על פרסומות בשחור-לבן מימים טובים יותר. אבל מרגישה שיכולה בכיף, מהיכרותנו הקצרה, לקרוא תיגר על ה’עולם קטן’ הזה, גם אם עשו את זה קודם…לפני…זה לא משנה. הרי אף אחד לא עשה את זה טוב כמוני.

על אילו חולאים ומרעין בישין עוד לא סופר. הרי כולם כבר יודעים וכולם כבר כותבים ומבכים “לאן הידרדרנו?” ,”אנה פנינו?”, “מה מר גורלנו?” ו-“מי לעזאזל עשה את הקריאייטיב הנוראי הזה?”. פרסום מגזרי, גזרי פרסום ובכלל שאריות של אספסוף יהיר. ברנז’ה, ספונג’ה , וצ’ולנט של אסטרטגיה, שביננו, בלי שאימא תשמע ותיעלב, סתם עושה כבד בבטן.

אבל פייר, יותר מכל זה כאב לי לראות איך המון אדם נכנעים לשטיפת המח החולנית והאינטנסיבית הזאת שמכניסה ידיים ישר לראש שלהם. ולכיס. בעיקר לכיס. כמו עלוקה ששואבת. חיה וגוססת על שטרות, כבוד ומכירות. עלוקה יפה, מעוצבת פיין, לפעמים אפילו על דפי כרומו (אבל זה הזן הנדיר והיקר). חסתי על אותו קהל נדכא ונשלט בידי דיקטטורת המניפולציות. החלטתי לעשות מהלך, להושיע את עמי ולהצילם מהפלשתים.

התקציב לא היה בשמיים, אבל אומרים שאמביציה מחפה על הכל. מיהרתי למצוא שורה מובילה ומשכנעת, משהו כמו “עולם הכרסום” או “זהירות! מניפולציה לפניך!” . במחשבה שנייה משהו כמו… יותר טוב. התחלתי לחפש שותפים. תליתי שלטים, הזהרתי אנשים. כתבתי גרפיטי בעיתונים, יח”צ על הקירות. העברתי מסרים גם לערים אחרות. במדורות.

הם אשכרה הפסיקו הממושמעים האלה. הם הפסיקו לקנות לפי הוראות. והלקוחות…ברחו הלקוחות…ונגעתי באבטלה, נגיעה מרחוק. פתאום כבר אין סיבה למסיבה באמת. הקמפיין אולי הצליח אבל החולה מת.

יא-אללה. איך לא שמתי לב. עוד פעם נפלתי במלכודת. אנטי-פרסום עאלק. ומה את עושה עכשיו אם לא משכנעת את כולם להשתכנע. להתנדב לרוקן את הפח ולהיראות כמו זבל. עכשיו את עובדת גם על חבורת שוטים שעסוקה בציד סוכריות מתחת לספסלים בשטיבל, אבל גם ובעיקר על עצמך. אין לך איך לצאת מזה, את כבר שבויה עמוק בכלוב (המצופה) זהב הזה. אבל אל תקטרי, נכנסת מרצון, את די נהנית ואפילו יש ימים שאת נועלת אחריך את הדלת. הרי כל העולם הזה מושתת על סחר חליפין. היום את מוכרת לו קורנפלקס שהוא לא צריך, ומחר הוא מוכר לך טיטולים.

אז די להתיפייף, ודי לחפש על מה לצעוק. אמנם תעשיית הפרסום לא טוענת לכתר הניקיון המוסרי, אבל מי כן? בסופו של דבר מה שהיא עושה זה להמציא שוב את הגלגל. עם קונספט חדש. ואם יש דברים שמפריעים לכם זה מעולה שאכפת, קחו סמרטוט ותתחילו לנקות מבפנים. אמא שלי תמיד אומרת שעם כביסה מלוכלכת לא יוצאים החוצה. וגם לא נשארים בפנים. כביסה מלוכלכת- מכבסים. (וחוץ מזה מי בכלל מסתובב עם כביסה (אבל זה באמת בסוגריים…)).

מה אני אגיד, ניסיתי, התחלתי להתלונן כמו כולם ,אבל מה לעשות שפרסום זה הדבר היחיד שאני יודעת לעשות. בואו לפחות נתעודד, אנחנו לא מספיק גרועים בשביל להיות ראויים למצעד ההלקאות העצמיות שנערך פה מידי חודש ויומיים. ואם כואב לכם ‘לפרסם’, תקראו לעצמם ‘מובילי דעת קהל’. נשמע מחמיא יותר, מוסרי ומרזה.
יצא שבאתי לקלל -יצאתי מברכת, וגם קצת מזוכיסטית.
עד כאן להיום. אני הייתי הדר ת”ש. קופירייטרית בע”מ ועלוקה נרקסיסטית.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

20 תגובות

  1. איזו כתיבה מדהימה.
    מת להכיר את הכותב.
    כן, אני שובניסטי וזו לא כותבת אלא גבר-גבר שלמד ליב”ה.

  2. וואו!
    התחלתי לקרא ואמרתי לעצמי: עוד אחת שמתבכינת כמו כולם. המשכתי רק בשביל הרצף וסיימתי בשביל הכיף. מסתבר שהכל ענין של הגשה. וזאת’י יודעת למלצר את החומר ממש כמו שצריך.
    אהבתי.

  3. לענ”ד הדר הוא גברבר. הדר כותב נאה, פלוס.

  4. תרגיעו הדר ת”ש היא גברת וחברה שלי

    הדרוששש!!!
    את גדולה מהחיים- כמו תמיד!!
    אהבתי ברמות על…
    שנון, מתוק, כל כך את…
    ובעיקר- אמיתי 🙂
    “יוצא מהקישקע” כמו שאת אומרת…

    אגב, אל תעלבי מהקטע שאומרים שהכתיבה גברית, בד”כ זה מצביע על כיוון חיובי,
    (לא ואמרתי בכלל שגברים כותבים טוב במיוחד… ) רק משהו בסגנון 🙂

    תמשיכי להצליח! אחותי.

  5. בחייאת מקארתור, מוריה וכל הצוות:
    אתם לא רואים כתיבה מצולקת? נכנסת באמ-אמא של עולם התחביר? משהו מושחז שמגיע רק עם ציניות גברית?
    בכל גבר קשוח ראיתי אשה בפנים – אבל עדיין לא נתקלתי באשה שבתוכה גבר טואטלוס.

  6. עמוס היקר!
    הדר ת”ש היא בחורה מתוקה יקרה ומדהימה והיא אישה לכל הדעות!!! אפילו לא חצי גבר!!
    אני מכירה אותה אישית .
    הוא קופייריטרית וכותבת מעולה

    ותתחילו להפנים את זה- בנות כותבות הרבה יותר טוב מגברים 🙂
    קשה לקבל? הדרתש היא ההוכחה!!

  7. סתימת פיות בשקל”
    אכן, הדר,
    אין מילים!!

    אחלה פוסט, אחלה כתיבה, אחלה התבכיינות על הבכיינים=)

    נדלקתי!

    ולכל התוהים והטועים, לא ידעתי שיש גם ‘גבריות מתפרצת’

  8. הפ הפ הפ, אין צורך בהתלהמות. המסקנה הגברית הייתה בגלל פוסט או שניים אחרים דכאן שגרמו לי איכשהוא להבין שזה בחור ולא בחורה. סורי. טעיתי.

    הכתיבה היא טובה וחדה, אין קשר לגברית או לא, באמת.

    שובניזם ספרותי זה כ”כ גטו.

  9. הדר ת”ש?
    סו וואט? מה זה?

    מדוע לא בשם מלא ומוכר בתעשייה. העולם שלנו די פיצי ודחוס. נצא בקריאה לחשוף (מקצועית) את האשה שמאחורי הגבר. במלוא הדרה הטקסטאי.

    אממה?
    עם כל הכבוד ויש ימבה מזה, קראתי טקסטים של נשים, (ואולי) קצת יותר משל גברים. (במועדפים תמיד ממקמים עוד כמה אתרים ליד פאשקוויל, למקרה שחוצניק יעבור אתר).
    בכל טור תוכלו לזהות מיד את הבדלי המינים. בטורים של נשים, גם הבוטות מכולן, תמיד תגלו כי הכתיבה שונה \ רכה. אם אגרסיבית, לא ממש מחטיפה. אם מושחזת, תלטף עם תחבושת של אמא. שווה בדיקה.
    אשה על כוס תה היא אותה אשה על מקלדת וגבר על כוס קפה הוא אותו גברברון כשהוא אוחז עפרון ביד (אם מחדד אותו קודם).

    למה מוריה לקחת את זה למקום שובניסטי? כולהו שאלה של ‘מי נחשף יותר לטורים משני הסוגים’.
    הדר ת”ש כותבת מעולה ולא חייבת התנצלות לאיש\ה. מותר להתפעל מכך שלטייסת השטיבל העפילה נווטת קרב שמתכוונת להוביל לתקיפה כמה מבנים.
    כך נקווה.

  10. כתיבה גברית יפה לה לאישה, יען כי יצאה לה מבועת האופנה, הדיאטות והטיטולים.
    ויש לה על הראש עוד דברים חוץ ממייקאפ וקוקו.
    יפה יפה הדר, עלי והצליחי!

  11. טוב .
    אז תודה רבה לכולם.
    גם לאלו שתהו לגבי הזהות שלי.
    בכל מקרה אני זאת אני. ואני קיימת.
    השם המוזכר הוא השם המלא שלי. ובתגית הוא אפילו עוד יותר מלא.
    ובינתיים- אני אשה. 🙂

    תודה על התגובות הנעימות. כיף לדעת שמעריכים.
    עכשיו כל שנותר הוא להפנים. ולהמשיך לעשות את אותו הדבר …קצת אחרת. 🙂

  12. עמוס…
    לקחת קשה 🙂
    קח אותה באיזי , צוחקים ומתפלספים אבל לא לקחת ברמה האישית … 🙂

    מחר יוצא עיתון מרכז העניינים
    שווה לפתוח, מנסיון 🙂

  13. פתחתי הבוקר ‘מרכז’ והרגשתי ממש לא ב’ענינים’. עוד שבוע עם כותרות לולייניות (ומעייפות) של נחשוני על חשבון התנ”ך.
    למה התכוונה מוריה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן