לפני שנה בדיוק עלה הפוסט הזה של חסדי נעמי, קמפיין שהופק על ידי תוצאות אפקטיביות. הפעם הגיע תורם של אנשי המחלקה החרדית של מקאן אריקסון, שנותנים ת’נשמה כדי לגרום לכמה אנשים לתרום לעמותה החשובה. שנה שעברה היו אלו 300,000 ילדים רעבים (על פי ‘קשת’), השנה אנו מתבשרים על החמרה חמורה ונחשפים לנתונים קשים במיוחד: כמיליון ילדים שחיים מתחת לקו העוני.
קרדיט • פרסום: מקאן אריקסון
13 תגובות
בסדר גמור.
אני הייתי ממשיך עם מודעה נוספת על אותו הקונספט “כמיליון ילדים מתפללים שתהיה לכם שנה טובה”
כמה פרסומאים מתפללים שמקאן יצא מתרדמת הקרייאיטיב,
כמה פרסומאים מתפללים שכשעושים חסד לא שמים את הקרדיט העיקר שביפעת יתנו גובה?
מודעה עצובה.
@ נטע נינארי:
אחלה רעיון
@ אורן:
צודק במיליון אחוז.
לשים קרדיט על מודעת צדקה, זה אחד הדברים הגרועים ביותר מבחינה שיווקית ופירסומית.
דווקא טוב.
יאמר לזכותם של מקאן שכשהם עשו את הקמפיין של בית חם לא היה קרדיט על המודעות וטוב שכך.
למה לא לשים קרדיט על מודעת צדקה? אני לא רואה שום סיבה שלא לשים.
אנשים לא טיפשים, ויודעים לזהות מודעה של משרד פרסום מול מודעה של גרפיקאית שנה ב’ ב’פרוג’. כך שזה כבר לא רלוונטי.
מה גם שפניה למשרד פרסום נותנת לתורם הרגשה שמשקיעים בו, פונים אליו דרך אנשי מקצוע ולא מזלזלים בו העיקר שיתן את הכסף.
@ אבי:
מבטיח לך שאם על עלוני קופת העיר היה חתומים מקאן אריקסון,
היתה להם אהדה ציבורית 50% פחות ממה שיש להם כיום כמוציאי עלונים פשוטים.
אבי, אתה חמוד.
אבי כתב:
אבי, תן לי להיות בוטה: הדברים שלך הן שטויות גמורות בלי מיץ.
כשהקורא הממוצע קורא עלון של קופת העיר הוא כמעט מרגיש שהרבנים עצמם, או אולי מלאכי הצדקה עצמם, הם שכתבו את העלונים… קרדיט למשרד פרסום או לקופירייטר היה בוודאות הורס את האפקט העצום שיש לעלונים. זה היה הופך את מעשה ההתרמה הנשגב והקדוש עם הזכויות והתפילות והצדיקים והציונים הקדושים לפעולה פירסומית שיווקית ממוסחרת.
אגב, הפעם היחידה שבה קופת העיר מאפשרת לכותבת לפרסם את שמה בתור זו שממונה על ה”עריכה” היא בעלונים התקופתיים של סיפורי הישועות.
הדברים גם אמורים כלפי ועד הרבנים, אם כי בעצמה פחותה מהנ’ לעיל.
יפה וראוי לשים קרדיט גם במודעת צדקה.
אגב, יפה לראות למשל את משרד הפרסום ‘שלמור אבנון עמחי / Y&R’ שחותם על מודעות פרו-בונו שהוא עושה: ‘שלמור אבנון עמיחי / Y&R באהבה’
ואגב, מישהו יודע מה המקור לקרדיט על המודעה??!!
דיויד אוגילבי (גם בספרו “הפרסום עפ”י אוגילבי) מספר שכשהיה סטודנט (או משהו כזה, אל תת]סו אותי בקטנות…:-), התבקש לנסח מודעת פרסום למוסד בו הוא למד. מנהל המוסד אמר לאוגילבי שיהיה חייב לחתום את שמו על המודעה. ידיעה זו היא שגרמה לו להשקיע במודעה ו’לשפצר’ אותה עד כדי כך שהגיע לרמת אמנות ממש (אם זכור לי נכון, כך ממש הוא כתב בספרו…) ועוד הוא הוסיף, שאם כל פרסומאי היה רושם את שמו (מה שאנחנו קוראים היום קרדיט…) על המודעות שהוא יוצר עבור לקוחותיו, אזי בטוח שהיינו מקבלים פרסום טוב יותר.
כמה חבל שישנם היום אנשים ומשרדים הרושמים את שמם בלי שום קשר למטרה זו.
לא הבנתי את הבעיה בלציין מי משרד הפרסום.
מה שכן, צריכים לחשוב קצת עם הראש לפני שיוצאים עם קמפיינים, הציבור שבע מהסגנון הזה, זה כבר לא מגרש.
הציון שלי על הרעיון 4
על העיצוב 6
התיאור שנכתב בראש הפוסט לא מדוייק בעליל:
שנה שעברה היו אלו 300,000 ילדים רעבים (על פי ‘קשת’),
המספר הנכון הוא כ-800,000 – וזה על פי דוח העוני האחרון שפורסם ע”י משרד הרווחה.
לאור ה-800,000 לדעת חסדי נעמי ו\או מקאן אריקסון זה עלה והגיע לקרוב למיליון (או שאולי באמת הכוונה היא כמשרד הרווחה 800,000 שזה גם קרוב למליון…)
כך או כך – יש הרבה ילדים רעבים ולא חשוב איך המודעה ניראת או מי עיצב אותה. תפתחו את הכיס ותתרמו כמה שקלים.