דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מרכז העניינים
חינמון ארצי
גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
WebDuck
בניית אתרים
פלדהיים - מבצע עוז והדר
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

להלן שתי מודעות שפורסמו בו זמנית ביומונים, אחת במוסף, השניה בחדשות. יש מי שיאשים את המדיה בהדלפות למתחרים, אחרים יטענו למודיעין עילית. מה קורה פה? פאשקעוויל גאה להציג: מלחמת תרבות.

"ההדלפה" 1
פלדהיים – מבצע עוז והדר
"ההדלפה" 2
אור החיים – מבצע עוז והדר ועוד אחד
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

30 תגובות

  1. דבר אחד בטוח,
    המודעה של פלדהיים (ובכלל המודעות שלהם בזמן האחרון)
    נראית הרבה יותר טוב.

  2. מה לא ברור? זה מבצע של עוז והדר..

  3. הקונספט של מתנה לשווער הוא קונספט שיווקי ישן.

    אבל בתחרות ‘מי מעביר את המבצע יותר טוב’ גל לקחו בגדול.

  4. צודק לחלוטין איציק (אגב, מזל-טוב!)

    סתם נחמד לראות איך 2 המשרדים התמודדו עם אותו הבריף.
    הקופי של גל לוקח.
    המודעה של גל נקיה ויפה, של בולטון עמוסה אך מכירתית.

  5. לדעתי המבצע של אור החיים יותר מתוחכם,
    מצד אחד הם כן התייחסו למבצע של עוז והדר ומצד שני הם פרסמו באותה מודעה את המבצע על השס שלהם, כולל הדגש על שווי המתנה.

  6. קופe כתב:

    צודק לחלוטין איציק (אגב, מזל-טוב!)

    סתם נחמד לראות איך 2 המשרדים התמודדו עם אותו הבריף.
    הקופי של גל לוקח.

    לחלוטין

  7. נטע צודק, אך לא לגמרי. הקונספט המוכר הוא מתנה לחתן, ומתנה לשווער, פה הנימה היא מתנה אחת מהשווער, מתנה שניה מפלדהיים, כלומר: יש גם אפשרות שהחתן יקבל את שתי המתנות, אחת מהשווער, השניה מפלדהיים. שזה שינוי מרענן בקונספט.

    מה שנכון זה שהמודעה של אור החיים מקושקשת מתומנתת וממולמלת בהגזמה נוראה, להבדיל מהמודעה הנקיה של פלדהיים.

  8. צודקים הטוענים כי מודעת בולטון הפכה למיני מחנה יהודה ושל גל נקיה ואוורירית.

    אבל רבויסיי! (דפיקה אלולית על הסטנדר), שכחתם משהו שאף פעם לא תלמדו אותו בבצפר: קהל היעד של המודעה הוא ציבור שקורא כל אות. חולה עליה ומתעניין במשמעויות הסמויות של כל משפט שנכתב. ציבור שגם מול גרפיטי ינפנף עם אגודל ויתהה “לכאורה, מה התכוון המפרסם?” ו”מסתמא, מונח פה, מתחת הסברא של הלומדעס, רעיון עמוק! איי, איי, איזה מסיקוס”. אותו הדבר גם במודעה צפופה העוסקת בליבת התענינותו: שוק הספרים.

    אומר זאת כך יונית, נכון שעל מודעה להיות בעלת מסר חד, נקי ומיידי. אבל לא לכל קהל יעד. ודאי לא אצל רעבי האות הכתובה ומחפשי המשמעות הסמויה. כשעוד חפפו באמבטיה בגיל 6 את קרקפתם, היו קוראים את הכיתוב שעל השמפו, בהיעדר כל חומר קריאה ולימוד אחר – ושואלים את אמא ‘מה זה פיגמנטים?’ – אז עכשיו שלא יקראו טקסט ארוך?

    בקיצור, המקור פורה, אמין ומחוץ לסצנה. מה שצריך זה לחשוב מחוץ לקופסא.
    אם נחפש דווקא את הקטע הפוליטי ונרדוף אחר השלום בין המודעות, הרי שמודעת גל פונה בעיקרה אל המחותנות, אלו שאסטטיקה קריאטיבית היא הדוחפת העיקרית של היד אל ארנק הג’ובות.
    ואילו הבולטוניסטים פונים לקשוחי כולל חזון איש, (גם אלו מהם שיצאו לעסקים) וכרזה נקייה לא ממש מחלחלת אליהם פנימה. הם כרישי הספרים האולטימטיביים. כיום הם מזהים מקילומטר כרזות של אור החיים כמו את כרכי גמרות עוז והדר (כחול כהה, למי שכבר לא) – ומחפשים את הדיל המשתלם עבור הבנתיירה.
    נקרא עוד קצת טקסט צפוף? מעולה. תנו עוד אינפורמציה. בא נשמע מה יש להם לאור החיים לחדש. העיקר חסכנו אביסלע געלט.

    נשמע פסיכי? זה מה שקורה כשאמא אומרת לסבתא איזה גאון יש לי בבית.

  9. עמוס כתב:

    צודקים הטוענים כי מודעת בולטון הפכה למיני מחנה יהודה ושל גל נקיה ואוורירית.

    אבל רבויסיי! (דפיקה אלולית על הסטנדר), שכחתם משהו שאף פעם לא תלמדו אותו בבצפר: קהל היעד של המודעה הוא ציבור שקורא כל אות. חולה עליה ומתעניין במשמעויות הסמויות של כל משפט שנכתב. ציבור שגם מול גרפיטי ינפנף עם אגודל ויתהה “לכאורה, מה התכוון המפרסם?” ו”מסתמא, מונח פה, מתחת הסברא של הלומדעס, רעיון עמוק! איי, איי, איזה מסיקוס”. אותו הדבר גם במודעה צפופה העוסקת בליבת התענינותו: שוק הספרים.

    אומר זאת כך יונית, נכון שעל מודעה להיות בעלת מסר חד, נקי ומיידי. אבל לא לכל קהל יעד. ודאי לא אצל רעבי האות הכתובה ומחפשי המשמעות הסמויה. כשעוד חפפו באמבטיה בגיל 6 את קרקפתם, היו קוראים את הכיתוב שעל השמפו, בהיעדר כל חומר קריאה ולימוד אחר – ושואלים את אמא ‘מה זה פיגמנטים?’ – אז עכשיו שלא יקראו טקסט ארוך?

    בקיצור, המקור פורה, אמין ומחוץ לסצנה. מה שצריך זה לחשוב מחוץ לקופסא.
    אם נחפש דווקא את הקטע הפוליטי ונרדוף אחר השלום בין המודעות, הרי שמודעת גל פונה בעיקרה אל המחותנות, אלו שאסטטיקה קריאטיבית היא הדוחפת העיקרית של היד אל ארנק הג’ובות.
    ואילו הבולטוניסטים פונים לקשוחי כולל חזון איש, (גם אלו מהם שיצאו לעסקים) וכרזה נקייה לא ממש מחלחלת אליהם פנימה. הם כרישי הספרים האולטימטיביים. כיום הם מזהים מקילומטר כרזות של אור החיים כמו את כרכי גמרות עוז והדר (כחול כהה, למי שכבר לא) – ומחפשים את הדיל המשתלם עבור הבנתיירה.
    נקרא עוד קצת טקסט צפוף? מעולה. תנו עוד אינפורמציה. בא נשמע מה יש להם לאור החיים לחדש. העיקר חסכנו אביסלע געלט.

    נשמע פסיכי? זה מה שקורה כשאמא אומרת לסבתא איזה גאון יש לי בבית.

    מסכים עם כל מילה!
    (ויש הרבה מילים…)

  10. חחח עמוס….

    אמא שלך צדקה! אתה גאון!
    ממש ככה, כל מילה- בסלע!

    ניתחת את העניין לפרטי פרטים, גם אתה היית קורא את הכיתובים על השמפו תוך כדיי חפיפפה ושואל: אמא מה זה פיגמנטים? כי אני תמיד הייתי שואל אם כשמשתמים עם שמפו עם רוזמרין, זה אומר שהיום אין בדיקת כינים 🙂

    ממש מתיקוס המילים הבאת לנו א ביסלע חוכמעס עם לימודעס על דבייקוס בפירסומעס.

    עס,
    עס
    , עשר!

  11. חברה יש כאן מחלוקות הפרסומים,
    עמוס אני בהחלט חולק עליך,
    א. קהל היעד שאתה מציין בדבריך, אינם קוראים עיתונים,
    ב. בימי אלול העמוסים גם הולכים ברחוב עם ספרם תחת בית שחיים ואינם קוראים מודעות רחוב,
    ג. וגם אינם קונים לחתנם ש”ס יקר,
    וחוץ מזה אפילו לשיטתך, הפרסומאי ומעצב המודעה לא חשב כך כשהוא עיצב תכנן וכתב את המודעה,
    כך שלצורך הפלפול, פלפולך מדהים אבל בהחלט אינו מצדיק,
    בקיצור הולכים על הגל,

  12. אלו ואלו דברי אלוקים חיים. ודו”ק

  13. איך בפלדהיים זה 5 כרכים
    ובאור החיים 6 כרכים

    הא? תורה היא וללמוד אני צריך

  14. קופe כתב:

    צודק לחלוטין איציק (אגב, מזל-טוב!)
    .

    יש כל כך הרבה, למה אתה מתכוון?

  15. נידון בסוגיית: כשמאיר ושליימה חולקים.
    ישיבת פאשקוויל.
    הערה: יש להצטייד באגודל מחודד.

    לשיטס שליימה, היה חייב מאירקה לשלוח אייקון כלפיו.
    אולם עכשיו (בניגון גמרתי יורד של “אמרנו לך”) ששלח אלי מאיר את האייקון, מסתברא שגם אם אין הלכה כמותי, לכל הפוחויס, אי אפשר לדחות רעיוני בקש וגבבה כשורויסיו של שלמה, ואף כת דמאירקה מוידים לסבורסי הנשמעת לשכל הישר.
    ממילא, יצאו בולטוין מחוזוקים בבחינת ‘בעל כורחו יענה אומיין’.

    ובקיצער נמרעץ, או ששליימה הוא ניהו ר’ מייאער ואז לא אמר ולא מידי.
    או שאלו ואלו שני דמויות שונויס ומרוחוקויס, ואז מוכרח גלגלנו לספר לנו את מהות אותו האייקון שמייח וטויב לייב, ששלח אלי.
    האם כדי לומר נצחתני ידידי, צדקת. או כדי לתת עידוד לילד גוטער ירישוליים בנו של אמא פולנייה זה אלף דוירויס?

  16. אויש, טעות נוראית בלהט ה’קויל תיירה’.
    בשורה אחת לפני אחרונה:
    כדי ולא כדאי.
    ושגיעס מי יובין.

  17. >עמוס כתב:

    נידון בסוגיית: כשמאיר ושליימה חולקים.
    ישיבת פאשקוויל.
    הערה: יש להצטייד באגודל מחודד.
    לשיטס שליימה, היה חייב מאירקה לשלוח אייקון כלפיו.
    אולם עכשיו (בניגון גמרתי יורד של “אמרנו לך”) ששלח אלי מאיר את האייקון, מסתברא שגם אם אין הלכה כמותי, לכל הפוחויס, אי אפשר לדחות רעיוני בקש וגבבה כשורויסיו של שלמה, ואף כת דמאירקה מוידים לסבורסי הנשמעת לשכל הישר.
    ממילא, יצאו בולטוין מחוזוקים בבחינת ‘בעל כורחו יענה אומיין’.
    ובקיצער נמרעץ, או ששליימה הוא ניהו ר’ מייאער ואז לא אמר ולא מידי.
    או שאלו ואלו שני דמויות שונויס ומרוחוקויס, ואז מוכרח גלגלנו לספר לנו את מהות אותו האייקון שמייח וטויב לייב, ששלח אלי.
    האם כדי לומר נצחתני ידידי, צדקת. או כדי לתת עידוד לילד גוטער ירישוליים בנו של אמא פולנייה זה אלף דוירויס?

    חחחחחחח
    גדול!

  18. קיצר עמוס לוקח בגדול את הטוקבק של השבוע….

  19. למה אתם חושבים שרק בנים קוראים את הפוסטים שלכם?

  20. חני כתב:

    למה אתם חושבים שרק בנים קוראים את הפוסטים שלכם?

    למה אתם חושבים שאנו מסוגלות להבין?

  21. @ חני:
    צודקת.
    אולם לאחר שהדר ת”ששששששששש הפעימה את כולנו בפוסט עטור גבריות מפרצת ושחררה מכולנו טוקבקי הערצה תקדימיים, הבנו כי המדובר בחבורת קוראים\ות בעלת השכלה גבוהה המבינה גם בטקסטיים תלמודיים.

    עוד יש לומר:
    בעצם, אכן, לא זו הדרך ויש לכתוב בשפה השווה לכל נפש, זכר או נקבה. אלא שכשצפוף אצל המוכשרים\ות שם למעלה, נזקקים גם להתנסח בצורה פרה-היסטורית כי שלא יחלידו מספר תאים באונה הימנית (ליד הפייעס).

    בחזרה אליך, חיים.

  22. פוטנציאלית כתב:

    הדר ת”ש ואני מבינות.

    טוב, ממש לא הבנתי באיזה הקשר הוזכרתי .
    אבל מה אכפת לי…
    עוד תוצאה בgoogle
    🙂

  23. @ הדרתש:
    אם לא הבנת נפסיק מהיום באמת להזכיר.
    טורחים להחמיא ולשלוח ת”ש חם והיא לא מבינה.
    הנה לנו עוד ראיה לזהות גברית מאחורי ההדר הנשי.

    יאלה, עמוס, התחרפנת. חלאס טיקבוקים.
    אפשר לחשוב שבכלל מדובר בגבר. כולה בחור ישיבה משועמם שנתקע באיזה אתר או ילדונת שהשאירו אותה לבד על המחשב.

  24. לא קראתי את התגובות, אבל עיינתי במודעות.
    יסלחו אנשי הפרסום של אור החיים, אבל הפרסומים שלכם, לא נעימים בכלל. לא משדרים שום דבר. סתם בלאגן אחד גדול.

    לפלדהיים, ציון 5 על הרעיון, ציון 8 על העיצוב.
    לאור החיים, ציון 5 על הרעיון, ציון 0 על העיצוב

  25. טוב…אני התייאשתי.
    תחשבו מה שבא לכם.
    כל עוד זה מחמאות , אני לא מתכוונת להילחם בזה…

    רק להגיד… יום יבוא… יום יבוא…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן