מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
WebDuck
בניית אתרים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מילר פוינט
משרד פרסום
מרכז העניינים
חינמון ארצי
laniado
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

בימים נוראים אלו, תנו לי לצאת מגדרי ומקטעי השכלתנות בגרוש, ולתת לרגש להתלהב מעל גלי האתר במלוא הקיטור. אז זהו, ש’דמיון’ הצליחו להציף אותי ברגשות עזים, חיוביים לשם-שינוי, בעקבות סדרת הפרינטים המושלמים והמיתוג מחדש של “לניאדו” – בית החולים החרדי בישראל.

כולנו הרי מכירים את הטענות, המוצדקות יש לומר, שיש לישראלי הממוצע על מערכת הבריאות בישראל. ‘הם לא רואים אותנו בעיניים’, ‘הם לא סופרים אנשים אלא כסף’, טבין וטקילין. עוד לידה, עוד מענק, מה שאומר, עוד טפיחת הכיס.

באו ‘דמיון’, והביאו לעולם קריאייטיב זך, צח ומשכנע. בלי מענקים, בלי טריקים. לא ראיתי כאן צל צילו של דמיון, אלא אמת צרופה ומבורכת. מבחינתי, אבי-אבו-הלייק. התחלה מצויינת של שנה קריאייטיבית מיוחלת.

דבר לישראלים בשפתם 1

דבר לישראלים בשפתם 2

דבר לישראלים בשפתם 3

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

20 תגובות

  1. בנוסף להנ”ל, למגינת ליבינו, הפרסומאים אשר ניסו לשכנע אותנו להצמיח את דור העתיד דווקא מתוך כותלי “ביקור-חולים” הירושלמי, או “מעייני הישועה” הבניברקי, לא רק שלא התמודדו עם התחושות הקשות והמעיקות, אלא אף מיסגרו אותם בזהב וכסף, בסגנון מענקים מופרזים של עגלה יוקרתית חינם, או שלושה ימי הבראה באויר טלזסטון ההררי.

    התחושות? ‘הנה, זה כל-כך מעשיר את הכיס שלהם, עד שאלף שקל פחות, עלות המענק, עדיין מצליח להעשיר אותם’. את תחושות האם המודאגת מכשלונות בתי החולים השונים, זה רק העצים והגביר. ‘הם דואגים לעצמם, אותי הם רואים בצבעי ירוק עם גומיה, את הבעיות שלי? מקסימום שנקל.

    שוב שאפו לדמיון על החשיבה יוצאת הדופן והמשכנעת.

  2. איפה הפרינט עם הנעלי בית?
    הקופי אמנם זקוק לליטוש, אבל הויז’אל עושה ת’עבודה יופי
    יש כבוד!

  3. רק חבל לי על דמיון שעובדות כ”כ קשה בשביל לקוחות של 2 ש”ח.

  4. חבר’ה, פרופורציות!!!
    למה אף אחד לא מתייחס לכותרת השערורייתית “רואים לליבך”?
    מה זה” רואים ללבך”?
    יש מבינים לליבך!
    אין אף אחד שזה הפריע לו? או שכולם כאן מגיבים מטעם? נוחעם, אכזבתני…

    רבאק! זה כותרת! לא איזה מילה זניחה באותיות הקטנות…

    שנה טובה למרות הכל…

  5. אביהו יקירי , לעיונך ספר שמואל פרק טז פסוק ז…. וע”ז שרו סנדרסון וחבריו ” כל התנ”ך אמר תודה והתרגש” .

  6. אביהו

    התייחסתי לחשיבה המקורית שמדברת אלינו על מקצועיות נטו, ומגמדת (עד מאפסת) את אפקט המענקים והמתנות, שמנפחים את תחושת התסכול של “הם מתעשרים עלינו”.

    לכן, על אף הביקורת הנכונה שלך על “רואים ללבך”, (משום מה נדמה שננעלו שם ב’דמיון’ על ה”רואים” ללא כל סיבה “הנראית” לעין וללב -) על כל זאת אינני חוזר בי מקביעתי, ואני חוזר וטוען שהחשיבה המיוחדת עדיין נותנת לסדרת הפרינטים מקום של כבוד מיוחד ב”מועדפים” שלי. מכיון שאיך שלא נסתכל על זה, יש כאן פייט אמיתי ובעל ערך עליון, לשאר בתי החולים, או ליתר דיוק, (מבחינתנו) לשאר משרדי הפרסום שמטפלים בתיקי “ביקור חולים” ו”מעייני הישועה”.

    ובכל זאת, שנה טובה, מתוקה מתמיד.

  7. אביהו, מקצוענים רואים ללבב. מבינים זה רגשי _מלעיל)

    סדרה מהממת, קצת פחות טקסט וזה היה מושלם.

  8. א. תודה לכל המתקנים.
    ב. אם לי זה הציק כנראה שזה לא שגור על לשונם של אנשים – אפילו שנמצאו 2 מקורות לכך.
    ואם זה לא שגור- אז זה לא טוב…
    זה מה שקורה כשיש קונספט (ראיה)(שאגב אני לא מבין למה בחרו אותו – אך לא הכל אני צריך להבין. ) שלא מתחבר למודעה- אז פשוט מעקמים את המודעה… חבל.
    ג. חוץ מזה – הפרינטים חמודים. השלישי הוא הטוב מביניהם

  9. המודעה של מחלקת היולדות עושה את העבודה נהדר.
    של קרדיולוגית, מה רע בלכתוב “אנחנו רואים אדם”?
    כנראה הרגישו צורך להתחכם.
    תזכורת:
    KISS
    ה S האחרונה, נא לא לקחת אישי… לא חסר לי עוד טלפונים לערב יום כיפור…

    @ נטע נינארי:
    כל אחד מקשקש בתורו.
    בוא ניזהר לא לכשכש. סיכמנו שנהייה לראש, לא?
    והרשה לי להמר, שלדידך, גם פיקאסו הוא סתם קשקשן.
    הווי אומר “קיש קיש קריא”.
    וגם זה לא אישי…

  10. נוחעם,
    התרגיל שקוף!
    אתמול התלכלכתם על דמיון, עכשיו תור הפיצוי
    אגב סדרה לא יפה במיוחד בטח לא יחסית לביקור חולים!

  11. @ אסתי:

    במחילה. נסי להתאפס ותכתבי שוב.

    (אגב, הרעיון הזה יכול לעבוד טוב גם כשאת באה לכתוב כותרת למודעה…)

  12. בהחלט ריגש אותי… ביחוד נעלי הבית… (-: הדיסוננס של נעלי בית חמימות בבית החולים “המנוכר והקר”…

  13. יעקב כתב:

    נוחעם,
    התרגיל שקוף!
    אתמול התלכלכתם על דמיון, עכשיו תור הפיצוי
    אגב סדרה לא יפה במיוחד בטח לא יחסית לביקור חולים!

    יעקב, התרגיל כ”כ שקוף שאני לא מצליח לראות אותו. אני משוכנע שאילו הייתי שונא את הסדרה, הייתי מקיא אותו ברבים כדרכי. אינני חש צורך להתנצל על משהו שאהבתי, מאד אפילו. אינני גם טיפוס של הכתבות, אומר את אשר בבטן, (לפעמים יתר על המידה).

    לגבי הסדרה ביחס לפרינטים של ‘ביקור חולים’, כל אחד וטעמו, זכותך להעדיף אותם. אבל לבי אומר לי, ש אילו רופא מנתח היה מבטיח מענק של קטייטר למי שינתח אצלו גידול סרטני בקיבה, היינו יודעים לפחות: מנתח טוב הוא לא.

    להבטיח מענקים – בדמות ארגון חסד פיקטיבי זילברשלגי – למי שימציא את הדור הבא מתוך כותלי ‘ביקור חולים’, בעיני כחותמת שעווה: ‘בית חולים טוב איננו, ולכן לפחות עגלה תקבלו על הסיכון שאתה לוקחים בבחירתכם בנו’.

    ההתלהבות נובעת מהחשיבה הנכונה לטעמי, בה בחרו ‘דמיון ‘להציג את ‘לניאדו.’ תרצו, תלקו אותי בשוט ל”ט מלקות מדאורייתא על התלהבותי, נדמה לי שבימים נוראים אלו גם שונאי אמנון יצחק ישמחו לשתף פעולה ולהלקותי כפליים.

    ועל כולם, אלוק סליחות, סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו.

  14. יפה יפה יפה
    ולא פלא
    עם כזה צוות מקצוען
    ממחלקת היח”צ המעולה, עד הקופי המטורף,
    עובר דרך ההנהלה הייחודית והמקצוענית

    יש כבוד! 🙂
    שאפו לכם דמיון!
    גדולים כתמיד!

  15. ענת כתב:

    הדיסוננס של נעלי בית חמימות בבית החולים “המנוכר והקר”…

    והנקי.
    שמתם לב?
    הלואי שבתי חולים יהיו כל כך נקיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן