מוצש פלוס רייטינג שווה גורניטש

אלי הלמן שיגר למייל שלנו סריקה מתוך ידיעות אחרונות (תמונה מצורפת). כתבתו של עקיבא נוביק מבשרת כי בסוף השבוע תתפרסם רשימת “מאה היפים והנכונים לשנת 2011” של העולם הדתי, ואני מצטט:

העיתוי לפרסום אינו מקרי: רגע לפני ט”ו באב, חג האהבה היהודי, שבו היו יוצאות בנות ישראל לחולל בכרמים ונאלצו להתמודד עם משפטי הפתיחה הגרועים של בני ישראל. מי שערכה את הרשימה היא דינה אברמסון, יוצאת “מחוברות 2”. לדבריה, הרשימה הראשונית כללה לא פחות מ-300 דתיים ודתיות, אלא שרובם סירבו – מטעמי צניעות – להופיע במגזין. “לקח לנו חודשיים לשכנע אנשים. יש במגזר קושי להודות שאתה יפה ומצליח. אבל ברגע שנודע על הפרויקט דווקא הוצפנו בפניות”, אומרת אברמסון.

הלחצים הגיעו עד לעורך המגזין אלעד טנא. “אנחנו שוקלים לגבש רשימה של כאלה שלא נכנסו ונעלבו”, אומר טנא בחיוך. “סוגיית הרווקות בוערת מאוד במגזר, וזה פרויקט שכבר יוצר המון רעש”.

זה גנאי-פלוס!

מיד עם קבלת המייל ה”שערורייתי” חיפשתי את שער המגזין בפייסבוק של מוצש ונפעמתי מתגובות הגולשים שם. אם חשבתי שרק אני סבור כי התקשורת הדתית מאבדת לאט-אבל-בטוח את זכות קיומה, קוראי מוצש לא חושבים לגמרי אחרת. ושוב, אני מצטט:

טלי: “הכי שטחי, חיצוני ורדוד. גנאי-פלוס!”.

מיכל: “זה לא מגזין דוסי…”

שמוליק: “Unlike / Dislike / Not like”.

יהונדב: “אף פעם לא הבנתי את האנשים שמתלוננים על זה שהמגזין הזה לא ‘עובר’ מבחינה הלכתית, כי הבנתי שזה לא אמורה להיות המטרה. אבל לפחות חשבתי שזה אמור להיות מגזין לא רדוד…”.

טלי (אחרת): “לכל המתלוננים: שאני גיליתי את המגזין הבנתי שהוא מתאים לציבור הדתי-לאומי שמחפש לקרוא משהו מעניין אבל לא יותר מידי רכלני ומלוכלך, משהו משלנו. בתכל’ס, זה מה שהרבה חבר’ה שאני מכירה מחפשים לקרוא וגם אני ביניהם. אני חושבת שהמגזין הוא מצוין ושהוא אף פעם לא היה מגזין ד-ו-ס-י. לגבי הטענה של רדוד, זה כבר משהו אחר שלא קשור לדוסי או לא דוסי”.

כמי שמבקר מגזין “תרבות” דתי, כולי תקווה כי תגובותיכם יהיו תרבותיות וענייניות. שבוע טוב.