התנצלות כנה והעמדת דברים על דיוקם

אברימי נויבירט פרסם כאן בשבוע שעבר פוסט מושחז נגד הקמפיין של אופטיקה הלפרין ושיתוף הפעולה עם קופת העיר. לאחר שצבר עשרות תגובות – הפוסט נמחק.

יומיים אחר כך, משה וולף כתב ביקורת נגד הביקורת של חיים גיל במדור הפרסום של מרכז העניינים. תחת הכותרת “חוצפה יסגי”, חיים גיל ביקר בחריפות את המודעה של בר-כל בה נכתב כי מרן הגרי”ש אלישיב זצוק”ל היה נוהג לאכול מן הקרקרים המפורסמים בה.

וולף סבר כי חיים גיל עשה עוול כשהתייחס רק לאינצ’ הקטן של בר-כל והתעלם לגמרי ממסע הפרסום המבזה וההזוי של אופטיקה הלפרין. בסעיף השני שאל הכותב מה היה קורה אילו בר-כל היו מפרסמים בעיתון. יומיים לאחר הפרסום – הפוסט נמחק.

בעקבות עשרות פניות שקיבלתי – בכתב ובעל פה – ראיתי לנכון לפרסם הבהרה ולהתנצל בפני האנשים שנפגעו מהפרסום.

ובכן, הפוסט של נויבירט ירד מיוזמתו, לאחר שחש אי-נוחות מהביקורת הצולבת והמזלזלת שפרסם נגד אופטיקה הלפרין. הוא נימק זאת באחת התגובות שפרסם מאוחר יותר בפאשקעוויל.

הפוסט של וולף נמחק על ידי, לאחר שהובא לידיעתי כי הטענות שהובאו עשו עוול עם עורך העיתון יצחק נחשוני. בניגוד לעיתונים אחרים, מסתבר כי השיקולים המערכתיים שלו לא מנוהלים על ידי אנשי השיווק.

זאת ועוד, וולף רמז כי אופטיקה הלפרין לא “זכתה” לאותה ביקורת נוקבת כיוון שהחברה מפרסמת בעיתון. מבירור שערכתי עלה כי אופטיקה הלפרין לא מפרסמת בעיתון ‘מרכז העניינים’.

סליחה.

לאחר שנודע לי כי נגרם עוול לאנשים – הורדתי את הפוסט. הבהרה זו מגיעה גם כהתנצלות בפניכם, גולשים יקרים, ובפני האנשים שהוזכרו בפרסומים השונים בין בפירוש ובין בעקיפין.

בתקווה כי חודש הרחמים והסליחות יעורר אותנו לחזור בתשובה ולהתחרט על מעשים לא טובים שעשינו, אם בזדון אם בשגגה.

אסיים בציטוט שכולנו מכירים: לשון הרע לא מדבר אלי. שלא ידבר גם אליכם.

הצטרפו לדף הפייסבוק של “לשון הרע, לא מדבר אלי”