עיתון ‘מרכז העניינים’ יוצא במתקפה חריפה נגד עיריית ירושלים וטוען לאפליה חמורה ולהתעלמות מוחלטת מהישגי הציבור החרדי בעיר בחמישים השנים האחרונות. עוד עולה מהכתבה, כי אגף הדוברות ניסה “לחנך” את העיתונות החרדית באמצעות התניית פרסום בלתי מקובלת (אם לא יפרסמו תמונות נשים, לא יקבלו פרסום) וכן, שאחד העיתונים החרדיים פרסם את המודעה כפי שנשלחה בתחילה על ידי אגף הדוברות של העירייה (לפני שזאת התקפלה “והתאימה” את המודעה לעיתונות החרדית).
מפאת חשיבות הנושא, אנו מתכבדים להעתיק את הכתבה במלואה:
מצע ‘אין עתיד’ של ברקת
מסע פרסום ומשחקים של עיריית ירושלים, המתיימרים להציג את “50 הפרויקטים שבונים עתיד בירושלים” כפי שהם בעיני ראש העיר ניר ברקת, מתעלם מהציבור החרדי כאילו אינו קיים ואין לו עוד עתיד בעיר * אף בית כנסת, אף ישיבה, בלי תשעה קבים של יופי יהודי, רק בריכה וקריות ספורט ואמנות, תיאטרון וסינמה ו… בית ספר לאמנויות וספורטק בשייח ג’ראח * לאן הולך הכסף מהקופה המרוקנת של העירייה?
עיריית ירושלים, מוחקת בהינף יד את העשייה המבורכת והמרובה של הנציגות והקהילות החרדיות בעיר, ביובל השנים האחרונות.
בעוד שהיא נאבקת על דרישות תקציב שהגישה למשרד האוצר, שאינו ממהר להיעתר להן, יוצאת העירייה בשורה של פרסומים על הישגי העירייה ב-50 השנים האחרונות, שמציגים את ירושלים ככל בירות העולם, ומעלמים את קדושתה, בתי הכנסת שבה, הישיבות, תשעה קבי היופי היהודי שבה התברכה ורצף הדורות של אנשי אמונה שעליהם מושתתת בירת היהודים.
אם להאמין לפרסומים אלה, היוצאים מתחת ידיה של העירייה, שבראשה עומד ניר ברקת, ניתן להסיק כי הנציגים החרדיים, כלל לא עשו דבר לאורך כל שנות כהונתם, ואם לא שהאמת ידועה לכל, לא הייתה שום סיבה לתת להם את קולכם, אלא למי ש…חילן את העיר.
הפעם זו כבר לא רק השבת, לא רק הפיכת שוק מחנה יהודה, הנמצא בלב הישוב הישן, לאיזור בילוי מאוס, לא יצירת תחומי מושב שבהם האוכלוסייה החרדית אינה יכולה להתיישב, ואם תעשה זאת לא תזכה לשירותי חינוך ושירותים אחרים, כמו בשכונת קרית יובל, ואפילו לא מדיניות של הרמת מחיצות וחומות, בצורת איזורי תעסוקה והיטק, שיפרידו בין השכונות החרדיות לשכונות אחרות כדי שהחרדים לא יוכלו להתרחב.
הפעם זה התחיל בניסיון לחנך את הציבור החרדי, לשינוי באורח חייהם, מחד, ומאידך העלמתם, אם לא מהעיר, שאת זאת לא ניתן לעשות, הרי שממפת העירייה. לא מדובר בעליית מדרגה אחת, אלא בזינוק לשיאים חדשים שלא הכרנו.
במודעות כפולות עמודים, שהוזמנו בעיתונות החרדית, גם ב’מרכז העניינים’, הופיעו כחמישים תמונות על “פרויקטים שבונים עתיד בירושלים”.
כמו כל פרסומי העירייה, המיועדים לכלל האוכלוסייה, גם הפרסום הזה היה אמור להגיע לעיני הציבור החרדי כשהוא מותאם לציבור זה, באמצעות המשרד החרדי שזכה במכרז של העירייה. אלא שהעירייה הציבה תנאי – רק מי שמוכן יהיה לפרסם את התמונות כמות שהן, יקבל את הפרסום, ובמודעות הופיעו תמונות נשים שלא מתפרסמות בעיתונות החרדית.
כמו תמיד, גם הפעם נמצא עיתון אחד יוצא דופן, שהסכים להתקפל בפני ה’פריץ’, בדיוק כפי שברקת התקפל בפני שר האוצר כחלון. העיתונים החרדים ויתרו על הפרסום הלא צנוע, אך לא ויתרו על הזכות להוקיע את ראש העיר ברקת כמי שהעירייה שהוא עומד בראשה, עיריית ירושלים, רוצה כבר לא רק לחלן את העיר, אלא לחנך את החרדים בעיר, גם במחיר אפלייתם.
בסופו של מאבק, כאשר הוכח שאפילו בעיר כמו תל אביב, פרסומים מהסוג הזה מותאמים לציבור החרדי, הסכימו בעירייה להחליף את תמונות הנשים, אך לא להתאים את התמונות לכאלה המבטאות את ההישגים שהושגו בעיר לטובת הציבור החרדי, לא בתי כנסת, לא ישיבות, לא שכונות מטופחות. כלום.
אלא שהמגמה המתעלמת וההרסנית לא הסתיימה במודעה הכפולה, שהתפרסמה, בסופו של דבר בעיתונות החרדית ובה גם ‘מרכז העניינים’. השבוע הופץ בכל תיבות הדואר של תושבי ירושלים ‘משחק טריוויה’ של העירייה, ובו מצולמים מה שמתואר כ-“50 הפרויקטים שבונים עתיד בירושלים”. גם אם נתעלם מההוצאה המיותרת והמוגזמת של 750 אלף שקל, שנעשית בשנת בחירות כשקופת העירייה מרוקנת וראש העיר ניר ברקת מפזר זבל ברחובות, כדי לאלץ את משרד האוצר להיענות לדרישותיו, ‘צפרדע הזבל’ הזה הוא לא משחק טריוויה אלא…משחק באש וברגשות הציבור החרדי הגדול בעיר. להם, על פי העירייה של ברקת, אין עתיד בירושלים.
בין תמונות הטריוויה של האתרים שמבשרים על עתידה של ירושלים, עיר הקודש והמקדש, תוכלו למצוא את… הבריכה החדשה בארמון הנציב, ה… סינימה סיטי, בית הספר לאמנויות בשייח ג’ראח, בית מזי”א, קריית הספורט הבינלאומית במלחה, בית קהילת יוצאי אתיופיה בית אליאנס, קמפוס ירושלים לאמנויות, בית חדש לתיאטרון הקרון, והחשוב מכל…הספורטק בשייח ג’ראח.
רוצים עוד, למרות שלא דלגנו על שום אתר יהודי? הנה: מרכז הספורט החדש על שם משפחת קראפט, שוק מחנה יהודה עם דמויות הוללים, קמפוס ‘בצלאל’ החדש מתחם התחנה הפתוח בשבת, הסקייטפארק המתקדם בארץ ו…תמונת ככר השבת.
אם כל אלה הם בעיני ניר ברקת עתידה של ירושלים, הרי שלו כראש עיר ולה כמי שהוא (בינתיים) עומד בראשה, אין עתיד. עם כל השיאים המקוממים, שהצעדים האלה של העירייה מצביעים עליהם, עדיין נותר לה, כנראה, שטח פעולה לפגוע בציבור החרדי.
לאחרונה היא פרסמה בעתונות החרדית, כולל ב’מרכז העניינים’, מודעות על הרשמה לגנים ולבתי ספר הנמצאת בעיצומה, ובהם נאמר כי ניתן להירשם אליהם בקלות ובמהירות באמצעות…אתר האינטרנט של העירייה. לא בטלפון, לא במשרדים, רק באתר האינטרנט.
לא מדובר כאן בגופים מוסדיים, שבלית ברירה הכניסו אינטרנט למשרדיהם, אלא במשפחות חרדיות פרטיות, עם ילדים, הצריכים לרשום אותם לגנים ולבתי ספר, ובמי שממלאים את רוב מוסדות החינוך של העיר. לרוב הציבור הזה אין אינטרנט ולא יהיה, גם אם ניר ברקת רוצה לחנך אותו. זהו לא רק חוסר התחשבות אלא לעג לרש, שאסור לעבור עליו לסדר היום, משום שהוא לא נקודתי אלא נסחף.
תגובת עיריית ירושלים:
“ככל שנה ושנה, מצרפת העירייה לדרישת תשלום הארנונה אמצעי הסברה אשר מציגים לתושב את המטרות החשובות בפיתוח ובניית העיר להן משמשים כספי הארנונה וממחישים כיצד הכסף חוזר לתושבים בהשקעות למענם.
“בשנים קודמות צורפה חוברת, בשנה שעברה לוח שנה, והשנה לכבוד שנת ה-50 לאיחודה של ירושלים, צורף שי צנוע של חפיסת קלפים כאשר בכל קלף בצד אחד מופיע צילום פרויקט חשוב לעתידה של ירושלים שהוקם לרווחת התושבים ובצד השני שאלת טריוויה ירושלמית, בכדי ליצור ערך מגוון שיישמר לשימוש התושבים החפצים בכך. המשחק והשאלות פותחו באופן פנימי ע”י עובדי אגף דוברות והסברה ללא עלות.
“עלות ההשקעה בכל חפיסת קלפים הינה 3 ש”ח. יצויין כי התקבלו תגובות חיוביות רבות מתושבים ליוזמה המעניינת.
“לאור פניות מצד גורמים חרדיים, שונו המסרים במשחק והוסרו כל מה שהיה יכול להיחשב כפגיעה חלילה בציבור החרדי וערכיו. כך גם במודעת הפרסום. בניגוד גמור לנטען, העירייה מאפשרת להירשם למוסדות החינוך העירוניים לא רק באמצעות האתר אלא גם במוקדי רישום פיזיים ברחבי העיר.
“יש לדחות הכפשות ואי דיוקים ממשיים בדברים הנטענים, המוכיחים חוסר ידע בעובדות”.
