רבים מכם מכירים את שיפי חריטן כעורכת מדור ‘לובי נשי’ באתר ‘בחדרי חרדים’, תפקיד שמילאה בגאווה רבה בשלוש השנים האחרונות. חלק מכירים אותה בעקבות הפעילות האינטנסיבית שלה בפייסבוק ויש מי שזכה לעבוד איתה בשבתה על כס העורכת באתר ‘הידברות’, או עוד קודם לכן, כמוני, בימים בהם המיזם החברתי ‘דוסים’ עוד בעט וניסה לשנות את כללי הפורמט של המשחק הידוע לשמצה “דת למדינה”.
לאחרונה, קצת לפני שבירמצה את בנה הבכור (מזל טוב!), שיפי הודיעה כדרכה בפייסבוק על יציאתה לדרך עצמאית וחדשה. השתתפתי בהתרגשותה וכתבתי לה שזו הזדמנות נפלאה לספר לגולשי ‘פאשקעוויל’ על הדרך שעשתה מאז ועד הלום, על ההישגים, על הכישלונות, על הקולגות, על תוכניות לעתיד ועל איך היא רואה את הענף מהזווית האישית שלה.
תמיד הכרתי את הצד החיובי של שיפי, וגם הפעם הוא לא אכזב.
“בתחילת השבוע סיימתי רשמית את עבודתי כעורכת מדור ‘לובי נשי’ באתר ‘בחדרי חרדים’ אחרי קרוב לשלוש שנים בתפקיד”, החלה לספר לי שיפי, כדי שאוכל לשתף אתכם.
וכך זה התחיל: “בגדול, זומנתי לפגישה על לובי נשי, ולפני שהספקתי לענות תשובה, אחות של אחד העורכים נפטרה והיו צריכים מחליף מיידי. התקשרו ושאלו אם אני מוכנה להיות עורכת. בלי להסס אמרתי ‘ברור’, ומשם הכול היסטוריה. הודעתי ב’הידברות’ שאני עוזבת ונכנסתי לעבודה די מיידית ב’בחדרי’. תפקידי היה להקים ממש מאפס את מדור ‘לובי נשי’. מי שנכנס אליו בשלוש השנים האחרונות ודאי שם לב למהפך ולשינוי שהוא עבר.
“במשך כשנה שימשתי כעורכת וכותבת בלובי ומילאתי מקום באתר כולו, באקטואליה, עד שנכנס עורך ראשי. אז התפניתי לעסוק בעיקר ב’לובי’. נתתי מענה למדורים רבים, ולנשים רבות שביקשו במה”.
ספרי לי על הישג משמעותי שאת גאה בו
“אחד ההישגים הבולטים שאני יכולה לייחס, לא רק לעצמי כמובן, אלא להנהלת האתר, הוא העלאת המודעות בנושאים שנהגו קודם לכן לטאטא אל מתחת לשטיח. אני זוכרת שהגעתי לפגישה עם מאיר גל ואמרתי לו שאני מוטרדת מהעובדה שאולי לא אוכל להוציא החוצה דברים הכרחיים. הוא אמר לי שלהיפך, יש לי את הבמה ואת הגיבוי, וכל עוד אנו נוהגים בדרך תורה, נוקיע שוב ושוב מעשים חמורים. כך באמת הבאתי לקדמת הבמה את סיפורה של אישה חרדית מוכה, אישה מהמיינסטרים החרדי, עסקנו בנושאי התקיפה וההשלכות שלה, דיווחנו על מעשים חמורים ועוד. זה משהו שלעולם אהיה גאה בו כי התעורר שיח שסייע לניקוי אורוות משמעותי”.
את לא מפחדת מכישלונות, שתפי אותנו באחד מפואר
“לדבר על כישלונות קצת מוזר לי, אולי כי זה תלוי בנקודת מבט. בגדול אני יכולה לומר שהכישלון הגדול שלי הוא שלא הצלחתי להביא את לובי נשי למצב של וואו היסטרי, שיצא מגדרו והפך לאתר בומבסטי בזכות עצמו אלא נשאר נישה בתוך ‘בחדרי’. אבל את הבסיס בהחלט בניתי, ובטוחה שהבאה אחריי תדע לעשות זאת.
“מעבר לכך, אני חושבת שכישלון הוא נקודת מבט. אני בוחרת להסתכל על כל ניסיון שעשיתי כעל השתדלות ומאמץ כפי יכולתי. בסופו של דבר הייתי אישה אחת שמנהלת מערכת שלמה של מדורים ואומר בזהירות שלדעתי צלחתי זאת בהצלחה יתירה”.
משהו על קולגות? אינטריגות?
“בין האתרים החרדיים אין הרבה אזורים שממש דומים לשלי. מרבית חבריי למקצוע בהם נתקלתי במהלך עבודתי, היו הוגנים איתי, וחשוב לי לציין את יערית אלבז, הקולגה הכי משמעותית מהאתר המתחרה, שתמיד נשארה חברה והרבה מעבר לזה. לא הרגשנו בתחרות או במתח כלשהו בגלל העבודה”.
לאן ההווה לוקח אותך?
“כרגע אני מספקת שירותי תוכן. אני מתעתדת לפתוח מותג תקשורת על השם שלי. כל הצעה מפתה שתתקבל, אשמח להסתכל עליה, בתנאי שהיא לא משרה מלאה. העצמאות שלי חשובה לי יותר מכל”.
ומילה לסיום על הענף שלנו?
“אני לא מתיימרת וגם לא רוצה להישמע מתנשאת או ביקורתית, אז אולי אדבר רק על עצמי: יש הרבה רעב, רצון ושאיפות, ויש עוד הרבה מה ללמוד מכל הבחינות. זה מקום שמי שיידע לספק יציבות ומקצועיות, יוכל להתפתח יפה מאוד”.
בהצלחה.
