יום חמישי בצהריים. השמש הקופחת מבריחה את אחרוני האמיצים אל מרחבים ממוזגים. אני מוצא את עצמי יושב מול שתי צלחות טשולנט מהבילות במסעדה היהודית בבני ברק, קינוח מתוק בצד, שלושה בקבוקי סודה צוננים, ואיך אפשר בלי זירו קר בבקבוק זכוכית.
מנכ”ל c-live יחיאל טברסקי תופס את מקומו בשולחן הכבוד, מולו יושב מזכ”ל החברה והאיש על ההגה שלום ובר, וגם איש התוכן ברמ”ח ושס”ה (חבורת תריג) ועורך ברדיו קול ברמה משה ארלנגר מצטרף למעגל. למה אנחנו לא נפגשים בתדירות יותר גבוהה, אני שואל את טברסקי. הוא מחייך ואומר שיש לו מזגן במשרד אז למה בכלל לצאת.
לפני שאנחנו צוללים לסוגיות אקטואליות, אני שואל איך הציבור מקבל את השם הלועזי C-Live והמנכ”ל מספר כמה סיפורים מעניינים על חרדים ואותיות לועזיות. בכל מקרה, אחרי דקות ארוכות של סיפורים משעשעים, הוא מבהיר למי שלא יודע איך מאייתים C – “זה פשוט כמו האות כ’ אבל הפוכה”.
ענני הפיח ממדורות ל”ג בעומר עדיין ספוגים באוויר ואם אנחנו יושבים עם המאסטר של שידורי האירועים במגזר החרדי, שאלת השאלות היא מי שידר את הדלקות ל”ג בעומר במירון וכמה אנשים צפו בהם. הלא כולם משדרים את ההדלקה של באיאן. גם התקשורת הכללית גילתה בשנים האחרונות את הניצוץ היהודי ומעבירה את ההדלקה המסורתית בשידור חי.
“השנה היינו פרוסים בכל עת בשלושה מוקדים שונים בעזרת צוות הצילום המקצועי של נתי אלבר. כאשר האתרים הטמיעו את הנגנים השונים להנאתם של הצופים, לפי הנתונים שלנו היו 800 אלף צפיות מקרוב ל-400 אלף יוניקים שונים. זמן צפייה ממוצע היה 7 שעות. אין עוד כזה דבר בעולם, בעולם! אין אף שידור חי שנמשך כל כך הרבה שעות, ואין שום מאורע בעולם שמחזיק אנשים מול המסך כל כך הרבה שעות רצופות”, אומר טברסקי.
היו תלונות של אנשים?
בגלי צה”ל, בתוכנית של ידידיה מאיר, אמרו שהשידור היה מרתק וסוחף, וכלשונו של ידידיה “שומר המסך שלי ביממה האחרונה”, ושם התלוננו שהיה חסר שידור מתוך המערה פנימה, מהתפילות על הציון וכדומה. היו לנו עוד כמה פניות בעניין, ואנו מקווים שבשנה הבאה נוסיף בעזרת ה’ מצלמה גם בתוך המערה.
מתי היה האירוע האחרון ששידרתם?
בכל יום יש לנו אירועים. אתמול היו שני אירועים, שלשום היו ארבעה אירועים.
איפה הייתם אתמול?
בדינר של מיר ב’אווניו’.
מיר עשו שידור?
כן, זה היה שידור פרטי לאדם מסויים בחו”ל.
הגלובליזציה הזאת מדהימה. באמצעות השירות של שיא לייב, אנשים יושבים במשרד או בסלון ביתם וצופים באירוע המתרחש בצידו השני של הגלובוס. טברסקי מספר כי במקרים רבים השידור לחו”ל הוא כפול, משום שגם הצד השני מבקש להטביע את חותמו באירוע המשודר. במקרה של ישיבת מיר והדינר שנערך באולמי אווניו, נגיד עולם התורה העביר את ברכתו בשידור חי והקהל צפה בברכתו באמצעות מסכי הענק שהוצבו באולם.
“אנחנו עובדים עם חברות מקבילות בעולם ועושים שידורים כפולים”, מסביר טברסקי. “לפעמים מזמינים אותנו כספקי משנה לאירועים בחו”ל שמבקשים להעביר קטע מצולם בשידור חי. הרבה פעמים צילמנו את רבי גמליאל רבינוביץ לאירועים בחו”ל”.
‘שיא לייב’ אחראית בעיקר על שידור והפצה. באירועים גדולים היא מתחברת לחברות הניתוב ומפיצה את השידור באמצעות שרתים מיוחדים.
“גם בתחום המאצ’ינג יש לנו פתרון”
מנהלי שיא לייב מצליחים להפתיע אותנו בתחום שנראה לא קשור לעולם הסטרימינג: ניהול חפ”קי מאצ’ינג.
“גם בתחום המאצ’ינג יש לנו פתרון”, אומר ובר ואנחנו היינו בטוחים שהוא מדבר על עוד סגמנט של אירועים המועברים בשידור חי. “כל מי שעשה מאצ’ינג מזמין שידורים מהחפ”ק המרכזי לכל השלוחות. ואיך זה עובד? יש מסכים, טלפונים והמון המולה מסביב. יושב אברך עם הטלפון שלו ו’מריץ’ טלפונים. אחרי עשרים שיחות ‘מסוננות’ הוא תופס נניח את משה ארלנגר (שמצידו מזדרז להכחיש שהוא עונה לשיחות מעין אלו). אז ארלנגר תורם 20 שקל, נניח, והאברך מעלה טופס שעובר למתנדב אחר שמקליד את הנתונים, בינתיים האברך קם מהטלפון, הולך למסך ופשוט עומד שם ומחכה לראות מתי יראה את השם משה ארלנגר על המסך. רבע שעה לקח לאותו אברך להוציא את הכסף מארלנגר, אך לוקח לו פי שתיים זמן לחזור לטלפון רק כי הוא מחכה לראות אם באמת השם של התורם ‘שלו’ מופיע על המסך.
“כדי להתגבר על זה, פיתחנו מוצר חכם יותר שמשדר על המסכים בלופ משפטי מוטיבציה ועידוד. המסרים שאנחנו משדרים ייחודיים ורלוונטיים לכל מגבית. בקמפיין של ‘המתמידים’ שעשינו השבוע, בכל שעה הגיע רב אחר שדיבר ודרבן ודבריו שודרו על גבי המסכים בחפ”ק. בבדיקות שערכנו, רוב הזמן האבוד במאצ’ינג מתבזבז על ציפיה לשם שיופיע על המסך”.
אז לא רואים בכלל את הסכומים על המסכים?
פעם בעשרים דקות או חצי שעה אנחנו משדרים את הסכומים ואת המסכים של התורמים.
ראיתי באתר שלכם אפשרות לשלם כדי לצפות בשידור פטר חמור. זה אמיתי? מישהו משלם על זה?
“אנחנו משדרים כל דבר שמישהו מוכן לשלם עליו”, אומר ובר בחיוך וטברסקי מרחיב: “למעשה מדובר ברכיב שפיתחנו עבור יוצרים המעוניינים לשדר סרטים מבוקרים בפלטפורמה כשרה ולדרוש תשלום על הצפיה. כדי לבדוק את ההיתכנות העסקית, עשינו ניסוי. הזמינו אותנו לשדר ‘פדיון פטר חמור’ באחת החסידויות, חשבתי שאולי יהיו אנשים שירצו לצפות בזה מחוץ למעגל המצומצם של האנשים שהשידור הזה יועד אליהם וגם יהיו מוכנים לשלם על כך. העלינו את השידור באתר ודרשנו 50 שקלים תמורת הצפיה מבלי לפרסם באף מקום וראה זה פלא: היו כמה אנשים ששילמו כדי לצפות בשידור”.
טוב, רשמנו לפנינו שפדיון פטר חמור היא גם אופציית צפיה מעניינת. לא בטוח שהיינו משלמים 50 שקלים כדי לצפות בטקס, אך אם מישהו מוכן לשלם, אנחנו תמיד בעד.
מסתבר שתמיד יהיה מי שמוכן לשלם על שידור באיכות גבוהה
נכון, אבל לצערי מפיקי הסרטים עדיין מפחדים ולא מוכנים לשחרר סרטים. זה יבוא עם הזמן כי אנשים מוכנים לשלם סכום הגיוני כדי לצפות בחומר מקורי ובאיכות גבוהה בלי לצאת מהבית. בל נשכח שיש קהל של רבבות חרדים שאינם מתגוררים בסמיכות לאולמות ההקרנה של סרטי הנשים, ולהם אין את האפשרות, וחבל באמת שהמפיקים לא מגדילים ראש ומביאים להם את האפשרות, כאשר הפתרון הזה זמין ונגיש.
שיא לייב – הפריצה הגדולה
סיפור ההקמה של חברת שיא לייב מעניין. בעבר, טברסקי הקים וניהל את אתר החדשות JDN. האתר בלט בסיקורים המצולמים של חצרות החסידים בארץ ובעולם. אחרי תקופה של פרסום גלריות וכתבות, החלו לחפש אפיקי הכנסה נוספים וכן חידושים עבור גולשי האתר, כאלה שלא יוכלו למצוא במקומות אחרים. בחתונת קרעטשניף רחובות היה השידור הראשון של טברסקי, שידור שהיווה את יריית הפתיחה לכל השידורים החיים מחצרות החסידים.
“אחרי השידור של חתונת קרעטשניף קיבלתי הזמנה לשדר חתונה פרטית עבור משפחה בחו”ל, אז הבנתי שיש פוטנציאל גם לשוק הפרטי”, משחזר טברסקי, “כשמכרתי את JDN, השארתי את הפעילות של השידורים אצלי ולאט לאט הכנסתי את המוצר הזה לשוק. היום יש מודעות שאירוע רציני חייב להיות בשידור חי”.
ובר מספר שכאשר פגש לראשונה את טברסקי, היה לו תיק שידור קטן עם מחשב נייד ומשדר קטן. “מאז הוא גדל והיום יש לשיא לייב מחסן מלא ציוד לצילום במקביל בכמה אירועים”. ובר אחראי על תנופת הפיתוח העסקי של החברה והוא עושה זאת בשקט ובחיוך. “היום, באירועים גדולים, אנחנו פורסים קווים של בזק ויש לנו את הציוד הכי מתקדם בשוק: מחשבים, מכשירי ניתוב, מסכים גדולים, כבלים מיוחדים, כמעט כל הציוד הנדרש על מנת להפעיל מערכת ניתוב לבד”.
אז אתם עושים ניתוב או לא?
בהרצאות, טישים ואירועים פנים קהילתיים אנחנו עושים גם את הניתוב, אך במקרים של אירועים גדולים בהם יש צורך לא רק בניתוב אלא גם בבמאי, אנו נעזרים באנשי מקצוע מהשורה הראשונה.
“באירועים הגדולים באמת, אלו שמעורבות בהם חברות הפקה גדולות, אני לא עושה את הניתוב, אבל באירועים אחרים, היום כשיש לי את הציוד והידע המתאים, אנחנו בהחלט עושים גם ניתוב. בינינו, לנו יש יתרון שאין לאף אחד אחר. זו לא חכמה להביא את המנתב הכי טוב בשוק, בלי שיהיה מאחוריו אחד מתוך המיינסטרים שמכיר כל פיפס וכל אורח. כשאני נמצא בשטח, אני מביא איתי ערך מוסף שאף אחד אחר לא יכול לתת”.
כאן ובר מונה את שמותם של גדולי הצלמים והמנתבים שעובדים איתם במגוון אירועים שתכלה היריעה מלפרטם. “באירועי הבחירות צילמנו את כל האירועים שגדולי ישראל הגיעו לערים השונות, כולל צילום וניתוב. מה שצריך לדעת בניתוב זה לזהות מה קורה עוד שניה. אני לא במאי, אבל כשיש קהל מצד אחד, ובמה גדולה ודמות מרכזית, העבודה יותר קלה ואנחנו יודעים לעשות את זה מצוין”.
לא שמנו לב איך שהזמן עבר. כנראה שנהנינו. רצינו עוד סודה קרה, אך הביקוש היה רב על ההיצע. סיימנו את הפגישה בטעם טוב וגם קיבלנו המלצות על הטשולנט הכי טוב בארץ. רוצים לדעת מה בעיני ובר הטשולנט הכי טוב בארץ? תפגשו אותו במזגן, תגידו שאתם מפאשקעוויל ותקבלו את השירות הכי טוב בארץ.
תודה למשה ארלנגר על הסיוע בהכנת הכתבה
