הערב התקיימה תערוכת סיום לבוגרי מחזור 35 [!!] במגמת קופירייטינג בבי”ס ACC – תרצה גרנות. הייתי שם, היה נחמד. נכון, אמנם זה לא הקורס המגזרי, אבל אהבתי מאוד את הסרטון שזכה במקום הראשון, אז על הדרך תיהנו מעוד כמה דברים.
הבריף:
הסרטון שזכה במקום הראשון [הקרדיטים בסוף]
הפרינט שזכה במקום הראשון – עיסא חליפה
לתערוכה המלאה ולשאר המקומות הזוכים תוכלו להציץ בלינק הזה:
תערוכת גמר – בית הספר לקופרייטינג ACC
32 תגובות
חלש בכל הכוח. גם המיקסר מהטיובה
אהבתי את היצירה. ממש לא אהבתי את התוכן. למה פתאום אני מרגיש שלא החמצתי כלום בכך שלא הצלחתי להגיע.
בנושאים טעונים שכאלו צריך הרבה יותר מאשר שימוש בספר ההוראות של הקריאטיב. נהנתי מהעבודה, לא מצאתי בה שום נשמה, אולי יונה.
ראשית, עוד לא ראיתי את הסרטון.. (תיכף נצפה)
שנית, פרינט סביר + (מזמן אני טוען שלחרדים יש פרינטים ברמה מאד גבוהה ואנחנו פשוט נחיתיים..)
שלישית, דינקיס היית עייף כי שגית בכתיבתך במילה “מאוד” במקום “מעוד” בסוף הפוסט..
אדוור..
הבריף מטומטם ולא נכון.
“קונים אותם דברים מתאווים לאותם דברים”. בטח, גם אנחנו שולחים את ילדינו להאבד בשם ה’ בתוך ריכוזי אוכלוסיה תמימים.
“רוקמים יחסים בבתי חולים”‘ אכן, בגללם אנחנו שולחים פצועים קטועי אברים ומרוססי כדורים לבתי חולים
“ילד עם כיפה, ילד עם כאפיה”… על זה נאמר אלה רצים… ואלה רצים…
“אנחנו הרוב השקט שרוצה לסיים את הסכסוך”, שקר. אתם דווקא המיעוט הקולני שלא מבין שעם ישראל שב לארצו, ורוצה לגרשו מכאן בדם ואש ותמרות עשן, וחושב שבדם נפדה את פלסטין היא סיסמה של חז”ל. הרוב השקט דווקא מתעב אתכם ומעדיף את טובת עמו, ולא את טובת האוייב.
מפתיע שגוף אקדמי בחר בארגון פרו פלסטיני שיתכן וממומן בכספי האיחוד האירופי כמו רבים ורעים אחרים. אם הייתי סטודנט שלהם, הייתי טורק את הדלת ומבקש את הכסף חזרה. בזיון.
“אנחנו מפסידים אם אנחנו רוצים לנצח”. ממש לא. אנחנו מנצחים. אנחנו ננצח. ובשם ה’ נעשה ונצליח.
“אנחנו מרוויחים אם אנחנו רוצים לחיות”, בארץ ישראל, אם אנחנו רוצים לחיות אנחנו צריכים לנצח ולא להיות כלי נרמס לרגליו של האוייב הפלסטיני הרוצה להשמידנו. (ובטח שלא להשתכנע מאותם חסרי עמוד שדרה השמים עצמם עפר לרגלי אותו אוייב).
האם העם הפלסטיני ויתר על שאיפתו לחזור ליפו, לחיפה ולירושלים תובבא? האם בבתי הספר של אותו עם הפסיקו להסית לרצח יהודים ל”ע?
סטודנטים, מחפשים בי”ס טוב? תעשו לעצמכם טובה, ותדירו רגליכם ממקום שזוהי תורתו.
ולגבי ה”קריאייטיב”.
המודעות והסרט עובדים על פרסום נגטיבי והפחדה שמזמן הוכח שלא עובד.
חסר סגיר לסרט. שתי מדינות לשתי עמים. כי הגיע הזמן להעביר את הסבל לישראל…
ובמודעה, הייתי שם קופי אחר ג”כ. שלום חבר.
עכשיו שאני מסתכל שוב. פשוט תסתירו את הקופי. תראו איך הויז’ואל עובד מצויין עם הסגיר.
Two Countries…. עם הקברים. : ) סיבה ותוצאה
(אגב, שמתם לב שהקברים הם קברי גויים?)
יצירה מעולה למוצר עלוב דביק ודוחה!
למרות האיסור הגורף לחלוק על דעת האדמו”רית הבלונדינית, יש לי כמה עומקים וזיקוקים שתרצה לא הגיעה אליהם:
העכברים – תזכירו לי של מי המנהרות שם?
קונים אותם דברים- למה לא סיפרת שידעת על ספינת הנשק?
מתאווים לאותם דברים- היהודים מחפשים את החצי – רק חצי!- והם לא מסתפקים בפחות מ-72…
ילד עם כאפיה – כאפיות שם זה לא לילדים, ואיך לומר… גם פה הכיפות זה לא ממש הרוב…
והכי חשוב: הבחירות האחרונות היו לפני נאום בר-אילן, ומרץ קיבלה רק שלושה מנדטים. אז אולי יש בארץ יותר מרוב שקט אחד? אולי שניים? לא הגיוני, נכון?
גמני הייתי שם
פעם הבאה, גיא, תכין לנו כמה כוסות פלסטיק וקולה, אה?
אכן אין מילים. בריף עלוב משפיל ומגוחך וקמפיינים עוד יותר.
מה שכן הם עשו קמפיין מעולה לבי”ס החדש של דובקין.
בהצלחה איתן!
????
לא הבנתי מה כ”כ “עלוב משפיל ומגוחך” בבריף? כשמביאים לך בריף של חטיפי במבה עם נוגט אתה ג”כ אומר על זה “עלוב משפיל ומגוחך”?
שלא תבינו לונכון. אני לרגע לא מתחבר למסר של הבריף, אבל הלו, תהיו מקצוענים, תעשו קריאייטיב טוב לומשנה מה הבריף. זו החכמה הגדולה. אם יש לכם השגות על הקריאייטיב תלכלכו חופשי, אבל בחיאת, לא על חתיכת בריף…
האם צריך לענות על כל בריף?
האם היו מבקשים ממך בריף לקידום חילול השבת בישראל, גם היית עושה במקצוענות? או בריף למיתוג החזיר בארץ? או בריף להנצחת פועלו של ליגאל עמיר? או בריף לקידום זוגיות חד מינית? או בריף למיתוג גרמניה הנאצית?
ואפשר להמשיך… נו באמת.
הטקסט בבריף עלוב ומגוחך ועיין מה שכתבו למעלה.
קצת קשה להתייחס לקריאייטיב מבלי להתייחס לבריף. כי אם הבריף נושא הנחות יסוד מעוותות אז ממילא הם יועברו לקריאייטיב ואז יהיה קשה לחלוק עליהם שם.
אבל בכל אופן המודעה לא עובדת עלי. ההפחדה הזו לא משכנעת (הוכח מנושאי העישון ותאונות הדרכים שהפחדה לא עוזרת ועיין מרטין לינסטרום במחקרו המאלף של הMRI).
לראות יונה בבלנדר לא יוצר את מטרת הבריף אלא להיפך היא יוצרת פחד ומזכירה לקהל היעד הישראלי כמה דם נשפך מאז שוחררה יונת השלום לאויר.
עזוב ת’טקסט, אני מדבר על מהות הרעיון של בריף במשרד פרסום. אגב, בד”כ מקבלים בריפים הזויים יותר.
אין לי כח להכנס פה לנושאים פוליטיים שמשעממים אותי עד כלות. אבל בכל מקרה תמהני ממתי אנחנו הופכים את דרך התורה שדרכיה דרכי נועם לגרמניה הנאצית?
שלום = זו לא מילה גסה, שמאלנית, סנובית, פרו פלסטינית וכו’ וכדו’. שלום זה השאיפה של עם ישראל. כך לכל הפחות ע”פ ההשקפה החרדית הכללית ולא הציונית ימנית קיצונית.
גועל נפש דוחה שלום…
מאת דינקיס:
כ’ בטבת ה’תש”ע (06/01/10) בשעה 11:46
????
אני אצטט בשבילך:
“..אבל אהבתי מאוד את הסרטון שזכה במקום הראשון, אז על הדרך תיהנו מאוד כמה דברים”.
ט.ל.ח
🙁
דינקיס הוצאת את דברי מהקשרם לגמרי.
א. זה לא קמפיין לשלום. תקרא את הבריף. זה קמפיין למדינה פלסטינית.
ב. לא אמרתי ששלום זה פרו פלסטיני. אמרתי שהבריף הזה, והארגון הזה ופעולותיו הן פרו פלסטיניות ואנטי ישראליות למרות הצביעות המעושה שהם מציגים.
ג. לא קישרתי בין דרך התורה לגרמניה, כפי שטענת.
אמרתי שלא כל בריף הזוי צריך לבצע, בטח לא במסגרת אקדמית. אנחנו עובדים בפרסום, ולא במקצוע אחר בו אנו מוכרים את גופנו ונשמתנו תמורת בצע כסף וד”ל.
ד. “שלום זו לא מילה גסה, שמאלנית, סנובית, פרו פלסטינית וכו’ וכדו’. שלום זה השאיפה של עם ישראל כך לכל הפחות ע”פ ההשקפה החרדית הכללית ” אכן. שלום אמת, לא שלום במחיר השמדת עם ישראל, בהתאם לחלום הפלסטיני.
ה. אינני יודע עד כמה היית מעורב בבחירות הארציות האחרונות, אך מי שמכיר קצת סקרים, יודע שרוב הציבור החרדי דווקא אינו מאמין בשלום התעתועים הזה, אך אנו נכנסים שוב לפוליטיקה וזה לא המקום.
ו. לסיכום, לא היה צריך להכניס את הדיון הזה לעולם הפרסום ובטח שלא לעולם האקדמיה הפרסומית שלא מותיר ברירה בפני הסטודנטים אלא להתעסק בזה.
ואגב, התחמקת משאלתי, האם גם לבריף לעידוד חילול שבת היית מתייחס באותה סלחנות ובאותה פלורליסטיות ליברלית?
דינקיס,
גם יצאת מתנצל
וזה גם לא התקבל…
ט.ל.ח.
אוקיי, נכנסתי לאתר התערוכה. מבחינתי הזוכה במקום הראשון הוא הסרטון שאומר “שמן ומים אי אפשר לערבב – שתי מדינות לשני עמים”. מושלם. לא מבין איך היונה באה וקטפה את המקום.
נראה לי שמיצינו, רק לעניין הרעיונות ההזויים והכיפיים לבריפים. יש מלא רעיונות בלי לגעת בפוליטיקה שנויה במחלוקת. יש ארגונים שישמחו לקמפיין (והיו כאלה שכבר עלו למדיה אפילו של סטודנטים), יש נושאים חברתיים ויש מה לעסוק. אבל יאללה. העיקר שנהנינו מהדיון : )
גועל נפש, ג’יפה במיטבה
לרגע היה פלא בעיני כיצד תלמידים מחוננים מסכימים לשתף פעולה עם הגרועים שבאויבנו- צפורני הטבח של האיחוד האירופי וגרורותיו שמשתדלים להשלים את מה שלא הספיקו לפני פחות משבעים שנה, אבל כשראיתי איך חוצניק מצדיק את הבריף או את הכיוון או אני יודע מה הבנתי,הבנתי ונזכרתי בקליברים (זכרונם לא לטובה) שהיוו אסופה מגוכחת של פוסטים מבחילים ומטופשים שיוצריהם הלכו עם חזה מנופח כי ‘הם משרתים אצל הכהנת הגדולה של עולם הפרסום’…
אז כנראה ההווי וההרגשה המשכרת- משקרת הזו ממשיכה אצל שאר התלמידים שמנסים לרדת לעומק הסכסוך הותיק בן אלפי שנים במשפט המוחץ שני מדינות לשני עמים.
נ.ב. אני דוקא בעד שני מדינות – אחד לנו והשני לבוגרי ACC.
עברתי על העבודות כולן. הרוב שם זה חרטה, אבל יש שם כמה יהלומי קריאייטיב נוצצים. אבל בחיי שראיתי כמה תערוכות סיום של החבר’ה אצלינו במשרד שלמדו גם שם וגם אצל המתחרים הצפוניים אף פעם לא זכיתי לראות משהו טוב. כולה פרויקט סיום משעמם.
~ יוסף אלון מישהו עושה לך רע? למה אתה תמיד נשמע מתוסכל!, חבל ~
לא קשור כל כך לענין, אבל אגב שהזכירו שלום, נזכרתי שדוד המלך ע”ה כבר דיבר על זה מזמן.
“אויה לי כי גרתי משך, שכנתי באהלי קדר. רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום. אני שלום וכי אדבר, המה למלחמה!”
כל האזרחים במדינה רוצים שלום, השאלה עד כמה הם מאמינים שזה רלוונטי, ועד כמה הם מסכימים להיות נאיביים, הזויים ומזוכיסטיים בשביל לעשות מעשי התאבדות בשם השלום.
אני ממש לא מצליח להבין איך קבוצת לימוד של פרסום אמורים לקחת יד בפרויקט פוליטי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וחו”מ אני לא חושב שהמקום הראשון זכה במקום הראוי לו!
אא”כ מארגני הארגון נטלו חלק בדירוג התחרות
מאחר שאינו מצליח מבחינה פרסומית אלא מבחינה פוליטית רגשית!
(זוהי הפרסומת שהלכה הכי רחוק מבחינת הזעזוע מה שאינו מתאים לפרסום האוביקט שהינו שיכלי ולא רגשי)
יוספ’קה, איפה ראית שחוצניק מצדיק את הבריף או את הכיוון או אתה יודע מה הבנת?
נ.ב. שתי מדינות, לא שני.
אני הכי אהבתי את:
אם אין גבולות אין חופש.
הפרינט עם היונה
זה אמור להיות סרטון אמוציונאלי שמעורר את רגש החמלה.
בפועל זה נראה סרטון שהופק על רקע יצרים אפלים של חייתיות גסה.
גם מחטיא את המטרה של רתיעה מפחד, וגם סתם מעורר רעיונות סאדיסטיים. את הקטע עם הבלנדר (ברוב גאונותי עוד לפני שהתחילה ההרכבה המקצועית של הבלנדר כבר הבנתי מה הולך להיות שם) עקפתי מייד (גללתי את העמוד למטה) (אבל, טוב, אפשר לייחס את זה לכך שעשני כרצונו)
החטאה גסה. גסה מאד. ואני לא רואה מה הקריאייטיב המדליק בלהכניס מכות חשמל וירטואליות ליונה שעומדת כמו טמבלית וןמסתכלת. עזבו. לא הלכו עד הסוף עם הרעיונות החולניים (וטוב שכך) וזה גרוע. לא אומר כלום.
גורנישט.
נאדא.
nothing!
חבל דאבדין.
עוד אתר טוב שהפך לביב שופכין של תעמולת השמאל הקיצוני החולה, במימון האיחוד האירופי (One Voice ממומנת על ידי הקרן החדשה = האיחוד האירופי).
ביי ביי, פאשקוויל. היה נעים.