בוקר טוב, יוסי. ראיון ווטסאפ לרגל ההשקה המשותפת של סדנת תקשורת ויח”צ?
אני מעדיף שלא. פחות אוהב את הדברים האלה.
אוקיי. ראשית, ברכות על השקת הסדנה. כבוד הוא לי ליזום ולקדם את הסדנה המיוחדת הזאת יחד איתך. אבל בוא נדבר רגע על הפיל שבווטסאפ: אתה כבר לא עוסק ביח”צ או בתקשורת בימים אלו…
נכון, בשנים האחרונות אני מתמקד בייעוץ לגופים ואישים שונים. יש שם אספקטים מגוונים של יח”צ ותקשורת, אבל לא ניתן להגדיר את העבודה שלי כאיש יח”צ או עיתונאי.
היית בעולמות האלה שנים רבות. מדוע עזבת?
תחום התקשורת שאהבתי אותו מאוד ועבדתי בו שנים לא מעטות, לא מתגמל מספיק לדעתי. ההשקעה הסיזיפית מול התלוש בסוף החודש, מעולם לא היוו מקור לשמחה רבה. גם מחלקות השיווק הדומיננטיות מדי לא הוסיפו לי שלווה במסגרת תפקידי כעורך.
מאידך, האהבה למילה הכתובה, לעריכה, לתוכן ולכל המסתעף – לא דעכה. בכל פעם שבאה לידי הזדמנות לערוך מגזין כלשהו (והיו למעלה ממניין כאלו בשנים האחרונות), קפצתי על המציאה.
תחום היח”צ, במיוחד ב-DNA החרדי, הוא תחום שבריאה לו ההתחדשות והמחזוריות. בכל כמה שנים, דם צעיר צריך להיכנס ולהוביל את התחום קדימה. במקרה הזה נאה דרשתי ונאה אני מקיים.
נשמע שאתה לא ממליץ לצעירים אמביציוזיים להיכנס לתחום התקשורת, אבל יח”צ זה אחרת. ואולי גם ביח”צ חרדי אתה פחות מאמין, אבל נאמן לעקרונות השיווק הבסיסיים, אינך מדבר סרה במוצר שאתה מבקש למכור?
ממליץ בהחלט. כל אחד והסייעתא דשמיא שלו, והתחום הזה גם זקוק לדור חדש. אני מכיר צעירים בתחום שמרוצים וגם מניבים תוצרת ברוכה. גדל פה דור שמתבטא היטב ומתקשר רהוט בעברית עכשווית. אסור לשכוח שאת העיתונות החרדית ייסדו גדולי ישראל זיע”א מסיבות רלוונטיות עד ימינו אנו.
ברור שאפשרות התעסוקה בעולם היח”צ גדולה הרבה יותר מאשר בתקשורת, שם יש תקרה ברורה. זו גם הסיבה שרבים מעיתונאי המגזר מוסיפים לאמתחתם לקוח או שניים ביח”צ, וככה העשירי לחודש עובר שליו יותר.
הייתי מתעכב על הנושא הזה, אבל במחלקת השיווק מבקשים התייחסות דחופה לסדנה החדשה. מה אתה יכול לספר לנו על הסדנה, בשפה שיווקית אבל לא מדי בוטה כדי לא להבריח מיד את כל הקוראים?
הסדנה הראשונה שהעברתי בשיתוף ‘הכוון תעסוקתי’ בבני ברק הייתה סיפור הצלחה ברוך ה’. יותר מ-20 משתתפים שאני מקווה שהחכימו. יש כאלה שהרימו טלפון פעם או פעמיים גם לאחר שהסתיימה הסדנה כדי לשאול ולהתייעץ, אז יש לי תחושה שהדברים היו דברי טעם שנפלו על אוזניים קשובות.
איך נולד הרעיון להשיק סדנת יח”צ? למה צריך את הסדנה הזאת?
מצד אחד יש פריחה עצומה בתחום, כוחות צעירים ורעננים שהעיסוק הזה מושך אותם. מארגני הקורס – הלא הם המראיין (כותב השורות) והמרואיין (מנחה הסדנה) – זיהו שיש רצון אמיתי מצד הכוח הצעיר העולה לשמוע יותר על העולם הזה, להכיר אותו מבפנים ולקבל טיפים וטכניקות מיוחדות להצלחה בתחום.
בסדנה הזאת יש ממד נוסף של כישורי כתיבה, שמתאימים לכל מי שנכנס לתחום היח”צ או שרוצה להתמקצע כעיתונאי. אלו תובנות שנלמדו במשך שנים רבות של ניסיון במגוון תפקידי מפתח.
נשמע מעניין. איך הרגשת אחרי שהעברת את הסדנה בפעם הראשונה? מה למדת מזה?
למדתי שהתחושות שלי בנוגע לדור הצעיר נכונות. ראיתי גם שלא חייבים להיות יחצן בפועל כדי להיתרם מהסדנה. מי שרוצה לכתוב טוב יותר, מי שעובד באיזו עמותה ורוצה לדעת איך להפעיל את הצוות בצורה נאותה או מה אפשר לבקש מהם, גם אנשים טובים שנמצאים בתפקידים בהם הם מתחככים עם התחום למדו בשביל עצמם איך להתנהל בצורה מקצועית יותר.
איזה יחצן זכור לך לטובה מהתקופה בה שימשת כעורך, ומדוע?
היו כמה, אבל הבולט מכולם לדעתי היה קיוי הס. כשהייתי עורך ‘ביזנס’ של קו עיתונות, הוא היה יחצן בתוצאות אפקטיביות והיה שולח ידיעות של לקוחות (לדוגמה מיה) ללקק את האצבעות. הוא ידע לתפוס כותרת חדשותית ולרכוב עליה בהתאמה. החומר היה מעניין וכתוב היטב. פשוט תענוג.
איזה עיתונאי או עורך זכור לך במיוחד לטובה מהתקופה ששימשת כיחצן ומדוע?
יש שם אנשים טובים שעדיין בתעשייה ולא יודע כמה נכון לכתוב עליהם ולהזמין להם לחדר לביקור את הבוס שישאל למה הכנסת לכל אחד יחצ בלי לבדוק עם השיווק…
יש לזה התיישנות חוקית כבר…
ועדיין, בכל מערכת היו אנשים טובים שעם הטיעון המתאים, הלחץ המתון ולפעמים גם תחינה קלה – סיפקו את הסחורה.
מה הכלים הכי טובים היום לעשות יח”צ? ווטסאפ תופס מקום של כבוד או עדיין עדיפה ידיעה מכובדת בהמודיע?
זה תלוי כמובן מי ומה קהל היעד. ברור שהשאיפה היא ליצור תוכן מערכתי מעניין שגם העיתונאי מחד וגם היחצן מאידך ישמחו איתו. אם הניוז מעניין אז כמובן גם תפוצה בקבוצות הווטסאפ.
אני מעריך שכדי לשמוע את כל מה שאתה יודע בנושא יח”צ אנשים יצטרכו להגיע לסדנה. אבל אולי תרצה לשתף כבר כאן בטיפ אחד מועיל במיוחד?
איש יח”צ טוב צריך לדעת להיכנס לנעליים של הזולת, ולדעת לנעול בכל פעם את הזוג המתאים. פעם לחשוב כמו עיתונאי ולהבין מה הוא ירצה לקבל, פעם כמו מנהל ולחשוב מה הוא ירצה לראות, פעם כמו קורא מן השורה ולנחש מה מעניין אותו.
נסיים כאן בינתיים ונשאיר את הדבר האמיתי למשתתפי הסדנה המלאה. מקובל עליך?
ניפגש שם! (להרשמה לחצו כאן)
