מאת: מתניה טויטו, קופירייטר בכיר, אפיקים
תכתוב מגניב. תעצב מגניב. שהרי אם תגיד את המילה מגניב שלושים פעם בדקה, הרי אתה קריאייטיב. לפעמים מעודף מאמץ להיות מגניב, שוכחים את המטרה שלשמה התכנסנו: למכור. קצת הלכנו לאיבוד במחוזות “המגניב”.
כולם מנסים להיות מגניבים ונדמה שכולם רוצים שיגידו עליהם שהם מגניבים. אבל פרסומת מגניבה באמת, היא פרסומת שמוכרת. זה לא משנה עם הקופי משעמם או הוויז’ואל מרדים, פרסומת שמוכרת היא היא פרסומת מגניבה.
אני תמיד משתדל לשים לנגד עיניי את מטרת הפרסום – למכור. כשאני מגיע משם, יותר קל לי לדעת מה נכון ומה לא נכון.
לא לעשות פרסומת מגניבה, אלא לעשות פרסומת נכונה ובאופן דמימלא היא תהיה מגניבה.
לקופירייטר יש שני כובעים – כתיבה. ורעיונאות. תיק עבודות טוב הוא תיק שמבטא את שני “הכובעים” הללו.
זה מאוד מפתה (סליחה על המילה הלא חרדית) לבקר פרסומות של אחרים. ובינינו, מי לא עושה את זה? אבל תכף אחרי שאתה מבקר שאל את עצמך: מה אני הייתי עושה? קריאייטיב מבוגר עושה מה שנכון ויוצא לו משהו מגניב. קריאייטיב הוא אומנות שחורה.
פרסום הוא כלי בידורי ושיווקי כאחד. אנשים מחפשים גם ליהנות מפרסומת ובו זמנית גם ללמוד משהו, לדעת יותר על משהו. הקקטוס האמיתי במגזר חסר קקטוסים, הוא טבלת המכירות שעולה…
יכול להיות שזה נשמע מאוד לא מגניב מצידי לכתוב את האמת. מאוד לא שייקי. לא טרנדי. לא תל-אביבי. לא קולי. לא ולא ולא. אבל דווקא שיוצרים משהו מהמקום הזה והוא יוצא, השמחה כפולה. (שמחה זו המילה הדוסית ל:כיף).
זו דעתי. כיום. פעם חשבתי אחרת.
ואם למישהו יש בעיה עם זה
הוא מוזמן להתכשר אלי לבזק, או לפלאפון
או להשאיר הודעה לחמודי מכללית,
או להשאיר לי צטעלך על השולחן
כי אמא שלי אומרת ש…
ביקורת היא דבר חיובי. עבור.
24 תגובות
אני אומרת שהפוסט הזה חזזזזזזזזזק!!!
..
אח שלו, תעבור על הפוסט לפני שאתה שולח למערכת לפירסום.
יש אמת בדבריך, אך יחד עם זאת, אתה שוגה בדיקדוק וזה אפעס מעט צורם..
אדוור..
אין, לא היה ולא יהיה קריאייטיב בפרסומות במגזר הדתי/חרדי !!!!
אז תפסיקו לבלבל את השכל!
ותקנו שגיאות!!!
מילים כדורבנות…הנעה לפעולה אמתית…
רואים שהכותב מקצועי שחי ונושם את התחום ולא רק מהכיוון הקריאייטיבי אלא גם מכיוון השיווק…שאפו
מה פרוש הצירוף הזה – “ובאופן דמימלא” עילגות זה מגניב או מוכר???
חשבתי שקופירייטר אמור לכתוב פוסט מוצלח
באמת פוסט מוצלח
וואו תגובות מאלפות!
אם הייתם יודעים לעשות קריאייטיב גם היית אומר את זה?
לא נראה לי…
בכל מקרה, הייתי ממליץ לך לשלוח את הפוסט למשרדי פרסום (אמיתיים…),הטיפשים האלה עדיין חושבים שקריאייטיב זה דבר שמוכר…
זה מה שקורה כשעוסקים כל היום במיתוג תאגידי.
אחלה פוסט מתניה.
אם כבר חמודי חפשו באנרים שמסתובבים בו אב עושה אוירון לילדו, למטרות ביטוח חו”ל, מה שבכל זאת נמצא חמוד בחמודי הנוראי הלז.
פרסומת מגניבה באמת, היא פרסומת שמוכרת. נכון, מאוד, מאוד, אבל, מה מוכר? אצלנו בשלולית הקטנה, רק הארד סיילים מוכרים, תצא מהשלולית תגלה מסעות ענק ותיקים גם מאביך, בעלי אפיון תדמיתי בלבד, הם אלו שבנו את המותג והם המוכרים היחידים, כמו למשל הקראיטיבי מכולם להפליא וודקה אבסולוט. תוכל לחשוב הלאה בכיוון, זה שבשלולית שלנו זה תופעה שאינה נצפית, זה לאו דווקא בגלל שזה לא ימכור, זה ימכור ועוד איך, הבעיה במי שיושב על הברזים והוא לא מסוגל לחשוב על כמה דקות קדימה, בזאר טורקי כזה,
מביך קצת הפוסט.
אם בשבילך לומר ‘מפתה’ באמצע משפט זה “מילה לא חרדית”, כנראה שגם אחרי שנים ארוכות של עבודה עם המגזר עדיין לא הבנתם את הניואנסים ואת השפה האמיתית של הציבור והמגזר הזה.
עצוב.
כואב.
ונראה שזר לא יבין זאת.
לעולם….
מאותגרי הקריאייטיב נא לשבת בשקט.
קריאייטיב זו לא בעיה כל כך גדולה. ברוב המשרדים יושבים אנשים שיודעים קריאייטיב מהו.
העבודות הקריאייטיביות ביותר גנוזות במעמקי המחשב של רוב משרדי הפרסום החרדים בעיקר, בגלל לקוחות קצרי רוח וחוסר תקציב להשקיע במיתוג ארוך טווח.
צדק הכותב כשאמר פרסומת שהצליחה למכור היא מגניבה, כי לא פתחנו פה תערוכה במוזיאון שתספר כמה אנו חכמים ומוכשרים, אלא סה”כ התבקשנו למכור פתיתים, שמן זית, חומרי ניקוי או וואט אבר.
אם הלקוח ראש פתוח וזורם קריאטיבית מה טוב, הרווח כולו שלו. ואם לאו, יקבל מודעת הרד סייל ישירות מהבריף שתוציא את יושבי פשקוויל מדעתם אך תזניק את רף המכירות, כי הציבור כנראה אוהב דיבורים פשוטים.
אל תקחו את עצמכם יותר מידי ברצינות, כל כולה אתם דיילים מכירות מחוצ’קנים שאסור להציג אותם ליד מוצרי מזון ואתם עושים את אותה עבודה מתוך משרד ממוזג ומשוכנעים כי אנשי אומנות אתם!
חזרו לחורים ותביאו בבקשה עוד 5 אופציות קריאייטיביות יותר למכור את עצמכם.
ודקה אחר כך שראיתי את הפוסט הקודם הבנתי הכל….
https://pashkevil.co.il/6572#comments
זה לא כתוב מי יודע… אבל אני מסכים לגמרי עם תוכן הדברים. גם אני מתמודד עם אותה דילמה, כשהקריאייטיב מדויק ומוכר זה נפלא אבל אפילו זיוף קטן במסר השיווקי יגרום לי לוותר ולבחור במודעה פשוטה ועניינית עם מסר ברור שתמכור. הסיכון הכי גדול הוא שיקטלו אותי ב”פשקוויל”. ובזה אני יעמוד.
ואמא שלי אומרת, שהפוסט הזה שווה קריאה שנייה ושלישית. שגיאות מי יבין, מביקורות נקני. אני מעדיף לראות את הדברים הטובים. בפוסט הזה ישנם לא מעט מהם. מתניה? נעים להכיר.
בכ”ז לא יכולתי להתעלם מה”באופן דממילא” והדיסונס עם “שייקי”, “טרנדי” ומר “מגניב” שמזמן גידל זקן לבן ופרש לגימלאות. העיקר שהשמחה תהיה כפולה ומכופלת בביאת גוא”צ תומ”י ממש.
אל תתבהמו ואל תרדו לרזולוציות.
הדברים נכונים. לחתולין.
שירה כתב:
של נעלייך מעל רגלייך כשאתה מדבר על קריאייטיב
לחשוב על רעיון וליצור אותו בצורה שהלקוח יאהב יבין ויאשר
וגם שיענה על הבריף ויעשה את העבודה אצל הצרכן זו משימה לא פשוטה לעיתים אף בלתי אפשרית. אנשי הקריאייטיב הם הנכס האמיתי וכל בנות המין היפה שעסוקות בלמכור (בעיקר את עצמן) שילכו לגעור בתקיצבאית החדשה זה בטח ישפר את הרגשתן
ואסיים בציטוט של איש אחד ששינה את העולם “stay hungry stay foolish”
שירה לא תבין זאת היא עסוקה בלהבין את הויז’ואל
מנדי אני קורא אותך לסדר פעם שנייה!!
סודק, סודקים סודקות………
הכי מזרוחניק שראיתי בחיי
קופירייטר בכיר????
נו באמת
מתניה ידידי הבכיר
אכן מקצוע קשה בחרנו לעצמינו….
תפקידינו הוא לרגש (מילה יותר מתאימה מלהגניב)
כקופירייטרים (רעיונאים) ובכלל כאנשי קריאייטיב, תפקידנו בראש ובראשונה “להביא” אותה ברעיון…זה מה שימכור ולא כתיבה יפה ומנוסחת…
נכון שיש קופירייטרים שכותבים יפה יותר ומתנסחים בצורה רהוטה ומתגלגלת… אולם בתחום הפרסום ובעיקר בatl חשוב הרעיון רעיון רעיון…זה מה שיעצור את הקורא לפחות לעוד 2 שניות לפני שיעבור לדף הבא או יחלוף עם מכוניתו הדוהרת לשלט החוצות הבא….
תפקידנו למכור חלומות, לייף סטייל וכו.. ולכן החשוב מכל הוא לקחת רעיון כלשהו לזכך אותו כמה שיותר.. כמו תמצית של צמח מרפא….טיפה אחת ואתה מסודר.
תסתכל במגזינים כמו ארכיב וכו… ואפילו במשרדים הגדולים, לא תמצא יותר משתי שורות טקסט… כי זה ממש לא מעניין לאחר שהתרגשת מהרעיון
אז תמשיך לרגש אותי
ובעיקר תמשיך לחלום