מאת: חני וייזר
סיימתם קורס פרסום למגזר החרדי ואתם מחפשים עבודה? אל תשבו בחיבוק ידיים, תעשו שישמעו מכם. בימים בהם נפתחים מחד ובאים לסיומם מאידך קורסים שונים ומשונים בנושאי פרסום ויחסי ציבור במגזר החרדי, נושא ההשמה שב ונהייה אקטואלי במיוחד.
הייתי רוצה לפתוח בהסייגות.
לציבור החרדי כ125 אלף בתי אב בישראל, עשרות בודדות מכלל האוכלוסיה. רק לשם השוואה, משרד הפרסום הגדול ביותר במגזר הכללי מחזיק בהיקף תקציביו ביותר מ500 מליון שקל ואילו משרד הפרסום הגדול ביותר במגזר החרדי מתהדר בהון עצמי של 14 מליון שקל בלבד. אל תוך הברנז’ה הקטנה והדביקה הזו, שמשרתת ציבור לא גדול בכלל, מתלמדים בתקופה האחרונה עשרות (ואולי כבר מדובר במאות) פרסומאים בפוטנציה. משום מה אף אחד לא שואל, היכן ימצאו כל אלו את פרנסתם בתחום?
אין ספק בכך, שהנהנים העיקריים מטרנד לימוד הפרסום שתפס תאוצה לאחרונה, הם בעיקר בתי הספר והמכללות. עשרות הנרשמים מגיעים עם הזרם, לא בטוח שכולם נבדקו ונמצאו מוכשרים לתחום, לא בטוח שכולם מתעתדים לעסוק בו, יתכן כי רבים מהלומדים עושים זאת מתוך עניין בעלמא. כך או כך, השאלה המרכזית ביותר היא, לאן נעלמים אלו שכן מוכשרים אחרי טקסי קבלת התעודות?
עם עיניים נוצצות, מסיימים הבוגרים כמה חודשי לימוד. עיניים נוצצות ואג’נדה מוצקה שאף אחד עוד לא הספיק לערער. כעת, כך הם בטוחים, שולחים קורות החיים ומשרת הקופירייטר שמורה רק להם. כן, בטח.
פרסום, רבותי, כל אלו שתעודת הגמר השכיחה זאת מהם, זה מקצוע יצירתי. כן, חדשנות נדרשת כאן וגם.. פרסום, כפשוטו. גם להתקבל לעבודה זה בריף וגם לו נדרש פיצוח ולא, טופס קורות חיים אנמי שנשלח למזכירה בפקס לא נחשב פיצוח.
איכשהו, כל המידע הרלוונטי הזה אותו גורסים שוב ושוב בכל קורס פרסום שיהיה – מתנדף לו מיד עם ההתקלות הראשונה בנושא ההשמה ורבים עסוקים בעיקר בלבכות את מר גורלם. הרעיונאות, אותה כופים על התלמידים שמשתוקקים לאייש משרות נחשבות במשרדי פרסום, נעלמת כלא היתה. כל מה שהמנכ”ל מקבל בסוף זה רק טופס קורות חיים. ועוד טופס. קבלו סקופ: יש עשרות כאלו ושלכם נבלע בין כולם.
מטרותיו העיקריות של הפרסום הן, לפי המילון: יידוע, שכנוע, איזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה. בדיוק כך, כמה ברור ככה פשוט.
כשאתה שולח את היצירתיות שלך בפקס, לא פלא שהיא מגיעה מטושטשת בצבעי שחור-לבן. זה אתה, הפרסומאי-לעתיד, אמור להיות צבעוני. זה שמכירים את השם שלו. זה שיודעים מי הוא. זה ששמעו עליו. זה שקראו מה שהוא כותב. זה שעשה משהו כדי שהעולם יידע שהוא כאן ואחרי כל זה בא ללחוץ יד למנכ”ל התורן ולהגיש לו.. טופס קורות חיים.
תחשבו על זה רגע באובייקטיביות, בינינו, פרסומאי שיושב בשקט הוא מישהו ששווה משרה?
40 תגובות
תודה חני,
גמאני כסטודנט מודע לבעיה אבל אפשר לראות את אותה הבעיה באור חיובי.
בזמן שישנם כ”כ הרבה צוערים בתחום, בסופו של יום מספר המשרות קבוע,
לכן הסינון אכזרי הרבה יותר. ובאופן טבעי ככל שהחורים בנפה קטנים יותר כך ה”קמח” יותר משובח.
בהצלחה לכולנו.
אני חושב שזה סוג של הונאה.
רוב תלמידי הפרסום מאמינים שהביקוש לקורס הגיע ממשרדי הפרסום ומצד שני, צוות הקריאייטיב במרבית המשרדים מורכב מדתיים וחילוניים ולא מחרדים!
פלא שאף אחד עוד לא עצר את הסאגה הזו עד היום.
חשבתי ליידע, עם מפּיק, בלי מפיק.
עם מוֹדעות, בלי מוּדעות.
עם אינצ’ים, שקטנו ממני.
הדלקתי נר, שיזכרו.
כתבתי על הקרח, שימסו.
בניתי מגדלים, שיפלו.
הפגנתי בכיכר, שיעצרו.
שיגרתי קאסם, שיוקסמו.
הבאתי חול לי-ם, שיסחפו.
הכנתי דוגמיות, שינסו.
הכרזתי עצרת, שיתעוררו.
שרפתי פחים, שידלקו.
הרגתי נמלים,
שיהיו כותרות.
הוצאתי את הלב,
שישימו לב.
התאבדתי,
כדי לחיות.
נשרתי,
מעץ הדעת.
בחרתי –
לשתוק.
שישמעו.
לפי מה שאני הכרתי קצת, יש הרבה סטודנטים שמעוניינים לשפר או להכיר טוב יותר את מערך השיווק שהם אחראיים עליו בארגון / חברה שהם עובדים. לא בהכרח בכדי להשתלב במשרד פרסום.
אחד מהם, עצמאי ברשת קטנה, אמר לי שהוא רוצה לדעת שתקציב הפרסום שלו מנוצל היטב, שלא מוכרים לו תותים בעטיפה של שוקולד. הוא רוצה לשבת עם פרסומאי ולהבין את המונחים. לא בשביל לעבוד כפרסומאי.
זה רק על מה שהזכרת את האינפלציה. אבל לגופו של עניין, ברור שאת צודקת וכותבת הכי נכון.
לא יודעת למה בוכים כל כך הרבה על הקושי למצוא עבודה במשרדי הפרסום.
כשגרפיקאי, סליחה, מעצב, יוצא לשוק – מחכים לו עם זרי פרחים?
בהנהח”ש – מישהו סופר אותך בכלל? אתה צריך לשלם, ממש כך, כדי שיואילו לקבל אותך לתקופת הנסיון החארטאית.
רק בפרסום פתאום מכה בנו באכזריות השוק הרווי ?!
נכון, השוק רווי. אז מה? בכל המקצועות זה כך, ובכל זאת הולכים ללמוד. ובפרסום, ועל זה אי אפשר לחלוק, אנחנו עדיין לא רוויים כמו בעיצוב. מה גם שהדרישה של עסקים וארגונים לפרסום מקצועי במגמת עליה (בגלל המתחרים, אלא מה?).
זה לא מבטל את הצורך לבדוק לפני שנרשמים לקורס – אם מתאים לא מתאים, משתלם בסופו של יום או לא. רק מה? הולכים ללמוד (אם מתאימים…), ומתאמים ציפיות מראש. לוקחים בחשבון שבתקופה הראשונה, יכול להיות גם שנה-שנתיים, לא יהיה קל (ומי שלא חשב על כך מראש, הוא באמת נאיבי). עושים הכל (ה-כ-ל. בפרט מה שלא מקובל) כדי למשוך תשומת לב, ולהתקבל.
וגם… לא מסתמכים רק על משרדי הפרסום, עם כל הכבוד להם.
צרו קשר עם גרפיקאים, שיתופי הפעולה איתם יכולים להניב המון.
נסו לעבוד עם ארגונים ו/או עסקים – בתחילה בזול, אולי קצת בחינם.
יחצ”נו את עצמכם בכל מקום.
ולפני, באמצע ואחרי – התפללו.
גם ה’גדולים’ התחילו מאפס, ועברו את המסלול הפתלתל.
גילוי נאות: הכותבת מרצה בקורס קופירייטינג, אימאג’, ירושלים.
(ועכשיו, קדימה, תתחילו להתקיף!)
שיחפשו עבודה במגזר הכללי, המצב הרוחני שם אינו גרוע יותר מאשר בחלק גדול מהמשרדים החרדים…
תוספת קטנה:
מה שכתבתי למעלה מתייחס לקיטורים על מצב השוק . אי אפשר לפתור אותו בהכרזוֹת קורבּנוּת.
אבל אתם הבוגרים ומחפשי העבודה:
הכאב הזה של תקופת ה’ראשוניות’ הוא אמיתי ומייסר. אין עבודה וגם כסף, דלת אחר דלת נטרקת, האגו (זה שטיפחו שם בקורס ועוד לפניו) נחבט מלפנים ומאחור, ולפעמים גם הסביבה זורה מלח. זה קושי, שקשה להאמין לפעמים באילו שכבות באישיות ובחיים הוא נוגע.
אבל יבוא יום בעז”ה, שגם אתם תמצאו את עצמכם ‘מסודרים’, עובדים היטב וסוחטים את פרי היצירתיות והידע עם כל הכח. יגיע יום, שכבר תרגישו מספיק נוח אפילו לקטר על המישרה הנהדרת שלכם, ש’צעירים’ רבים ילטשו אליה עיניים…
ועד אז
הרבה כח!
חני היקרה,
כל מה שכתבת חצוב בסלע, רק אל תראי לבוס שלך
שכל מה שהוא מגלגל זה מחזור של 14 מליון (והוא בטח לא הגדול ביותר)
כי במחזור כזה אפילו את המשכורת שלך הוא לא היה מסוגל לשלם.
העובדה היא שמשרד הפרסום בולטון שהוא המוביל כיום מגלגל קרוב ל – 40 מליון ש”ח.
אמתלפעמים אין בכלל משרות פנויות ! ולכל התלמידים שבדרך אל תאמינו לאנשי השיווק של הקורסים שלעיתים הם נכלוליים , תבדקו לבד אם באמת יש ביקוש מיוחד לתחום “ומיד יחטפו אותך לעבודה”
זכור! מטרת מארגני הקורסים היא לעשות הון לביתם ותו לא!!
אין כוונתי כמובן להכליל אבל הדברים נכונים גם בשאר תחומים.
אבי כתב:
למה מארגני הקורסים והמרצים לא דואגים להשמה?? כפי שמקובל בתחומים אחרים שקשריהם וניסיונם יכולים להביא להצלחה לכל הצדדים ??
למרות שכל בעל עסק מכיר היום בצורך בפרסום וגרפיקה אין להם מודעות לצורך בפירסומאים ומבחינתם העיקר מודעה יפה ומעניינת, אולי פשקוויל יקח על עצמו את האתגר להביא למודעות של כל בעל עסק וגרפיקאי שחייבים גם פלנינגג וקריאיטיב בדיוק שבכל בנית בית חוץ ממהנדס וקבלן בניה חייבים גם אדריכל…
מישהו באמת יכול לענות לי אם יש ביקוש מיוחד בענף, או שהוא רווי אם תנודות קלות כמו כל ענף אחר??
אחלה תגובה מוטי, מאד עניינית.
ולעניינינו,
רחל, זה נכון שבכל התחומים יש עומס. בעולם הפרסום הבעיה החריפה מאחר ומספר משרדי הפרסום אינו גדול, ולא רק אלא שבכל משרד יש רק תקן אחד או 2 לתפקיד הקופירייטר וכנ”ל גם לארט, וברוב המקרים, התקן הזה מאוייש על ידי אדם שאינו מהמגזר.
כך שהחלק הראשון, לפני שפותחים 70 בתי ספר, הוא לגרום להבנה במשרדי הפרסום שגם קופירייטר חרדי שווה משהו, ואז למצוא מקומות עבודה חדשים.
יום טוב…
חני
את באמת סבורה שלומדי הקורסים הם פחות מוכשרים ממך?
אגב, יש ביקוש רב לתקציבאיים בכל המשרדים.
התגובות כאן נותנות רושם, כאילו מישהו יושב על השאלטר ושולט בכוחות השוק. ‘במקום לפתוח 70 בתי ספר’, ‘לגרום להבנה במשרדי הפרסום’ – מי העסקן שכשל, ואמור לחזור ולעשות סדר?
מי שפותח בי”ס – עושה את זה על אחריותו העסקית בלבד, ובמחילה מכל הנאיביים – לא עושה זאת כשליחות ציבורית של להביא פרנסה למישהו, חוץ מאשר לו עצמו.
ובאשר להבנה של משרדי הפרסום – זה תהליך שיקח זמן (מה רוצים, שהם יפטרו אנשים שעובדים איתם שנים, או שיתחילו לקבל עובדים חדשים בסיטונאות, רק כי מישהו בחוץ מחכה לעבודה?).
צריך לזכור, שאנחנו בסוג מסויים של תקופת מעבר.
השנתיים האחרונות עשו לעולם הפרסום החרדי מה שלא עשו לו 30 השנים שקדמו להן. זה נושא לפוסט נפרד, אזכיר רק כמה נקודות:
– התחרות שדוחפת עסקים באגרסיביות לדרוש שיווק מקצועי
– פריצת מדורי הפרסום לעיתונים – שמביאים לתודעה הציבורית את הצורך בפרסום
– פריחת משרדי הבוטיק – באיזשהו מקום גם על חשבון ה’גדולים’ (למרות שה’עוגה’ גדלה כל הזמן)
– הדחיפה של עולם העיצוב החרדי לכיוון הפרסום – היום גרפיקאי שלא למד פרסום מרגיש חלול
– בתי הספר לפרסום שנפתחו, והבאז הרועש שמלווה אותם
– פריחת המדיה החברתית המקוונת – שמאפשרת לנו להשתכשך כאן, ובמקביל מַזְליגה את חיוניות הפרסום והשיווק למסחר החרדי
– יש עוד, אבל מספיק להפעם 🙂
התוצאה של כל אלה היא, שיותר ויותר חודר למודעות הציבורית הצורך באנשי שיווק ופרסום מקצועיים, וכתוצאה הנכונות לשלם עליה. המודעות נכנסת. רק צריך מספיק זמן וסבלנות(ואולי גם כמה בלוגרים טובים, שידחפו את העסק חזק יותר…).
אלא מה? יש אנשים באמצע…
מי שבינתיים נאבד בתקופת המעבר הזו הם הצוערים במגוון מקצועות הענף, שקיוו לחצוב מכרה זהב, ופגשו שוק רווי. למה? כי הם עדיין בקונספט של לפני שנתיים (או שמישהו שם בבתי הספר מציג להם קונספט כזה בחוסר יושר). כאילו זה שוק צעיר ומתעורר, שמועטים בו ואנשי המקצוע בעלי ההכשרה, ולכן כאילו הביקוש לאלה שלמדו – בשמיים.
ובכן, זה לא נכון.
הביקוש לא בשמים, ואף אחד לא יושב ומחכה לכם.
אבל לעומת מקצועות רוויים עוד יותר, ובהתחשב בכוחות השוק שיעשו את פעולתם ויגבירו את הביקושים בעתיד, השוק עדיין מבטיח.
be first
בראשית.
אדם הראשון
אברהם אבי האומה -היהודי הראשון.
א’- היא אלופו של עולם
ובכלל מעיין התחלות של צמיחה
נקודות ציון של האנושות הפורחת
סולייה על ירח
פדיון הבן
אובאמה
קולומבוס ואפילו עופות נודדים
רייח של רעננות ,נחשוניות גבורתית
התחלה מבשרת גדולות!!!
אבל לאן נעלמת אותה העוצמה?
הערצת האומץ של פורצי הדרכים…
ישובי כרסאות תפוחי כרס
מסובבים על צירם
מעקמי אפים
לפתע משתפנים המה לנוכח אי הנסיון
נמנעים מלהיות הראשונים ..
יש מגלי ארצות,ימים ,צירופים ומפוצצי חומרים
אבל ישנם כאלו המגלים אנשים
בוא ותהיה הראשון
בו והטבע חותם על הרזומה שלי.
אם אנל’א טועה הבוס כבר כתב פה פעם פוסט או תגובה בסגנון.
זה נכון שאין הרבה משרות בתחום, זה נכון שזה כמו בכל תחום.
זה נכון גם להתבכיין רק אם במקביל פועלים.
נראלי שחני זרקה פה בריף (לפחות ככה הבנתי מהכותרת) לירוקים שביננו
א”א לשלוח קו”ח מתים ולחשוב להכנס.
צריך לעבוד,
על כולם.
בפרט בתחום שמרים את דגל הקריאייטיב בראש.
אז יאללה. לעבודה.
רחל טרייסמן כתב:
לכל המתענינים בקורסים, שמעתם?!
ראשית ני שמח לי לראות שחזרת לזירת הכתיבה , כאן בבלוג זה רקק יוסיף צבע,
ו לעצם העניין, אכן יש בעיה ואני מכירה מקרוב מדי ואפילו כבר כתבתי על זה בעבר כאן
אחת הסיבות לבעיה היא הרושם בקרב הציבור כי העבודה במשרדי הפרסום היא זוהרת ומקסימה מה שממש אבל ממש לא נכון בפועל ובכל זאת המוני צעירים שלא ממש יודעים מה מחכה להם מנסים להשתלב בתחום בין אם זה מתאים להם ובין אם לא רק בגלל ההילה ובתי הספר לפרסום בודאי שמחים על כך.
צריך לזכור כי בניגוד לשוק הפרסום במגזר הכללי שהולך וגדל משנה לשנה וכך נותן עוד ועוד יכולת לגדול ולהכניס עובדים, שוק הפרסום החרדי לא ממש גודל אלא תקציבים של מפרסמים קיימים עוברים ממשרד למשרד אבל העוגה הכללית נשארת באותו גודל.
מצב זה גורם שמשרדים לא גדלים משמעותית למצב שיצטרכו כמויות חדשות של עובדים והתחלופה היחידה במשרדים נעשית כאשר עובד עוזב לד הלקוח או למשרד מתחרה שמשלם כמה שקלים יותר.
וכעת עם עודף העובדים הפוטנציאלים שיציפו את השוק יקרה מצב דומה למה שקרה בעבר בשוק המחשבים כאשר יצאו המוני חרדים מתכנתים, וגובה השכר שגם ככה לא משהו יהפוך להיות לא משהו מינוס…
ולעניין קורות החיים, אז נכון שיוסי עלוש מהמחזור הראשון של השלוחה החרדית של הבצפר הכין קו”ח מיוחדים וכבר יש לו עבודה (הולך לשבת בקרוב על כסאי לשעבר במקאן מזל”ט)
אולם זה עדיין לא אומר כלום על כך שמשרדי הפרסום מחכים למשהו שונה, אני בטוח שגם דף לבן כתוב בשחור שהתוכן בו מסודר וסטנדרטי עדיין יכול להרשים גם מנהל קריאייטיב ובלבד שיש בכתוב תוכן רלוונטי.
ולתלמידים שמבקרים כאן, למרות האמור כאן אל תתייאשו בסופו של דבר התחלופה הגבוהה במשרדים עוזרת לרבים למצוא עבודה ומי שלא משתלב במשרד פרסום פעמים רבות מתעל את הידע שצבר למשרת איש הפרסום בחברות כלליות או מנהל השווק כך שעדיין הלמודים הללו עוזרים וחשובים, מה שכן אני יכול להמליץ זה כיוון שמדובר בשוק שכולו שאוו, אל תתביישו לעשות לעצמכם יח”צ שישמעו עליכם מכל מני מקומות וכיוונים כי בעתיד כאשר תנסו להתמודד על משרה עם עוד כמה מאות או עשרות, אם השם שלכם יהיה מוכר הסיכוי יגדל קצת….בהצלחה
חני
אם כל הכבוד ויש כבוד
לא היית מעונינת לקרא פוסט כזה לפני שהתקבלת ל”גל אורן”
בקושי עברו שנתיים מאז להגת ודסקסת באתר בחדרי חרדים וכבר את מביעה דעה על כל מה שבפרסום?
אין קל מלרפות ידים
הרבה יותר קל לעודד
בנת?
שאול כתב:
עם כל הכבוד, היא כותבת את האמת – השוק רווי.
זה דומה לבעיה של עו”ד במדינת ישראל.
תגידו, רק אותי זה מצחיק שכותבת המאמר הפעוטה, שכבודה במקומה מונח, והוא מונח במשרד לא רע בכלל, מתיימרת להיות מוכשרת יותר מכל מסיימי הקורסים?
חני.
ממרומי מושבך, קל לך לפנות אל אותם סטודנטים נמהרים מדעת.. אני מעריך את המקום אליו הגעת. אפשר לומר שאני עצמי סוג של מאוכזב.. אבל מפה ועד להרים את פטיש השניצל אל על ובאיבחה אחת לנתץ את פיסות הבשר הורוד? יש לך עוד דרך ארוכה. בסוף אולי תהיי מנהלת של איזה משרד פרסום. או אז, כשיבואו אותם סטודנטים אל ירום הודה. התעללי בהם כרצונך. אך עוד ארוכה הדרך.
נ.ב. אין בתגובה זו שום דבר אישי. חני.
באופן עקרוני אני נוטה לא להגיב לטוקבקים על טורים שלי, אבל הפעם באמת הכאבתם לי, שלושת-ארבעת המגיבים ש – אין לי מושג איך – הבינו הפוך מכל מה שבאתי לומר
דבורי כתב:
איפה? חלילה
תשאלי לומדי קורסים שהרימו אלי טלפון אי פעם, אני הראשונה להעריך אותם
היכן מצאת בדברי ולו שמץ זלזול כלפי כשרונם?
שאול כתב:
הייתי מעוניינת ועוד איך. האמת, איך שהגעתי לגל אורן הוא בדיוק כמו שכתבתי לעיל
ותודה שמורה לדוד רוטנברג, עורך בחדרי חרדים, שנתן לי את הבמה להציג את עצמי כשסיימתי את הקורס בACC
הטור לא בא להרפות ידים, באתי לתת עצמה חמה, בתור מישהי שעמדה במקומם בעבר, לאלו שסיימו קורס פרסום ורוצים להתקבל לעבודה
פנינה כתב:
אהה, שוב לא הבנתי
היכן בדיוק התיימרתי להיות מוכשרת יותר מכל מסיימי הקורסים?
היכן טענתי בכלל שאני מוכשרת? ילדה שנולדה עם עפרון ביד, כולה. מתנת שמים ותו לא
איציק וינברגר כתב:
מרום מושבי? רוצה להראות לי פעם איפה זה? =)
מה ניתצתי? במי התעללתי? כל מה שאמרתי היה: בוגרי קורסים, אל תשבו בחיבוק ידיים, תנו לבוסים לדעת מהכשרון שלכם, כדי שכולנו נוכל לזכות בכם במשרדי הפרסום. תכתבו טורים, תפרסמו אותם באתרים, תבואו להסתובב בין פרסומאים, תבואו להכיר
אגב, “מרום מושבי” פתוח בכיף לכל בוגר-קורס שחושב שאוכל להועיל לו, תרימו טלפון
(בינתים אני מחלקת רק טיפים, איציק ומנהלת משרד פרסום זו לא שאיפת חיי =)
054-9463660
איך אומר אדמו”רי?
צ’אבס =)
oh g-d
חני, מה אומר לך.
נראה שאנשים רוצים להיות עיוורים לאמת.
צועקים להם את האמת באוזניים – המחודדות.
כותבים להם בברייל – והם שמים כפפות.
אנשים אוהבים להאמין בשקר – מכיוון שהאמת מפוצצת את בועת הדמיון.
אתם מתוסכלים?! חני באה לעזור לכם, ולכו תדעו אם יום אחד זה יהיה על חשבונה…
גם אנוכי הקטן עובד לפרנסתי באחד ממשרדי הפרסום המצליחים.
אני עד לקורות חיים הנשלחים אלינו ונגרסים בעודם חיים. למה? כי אין בהם שום חידוש מרענן, וזה מה שאנחנו מחפשים.
אין כאן יוהרה חלילה. נסו להיות יצירתיים…
תלו שלט פרוע על דלת המשרד שלנו, שילחו מכתב מפתיע, שלחו קורות חיים בצורת פרסומת – על עצמכם אנא ארעף… תהיו יצירתיים. תאמינו לי, נרדוף אחריכם.
Chanie
כמאמר הכותרת:
who the hell are you?
לכל המוכשרים שנקלעים לאשכול זה, אנחנו מחפשים אותכם.
שלחו קו”ח ל: [email protected]
@ חני:
בלי להעליב, אדמו”רך הוא בסה”כ חיקוי עלוב של עצמו. לחקות אותו זה כבר לגמרי מביך…
\\/\\/ ][-][ //-\ `][`
\\/\\/ ]][ ][_ ][_
][-][ //-\ ]]P ]]P ]E ][\][
\\/\\/ ][-][ ]E ][\][
]E \\/ ]E ][2 “// [[]] ][\][ ]E
\\/\\/ ]][ ][_ ][_
((5 `][` //-\ ][2 `][`
`][` [[]]
][3 ]E
<< ][2 ]E //-\ `][` ]][ \\/ ]E
————————————
translate:
What will happen when everyone will start to be creative
@ מקארתור:
Everyone will be Mckeratour
אני מריח ריח של שדרוגים קרבים ב’גל’.
מן הסתם האדמו”ר מעונין בחברה צעירים יותר ורעננים יותר.
זו סיבת הפראנויה?
אני רק מקווה שמארגני הקורסים שמים לב לכאב הרב הזועק בפוסט זה, ולא יוליכו שולל תלמידים פוטנציאלים בהבטחות שווא….
@ פלוני:
פלוני כתב:
כ”כ מסכימה!