אדפטציה שנויה במחלוקת ואף סתום
אי אפשר להתעלם מהכיפה המודבקת ברשלנות ומן העובדה כי מיודענו הפרזנטור המרוקן לא לובש ציצית • במוצאי שבת, הייתי עד לדיון מעניין סביב הקמפיין. לא התערבתי, משום שרציתי לשמוע את דעתם המלומדת של אותם מאותגרי פרסום • מה הם חושבים, האנשים הפשוטים ברחוב? הדעות חלוקות
גוף הכתבה
בבואי לבחון את הקמפיין של אוטוריווין, אני לא יכול להתעלם מהכיפה המודבקת ברשלנות ומן העובדה כי מיודענו הפרזנטור המרוקן לא לובש ציצית, מתמונה לא אמינה ומלוקיישן שמוציא אותנו מאווירת ה’תורתו אומנותו’. במוצאי שבת, הייתי עד לדיון מעניין סביב הקמפיין. לא התערבתי, משום שרציתי לשמוע את דעתם המלומדת של אותם מאותגרי פרסום.
שלומי: “ראית איזה קטע, החולצה והמכנסיים תלויים על בלימה. איזה יופי. ממש מקצועי”.
איציק: “מה יפה? היום כבר לא עושים פרסומות כאלה. זה נראה לקוח מתוך קמפיין טלוויזיה. היום המשרדים החרדיים משקיעים מאל”ף עד ת”ו, לא ככה. תראה את הכיפה. בכלל-בכלל לא אהבתי”.
אהרן: “אני אהבתי, איציק. ובכלל, מה אתה מבין בפרסום?”.
איציק: “אתה כן מבין בפרסום? מה נהיית לי פסיכולוג?”.
אהרן: “לא. אבל כדי לאהוב פרסומת לא צריך להבין בפרסום. כדי לא לאהוב, לעומת זאת, צריך נימוק הגיוני”.
אני, לעומתם, לא ממש גיבשתי דעה. אני יכול להתלונן על האדפטציה הלא מושקעת, אבל לא הרבה מעבר לזה. אחרי הכל, הקמפיין הטלוויזיוני מעניין מאוד. חיפשתי אותו ברשת ולא מצאתי, אז במקום זה, משהו מחו”ל – קמפיין לאוטוריווין [לחץ כאן].



