מרכז העניינים
חינמון ארצי
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מילר פוינט
משרד פרסום
WebDuck
בניית אתרים
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
חושבים ללמוד תואר בתקשורת? חישבו שוב ■ מנהלים בכירים בענף התקשורת מעידים כי הסיכוי של אחרון הכתבים במקומונים להתקבל לעבודה, גבוה לאין שיעור מזה של מצטיין הדיקאן ■ כתבה זו מתפרסמת במלואה במגזין ‘פירמה’ מבית ‘גלובס’, אך היא רלוונטית עשרת מונים אם נתייחס לעבודה העיתונאית במגזר החרדי ■ אם בארזים נפלה שלהבת
globes1
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

פורסם במקור בגלובס

מי שחפץ לפתח קריירה של עורך דין, דרכו לייצוג בבית המשפט עוברת בלימודי תואר במשפטים. כך גם מי שמעוניין לעבוד בתעשיית ההיי-טק, עדיף שילמד לתואר באחד מהמקצועות הטכנולוגיים.

ומה בנוגע לצעיר או צעירה שחפצה נפשם להצטרף לעולם התקשורת הישראלי? האם דרכם לשם עוברת בלימודי תואר לתקשורת באחד מהמוסדות או החוגים הרבים בתחום שקיימים בארץ? כנראה שלא.

אם אתם חולמים להשתלב בתעשיית התקשורת ומתכננים לעשות תואר בתקשורת כאמצעי להגשים את החלום – כדאי שתחשבו שוב, ואפילו תשנו את התוכניות.

בכירים בתעשיית התקשורת המקומית מעידים כי נתונים אחרים יהיו בעיניהם חשובים הרבה יותר מאשר תואר בתקשורת כאשר יבחנו מועמדים לתפקיד.

כך למשל, אומר אמנון מרנדה, ראש מערכת החדשות של ynet. לדבריו, אמנם כשאנחנו בוחנים מועמדים לעבודה, סטודנט או בוגר תואר בתקשורת זוכה ביתרון מסוים על פני בוגר תואר אחר.

מאידך, בלא מעט מקרים מועמדים בעלי ניסיון קודם בעבודה עיתונאית זוכים ביתרון אף אם אינם בוגרי תואר בתקשורת. זאת משום שאין זיקה ישירה בין לימודי התקשורת לעבודה בשטח.

לדברי מרנדה, “הלימודים אמנם בונים אצל אדם ראייה רחבה ותפיסה עמוקה יותר של מורכבות המציאות, אבל אי אפשר ללמוד באוניברסיטה איך מגייסים מקור ומתחזקים אותו לאורך זמן, או איך מפצחים מרואיין סרבן, שאלה בסופו של דבר לב העשייה העיתונאית”.

הכלל הזה חל גם באשר לתפקידים אחרים, כמו הפקת חדשות ועריכה. בוגר גלי צה”ל, למשל, שערך חדשות במשך שנתיים-שלוש, בדרך-כלל יזכה באתר כמו ynet ביתרון על פני בוגרי תואר בתקשורת נטולי ניסיון כלל – וכך גם מי שצבר ניסיון בעבודה במקומונים או בכלי תקשורת אחרים.

“לא מזמן תרנו אחר כתב פרלמנטרי חדש”, מספר מרנדה. “קיבלנו עשרות קורות חיים של בוגרי תואר בתקשורת, אבל בחרנו בכתבת צעירה שצברה ניסיון והכשרה מצוינים ברשת ‘ידיעות תקשורת’, והתמודדה עם מאות סיטואציות עיתונאיות בשטח.

“המסקנה בסופו של דבר היא שלצד הצורך ללמוד לימודים אקדמיים ולהתפתח, מי שרוצה להצליח בעולם העיתונות מוכרח להשתלב במערכת עיתונאית ולצבור ניסיון בעשייה עיתונאית יומיומית”.

קודם כל ניסיון תעסוקתי

מאיה קרבט, דוברת קשת, מתקשה אף היא למצוא יתרון ייחודי לתואר בתקשורת. כשהיא נשאלת אילו תכונות היא תחפש בין מועמדים לעבודה בחברה שלה, היא מעניקה את הציון הגבוה ביותר למועמד אינטליגנטי ובעל מוטיבציה גבוהה, ומציינת שתעריך מישהו בעל יכולת שכנוע, שיודע להציג את עצמו ובטוח בעצמו.

ומה עם תואר בתקשורת? לדבריה, זה מה שאומרים ביידיש ‘נישט א-הין, נישט א-הער’, לא לכאן ולא לכאן. צריך, אבל לא מחייב”. ובכל זאת, היא מעריכה כי קרוב למחצית מעובדיה הם בעלי תואר בתקשורת.

תואר יותר מעשי בתקשורת היא דווקא תעריך: “לפני יומיים היה אצלי בחור שלמד בבינתחומי והיה נראה לי שהוא הבין הרבה דברים והיה בתוך הסצנה, אולי כי הוא עבד בפרקטיקה”.

לירון מרוז, משנה לעורך אתר וואלה, הוא דווקא בעל שני תארים בתקשורת – תואר ראשון במכללת ספיר ותואר שני באוניברסיטת בר-אילן. ובכל זאת, הוא אומר כי “באופן כללי, כמובן שאין מה להשוות בין ניסיון תעסוקתי לניסיון אקדמי. הראשון חשוב לאין שיעור יותר מהשכלה”.

גם מבחינת קבלה לעבודה, ניתן ללמוד עד כמה לתואר אקדמי בתקשורת אין רלוונטיות רבה. בוואלה עצמו מרוז נמצא רק חצי שנה, אבל בעבודתו הקודמת, בעיתון “הארץ”, היו לדבריו מעט בוגרי תואר בתקשורת.

אבל מרוז עושה הבחנה בין תואר מעשי, דוגמת זה שעושים במכללת ספיר שבשדרות, לתיאורטי יותר, כפי שמקובל באוניברסיטאות. לדבריו, “יש מוסדות אקדמיים שנותנים לימודים מעשיים ויש את אלה עם הלימודים התיאורטיים. במקומות עם הלימודים המעשיים, אם עשיתי למשל פרויקט גמר של סרט דוקומנטרי, אז התנסיתי בתחקיר וראיונות.

“לפני כמה חודשים הייתי שופט בפרויקט גמר במסלול לעיתונות, והסטודנטים שם עשו דברים מאוד איכותיים. בהתייחס לעולם שבחוץ, הם רכשו מיומנויות, וזה משפיע”.

ובכל זאת, גם בלימודים התיאורטיים מרוז מוצא ערך, גם אם משני ונפוץ פחות: “זה מועיל אם אתה מרים לפעמים את הראש ומסתכל קצת מלמעלה על העבודה שלך ושואל שאלות, כמו מה התפקיד שלי כעיתונאי, אם אני יוצר סדר יום, למי אני כותב וכו’. אם למדת תקשורת והקשבת טוב, אתה עיתונאי הרבה יותר טוב. אבל אתה יודע – ברגע שלמישהו אין ניסיון תעסוקתי, הוא בנחיתות, ובכל זאת גם ההתרשמות האישית דומיננטית מאוד”.

גם אילן דה פריס, סמנכ”ל התוכן של רשת, מוצא חשיבות בינונית ומטה לתואר אקדמי בתקשורת. לדבריו, “ברשת, מישהו עם ניסיון אמיתי בעיתונאות חוקרת, עם יכולת ורבלית ו’עובר מסך’, שיודע לספר סיפור, הוא הרלוונטי ביותר”.

גם מוטיבציה רבה חשובה בעיניו יותר וכן כריזמה, יכולת ניהול, עבודה בלחץ ו”יכולת לתת דליוורי בזמן קצר”. והוא מסכם: “הכי חשוב זה ניסיון. יכולת מוכחת, ביטחון עצמי וידע”.

מהי בכל זאת ההשכלה הרצויה לדעתו? בכל הנוגע אליו, במסגרת רשת. דה פריס: “הכניסה לעולמות מעשיים של טלוויזיה, כמו עוזר הפקה ועוזר במאי, עוברת בלימודים בהברזל 23 – בית-הספר למקצועות הטלוויזיה שלנו.

בכלל, בית-הספר נולד כחוליה מחברת ומקשרת בין היכולת ליישם את הלימודים התיאורטיים בעשיית טלוויזיה – וזו המהות של הדוקטרינה כולה”.

אם כבר תואר – אז לא בתקשורת

בכיר בעולם החדשות בטלוויזיה מנסה גם להסביר אילו תכונות הוא בוחן אצל המועמדים לעבודה. בעוד שתואר בתקשורת בעיניו חשוב אך לא הכרחי, ניסיון בעיתונות, תחושה שהמועמד אינטליגנטי ובעל מוטיבציה, הם בעיניו נתונים חשובים מאוד ואף בסיסיים.

לדבריו, “תלוי לאיזה תפקיד המועמד מגיע. אם התפקיד הוא ראשון, זוטר יחסית, והוא נכנס לתוך מערכת שתדע ללמד אותו, אז הכי חשוב זה המון מוטיבציה, הבנה בסיסית לאן הוא נכנס ואינטליגנציה. להבין עניין. אני קורא לזה חדות, אנשים שמבינים מהר ויש עם מה לעבוד. בתפקידים בכירים יותר, כמו כתבים, מנהלים, עורכים, צריכים להביא משהו מעבר – ניסיון. גם השכלה אקדמית מועילה, אבל לא רק”.

– יש יתרון למי שבא עם תואר בתקשורת לעומת תארים אחרים?

“אם זה לתפקיד עורך, אז זה יותר חשוב, אבל בתפקיד כתב, ודאי בתפקידים ראשונים, זה לא משנה. לניסיון מעשי יש יתרון, במהלך הלימודים או מקום אחר, אתה (המראיין – י.מ.) מסתכל על מה שהאדם עשה”.

אורי לוי, לשעבר מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון וכיום ראש חטיבת הספורט ברשות, מייחס, כך נדמה, חשיבות פחותה במיוחד לתואר בתקשורת. הוא יעדיף לקבל עבודה בעיתונות גם בעלי תארים שכלל אינם קשורים לתקשורת.

לגישתו, תואר אקדמי דווקא חשוב, אבל השאלה היא איזה תואר: “אני מייחס יותר חשיבות לעצם התואר. יש תארים שיותר חשובים מתואר בתקשורת, למשל במשפטים. תקשורת זה תוך כדי עבודה. משפטים לעומת זאת נותן תרומה אדירה. זה ידע מעשיר, שמעניק תרומה ממשית מבחינת היכולת לעשות את העבודה.

“גם תואר כלכלי, כמו מינהל עסקים, תורם המון. ככה אתה מגיע רחב אופקים. תואר בתקשורת לעומתם הוא די כללי, ופה דווקא המיקוד עוזר”. הדברים עומדים גם במבחן התוצאה, ולוי אומר שלהערכתו רק חלק קטן מאוד מהמתקבלים לעבודה הם בעלי תואר בתקשורת.

גם בתוך הקונטקסט הזה תואר בכלל אינו הגורם החשוב ביותר בעיני לוי. ניסיון בתחום יהיה בעיניו חשוב בהרבה וגם תחושה שהמרואיין אינטליגנטי, אם כי “זה הפקטור הכי מטעה. המועמד לעבודה עשוי להיראות כזה, אבל בסוף יהיה חרא של עיתונאי”, ושהוא בעל מוטיבציה גבוהה – “זה פקטור דרמטי. אדישים, בלי פלפל בטוסיק, גם אם כל הפקטורים האחרים הם הכי גבוהים, לא אקבל לעבודה”.

ואחרי כל אלה, לוי חש שגם לאחר שהוא משקלל את כל הגורמים שציין, העיקר הוא שאי אפשר לדעת הכל על מרואיין בריאיון עבודה קצר: “בסוף אין חוכמות. המדידה של איכות העובד תיעשה לאורך זמן. להעריך באמת אפשר רק לאחר כמה חודשים”.

– תואר מעשי בתקשורת מועיל בעיניך יותר?

“את זה אני כן אעריך. זה חשוב. מי שגמר תואר בטלוויזיה ויש לו ידע בעריכה ובכתיבה של טקסטים – זה כן ישפיע עליי. בהחלט. תואר בתקשורת זה ידע כללי. זה חשוב, אבל תואר ממוקד בטלוויזיה וקולנוע משכנע הרבה יותר”.

גם טיפת מזל לא תזיק

– למי שרוצים להיכנס לעולם העיתונות וניצבים עתה בפני שלב הלימודים האקדמיים, מהי הדרך המיטבית להגשמת המטרה?

קרבט מעבירה מסר ישיר: “נסו להתקבל כסטאז’רים. זו הדרך הטובה ביותר”.

מרוז: “ברור שמי שרוצה לעסוק בתקשורת וגם ללמוד, שיעשה תואר בתקשורת. שינסה כמיטב יכולתו להתחיל לצבור ניסיון מעשי תוך כדי הלימודים, גם אם בעמדות לא בכירות. אם יעשה זאת, כשיבוא עם ניסיון תעסוקתי ותואר יהיה לו הרבה יותר קל להשתלב”.

דה פריס: “זה תלוי בסגנון האישי. יש אנשים שבוער להם ליצור ולהם הייתי ממליץ על עבודת רגליים בין ההפקות השונות. יש אנשים שבוער להם ללמוד ולהבין, ולהם הייתי ממליץ ללמוד תואר ראשון בלימודי תיאטרון, טלוויזיה, קולנוע או תקשורת – ולהתקדם משם לברזל 23. זאת דלת כניסה מצוינת”.

לוי: “הייתי מציע להם קודם כל לגמור את הלימודים, כי לפני זה הסיכוי להתקדם ממש הוא נמוך וכדאי להתמקד בתואר פרקטי, שיש לך ידע בתחום מסוים, כשאתה מציג את עצמך בפני מישהו שמגייס אנשים.

“חוץ מזה, צריך לאתר את המקומות שיש סיכוי שיצמחו בתקופה הקרובה ויש סיכוי שירצו שם אנשים בתפקידים עיתונאיים, למשל בנוגע לתוכניות להקמת ערוץ חדשות או ערוץ חדשות בערבית. כל השאר זה קצת מזל, אם התפנתה משרה פה או שם”.

הכתבה המלאה במגזין פירמה

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

2 תגובות

  1. שלום
    אני אכן מכיר אישית עשרות כתבים ודוברים בעיתונות החרדית, שלא למדו או השתלמו בכל הקשור למקצועם בטרם היכנסם לתפקיד, אך רובם התקדמו ושודרגו רק לאחר הלימודים שהתחילו במקביל לעבודתם בתחום. ודו”ק.

  2. כל הפרסומאים סוערים.
    כל המשרדים סקרנים.
    וכל הגולשים מחטטים. אבל איפה שיש אקשן.
    האתר יושן קצת, מה קורה!, אין שום מודעה מעניינת, תפקיד חדש, זעזוע משרד פרסום, תקציב עובר/חדש? אם יהיה כאן שקט מידי, גם לא אדע כשיש כאן רעש!.
    אולי FEEDBACK {שהתחדש עם נופי ישראל, אלבר וקניון רמות}? אולי אושר עד שנראה כוכבים [{קישוטים}? אולי סקופים שמאחורי הקלידים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן