מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
WebDuck
בניית אתרים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מרכז העניינים
חינמון ארצי
מילר פוינט
משרד פרסום
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
שחקנית חילונית צוטטה בעיתון מעריב: “הייתי בשוק, הבנות שם לבושות הרבה פחות צנוע מאתנו, הן כאילו עם ארוך אבל צמוד צמוד צמוד. היינו בהלם” • הניה שוורץ, עורכת מגזין ‘בתוך המשפחה’, סבורה כי יש לכן אחריות גדולה משום שמסתכלים עליכן ומסיקים מסקנות נמהרות • פוסט חיזוק לנשות המגזר הגולשות בשטיבל
מקימי - צילום: אמיר יהל
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

מאת: הניה שוורץ

קוראת שלחה לי קטע עיתון, וכשקראתי הזדעזעתי, אבל הבנתי למה היא שלחה וחשתי שאני חייבת להעלות את הדברים. אמנם מעולם לא ציטטנו עיתון חילוני, אבל עכשיו זה פשוט מחויב המציאות.

ובכן, הקטע נלקח ממגזין ‘סופשבוע’ של עיתון מעריב מתאריך 4.11.2011, והוא מתוך ראיון ארוך ומקיף עם שחקנית חילונית שמספרת על ההיסטוריה המקצועית והאישית שלה. בין היתר היא מגלמת דמות של מנהלת חרדית של משרד פרסום. כדי להבין טוב יותר איך עושים קופירייטינג ביידיש, נכתב בכתבה, נשלחה השחקנית להיכרות עם משרד פרסום חרדי.

והנה ציטוט מדויק:

“הייתי בשוק, הבנות שם לבושות הרבה פחות צנוע מאתנו, הן כאילו עם ארוך אבל צמוד צמוד צמוד. היינו בהלם”. היא מתארת אי אלו תיאורים בלתי צנועים בעליל, ואנו נמנענו כמובן מלהביאם.

מקימי - צילום: אמיר יהל
מקימי - צילום: אמיר יהל

זה ציטוט מפיה של שחקנית חילונית שמטבע הדברים בינה לבין צניעות אין כמעט ולא כלום, ואם היא מגדירה את מה שראתה כלא צנוע, ואם היא הייתה בהלם, אז מה זה אומר על משרדי הפרסום החרדיים? מה זה אומר על אלו שעובדות שם? מה זה אומר על מי שמשתמש בשירותים שלהם, כלומר אנחנו כעיתון, שהם מתווכים לנו את הלקוחות שלהם? מה זה אומר על כולנו כצרכנים שמשתמשים במוצרים שהם מפרסמים?

יוצא לי אישית להיות בהרבה מסיבות עיתונאים. לכן אני הראשונה שיודעת שאי אפשר להכליל את כל משרדי הפרסום החרדיים תחת אותה מטרייה, ממש לא. יש שם נשים שזה לא ממש בראש מעיניהן, כמו בכל עיסוק ותחום.

וכל אחת מאתנו יודעת שלא הפרסום הוא התחום הבעייתי, כי בכל תחום יש מקומות בעייתיים ואחרים שממש לא. אבל כן, אין ספק שמי שעובד יום יום עם הציבור החילוני וגם צריך להתחנף אליו לא מעט, לא יכול להישאר ממש כמו שהיה לפני שהגיע לשם, ואני אומרת את זה כבעלת ניסיון של ימי עבודה ארוכים במשך שלושה שבועות ארוכים במשרד פרסום ‘חרדי’. זה פשוט לא פשוט.

משרדי הפרסום מובאים כאן רק לשם הדגמה כי הם אלו שכיכבו באותה כתבה, ומובן הוא שמשרד הפרסום הוא רק משל, זה יכול להיות בבנק וגם במשרד ממשלתי, זה יכול להיות בחברת החשמל או במשרדי העירייה, לא משנה המקום. העובדה היא שמסתכלים עלינו. מסתכלים כל הזמן, בוחנים ומסיקים מסקנות. אחריות למסקנות כמו שהסיקה השחקנית דלעיל מחייבת נדודי שינה קשים ומעבר להם.

יצא לי להיות בחו”ל עם חברה בקבוצה חילונית, האוכל נשפך כמים והיה כשר לחלוטין, חלק גדול ממנו מהדרין של ממש. הייתה לי רשימה מסודרת מנין הגיע כל חלק וחלק מהבשר והעוף, ושני משגיחים בכיפה גדולה הסתובבו בשטח.

לכאורה לא הייתה בעיה לדעת מה אפשר ומה לא, ובכל מקרה הכל היה כשר לחלוטין (לדעתם גם מהדרין) גם אם חלק לא היה מהדרין לשיטתנו. ובכל זאת חוש הריח, כמו שאמר לנו שהאוכל טעים מאוד מאוד, אמר לנו שכדאי להיזהר. משהו פה לא ממש הריח חנו חלק למרות הכל.

אז בפשטות במשך חמישה ימים נזהרנו מכל דבר מבושל. כיוון שהיו דברים ברורים כמו מנות שנראו בדיוק כמו שוקי עוף אבל גם היו דברים חמימים שהחביאו בתוכם שאריות של בשר כמו ממולאים ומרק שבסיסו בקר והיתר ירקות, פשוט הורדנו לא רק את הבשרי אלא תשעים ושמונה אחוז מהמבושל. זה היה קשה כי הייתה רק ארוחת בוקר חלבית וכל שאר היום בעצם היינו די מורעבים, אף על פי שהיה סביבנו שפע של מזון בכמות אדירה.

פתאום שמנו לב שאנשים עוברים ליד השולחן שלנו ותוקעים מבט בצלחות, ממש בוחנים אותן, והן היו ריקות ברובן. חלק מהאנשים המשיכו הלאה בלי לומר מילה. אבל הרבה אמרו: “מה, אתם לא אוכלים? אבל כשר כאן”, וכשאמרנו שאנחנו מקפידים יותר אמרו “כל הכבוד” בהערכה עמוקה.

בסופו של המבצע יצאנו רעבים מאוד אבל מסופקים מאוד ולא מהאוכל. הבנו שהיה כאן אקט של קידוש השם. אולי לא צעדנו לכבשן, אבל בדורנו גם העובדה שאנשים הסתכלו עלינו כעל גיבורים שלא אוכלים כי אנחנו חרדים – בהחלט גרמה לנו להרגיש טוב.

כי מה לעשות, אנחנו דוגמה למצוינות, וכדוגמה מסתכלים עלינו גם כשאנחנו לא מרגישים ומעבירים עלינו ביקורת כל הזמן. לרוב היא לא צודקת ולפעמים נובעת מצרות עין, אבל לפעמים כמו בקטע שציטטנו לעיל היא נכונה, ומאוד מאוד כואבת דווקא בשל כך.

בימים כאלו שהצניעות נלחמת על חייה בכל כך הרבה מישורים בעולם, אנחנו צריכים לשמור עליה הרבה יותר, בתוך ביתנו, בתוך החוג והמגזר שלנו ובמיוחד אם יש לנו מגעים עם העולם שבחוץ!

חברות, דקה לפני הקיץ, כשמזג האוויר מוציא אותנו לחנויות כדי לחדש גדרוברה, כשכולנו בודקות מה עולה עלינו מתוך מה שיש בארון ומה לא – זה הזמן לחשיבה מחודשת בעניין.

קבלנה עליכן עוד משהו קטן, ביחד נתקדם, נעלה, נשפר ונשמור על עצמנו, על ילדנו, על משפחותינו ועל עמנו. כי מהרבה דברים קיבלנו פטור והקלות, אבל צניעות היא הדגל שלנו. בואנה נרים את הדגל הזה גבוה.

הטור פורסם במדור “כמה מילים” במגזין “בתוך המשפחה”. הכותבת הינה עורכת המגזין.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

66 תגובות

  1. חחח זה לא סוד שבעולם הפרסום מעדיפים נשים ומעדיפים שהן תיראנה טוב וזה לא פוסח על המגזר….נתקלתי בכמה מקרים בהם בחור מוכשר התמודד על משרה במשרד פרסום חרדי ובסופו של יום הפסיד את ההזדמנות לטובת מישהי פחות חכמה אבל יותר נאה עם נתונים אנטומיים בולטים לעיין… ולחשושים לא רשמיים מחלונות גבוהים במשרד אישרו את התחושה שאם היה מפותח אצלו אזור אחר בגוף ולאוו דווקא המוח אז היה לו סיכוי..וד”ל

  2. יאלללה באלגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגן!

  3. אהבתי את האומץ להיכנס ראש בראש עם מי שלמעשה שותפים אינטגרליים בעיתון שהיא עורכת.

    ואולי ככה זה כשלא עובדים במחלקת השיווק…

  4. @ נטע נינארי:
    אולי היא לא העלתה בדעתה שמישהו ישלח ציטוט לפאשקעוויל ויגרום לנו לפרסם את המאמר במלואו.
    עכשיו מישהו יצטרך להתמודד עם העובדות ואולי, מי יודע, גם להפיק לקחים.
    השאלה שאנחנו שואלים היא: האם עיתון חרדי יכול לכתוב נגד משרדי פרסום – למרות ההסתייגויות הגסות?
    נכון לעכשיו, נראה שכן.
    נמשיך לעקוב.

  5. חוצניק

    הנימה הביקורתית שלך לא כל כך מובנת לי. וכי לדעתך המצב מתוקן בגיזרה זו? בוודאי בפרספקטיבה של עיתון חרדי על טהרת הקודש?

  6. משעשע לראות… “על ראש הגנב בוער הכובע”.
    אפשר לחשוב איך נראות נשות עיתון משפחה…. הכל אותה ביצה מגעילה.

  7. די. אל תהיו מתחסדים. קל להגיד לכותבת ליטול קורה מבין עיניה. אפילו שלא נראה שמישהו פה מהמגיבים מכיר אותה ברמה האישית.

    המצב בטטה.

    זה לא קשור לעולם הפרסום החרדי, זה קשור לכל ההתנהלות של “החרדים המודרניים”. זה שיצאתם לעבוד לא אומר שאתם צריכים לפרוק כל עול ובגד.

    אך אין אני בא בתלונה אליהם. סה”כ הקפיץ השתחרר יותר מידי. צריכים להפנות אותה אל אלו שסגרו את שני הדורות האחרונים בתוך גטו מחשבתי וקבעוני הנקרא בטעות “מגזר חרדי”. הם אלו שגורמים לפיצוץ פנים מגזרי – בין השמרנים (בני תיירה) לבין המודרניים (חולצות כחולות).

  8. זה הולך להתפתח לפוסט פופולארי ומטוקבק במיוחד
    ולאו דווקא ע”י עזרת הנשים.

  9. הסרטון החמוד להלן מוקדש לכל נשות משרדי הפרסום ודומותיהן.
    ואולי יחוס… וישפיע קצת על אורך הבגד

  10. טור משובח. יש מקום גדול מאוד לתיקון הנגע החמור הזה.
    בכלל לדעתי יש יותר ויותר לאחרונה סטיגמה וסוג של אייקון פסול על מי שעובדת בתחום.
    האמת שזה די בצדק. כל הרחוביות ואופנת הלייקים פשוט דוחה,,,,
    ביננו ישנן רבות שמתנהגות ברוח שאיננה הולמת את המגזר והחוג מהן הן מגיעות.

  11. שאולי כתב:

    משעשע לראות… “על ראש הגנב בוער הכובע”.
    אפשר לחשוב איך נראות נשות עיתון משפחה…. הכל אותה ביצה מגעילה.

    כאחת שמכירה את הניה, אני יכולה לומר שהיא בסדר גמור בעניין.

  12. אחרי הפעולות נמשכים הלבבות,
    מאחר ובמשרד פרסום העבודה היא להבליט, לייחצן, למשוך תשומת לב, לתפוס את העין, וכו’ אומנם של המוצר… משהו מתבלבל באמצע וגורם לפעמים לנשים לקחת את המוצר שאמור להיות נחבא ביותר ולעשות לו את העוול הזה.

  13. מה השאלה בכלל?

    זה תפקידה המזוקק והטהור של התקציבאית.

    להוות שפחה פשוטה כמשמעה..

    אם קשה לה עם זה, היא יכולה להיות מורה בוולף.

  14. צודק, צודק… וכ”כ כואב. וזה לא רק בלבוש – זה גם בהתנהגות המוחצנת וד”ל.
    כשנאלצתי לצאת מד’ אמותי, יעץ לי מישהו חכם: כל פעם שאת כביכול יותר “נפתחת” לעולם, קבלי על עצמך קבלה קטנה בתחום הצניעות; כל קידום, תאריכי את החצאית…
    זה מקדש ש”ש ומגן עלינו מפני הסביבה, אבל יותר מזה – שומר עלינו מפני עצמנו…
    וגם בעזרת הגברים – תוכלו למצוא “חורים” בהתנהגות שתוכלו להתגדר בהם.
    ואין מזרזין אלא למזורזין!

  15. הניה צודקת.
    כמעט נכנסתי לעבוד במשרד פרסום נחשב ונחשק, בתפקיד בכיר.
    אשתי שוחחה על כך עם חברה, שהזהירה אותה כי מדובר בחוף ים של ממש. שלא תתן לבעלה להרוס את עיניו.
    האמת שלא שמתי לב לדקויות האלה, ובאתי לפגישה נוספת במשרד.
    בהמתלה של רצון להכיר את הצוות, סובבתי בחדרים. זה היה מגעיל ודוחה.
    אינני מדבר על החילוניות שעבדו שם. אני מדבר על אותן ‘חרדיות’. איכס.
    ברחתי כל עוד נשמתי בי והודיתי לרעייתי שתחיה על העצה הטובה.
    הפינאללה? מצאתי עבודה טובה יותר, מאתגר
    יותר ומכניסה יותר, בתחום אחר לגמרי.
    כל הכבוד להניה שוורץ שכתבה את מה שכולם יודעים ומדחיקים.

  16. סליחה, אני יודעת שכאן זה לא שיעור מוסר… אבל תנו לי לקוות שבכ”ז יהיו גם כאן אנשים שיתחברו לנ”ל:

    הצניעות היא דרך חיים הנובעת מראיה עמוקה מאד של עצמנו. הצניעות זו היכולת שלנו לראות את עצמנו בצורה עמוקה. ממילא הצניעות שייכת לכל אחד ואחד מאתנו- איש ואישה, צעיר וצעירה, מבוגרים וילדים כאחד. הצניעות היא יסוד חיים שנמצא בנו, אשר ניתן לטפח ולהצמיח בקרבנו.
    הצניעות היא דבר עמוק, כלי אדיר ומלא יופי ועוצמה…
    כאשר אנחנו מדברים על צניעות אין פירוש הדבר שאנחנו סולדים מן הגוף ומן היופי. איננו מכסים את הגוף מפני שהוא דבר רע שיש לסלוד ממנו, אלא עניינו של הכיסוי, כפי שנרחיב להלן, הוא לאפשר קודם כל לאדם עצמו להכיר את עצמו, וממילא מתוך כך להציג את עצמו כלפי חוץ באופן שהוא רוצה…
    הצניעות היא כלי שמאפשר לנו גישה עמוקה אל עצמנו. הצניעות מכוונת אותנו לא להתרשם בראש ובראשונה מן החוץ אלא קודם כל להתחבר אל עצמנו בכל הרבדים, גם הפנימיים יותר, ולזהות בעצמנו צדדים שונים… הצניעות מאפשרת לאדם לברר במה הוא שונה מאנשים אחרים, מהן התכונות והנטיות המיוחדות לו, וגם לזהות בתוכו את הצדדים היותר רוחניים, אידיאליים וערכיים…
    כאשר אנו מכסים את גופנו אנו מעבירים מסר דרך הבגדים: “אני לא רק מה שנראה כלפי חוץ, אני לא רק מה שאתה פוגש בעיניך, אני לא רק הגוף שלי. אם אתה באמת רוצה להכיר אותי תצטרך לחפש מעבר לצדדים החיצוניים. אינני רוצה שיכירו ויעריכו אותי על בסיס היופי החיצוני שיש לי או שאין לי, אלא אני רוצה שהקשר שלי עם אנשים יהיה מתוך כך שירצו להכיר אותי, את הפנים שלי… הצניעות אינה מתחילה ונגמרת בצורת הלבוש אלא היא תכונה שמלווה אותנו בכל גיל, בכל שלב ובכל מצב בחיים… אחד הדברים שבהם הצניעות מתבטאת ומשתקפת הוא בבגדים, בצורתם, בצבע שלהם וכדומה. הבגדים הם שיקוף וביטוי של אותה התוודעות פנימית של האדם עם עצמו, אבל אינם כל עניין הצניעות, על כן יכול להיות גם מצב הפוך שבו האדם הולך עם בגדים צנועים אבל הוא נשאר אדם מוחצן.
    (תכונת הצניעות- סודה והדרך לקנותה מתוך ‘המן הסלע הזה’, דינה הורוביץ ז”ל)

  17. אני משוכנע ובעצם כמעט בטוח שיש לא מעט “עובדות בתחום” המתיימרות לקחת חלק בעוגת הברנז’ה. רצות ומפזזות מהשקה למסיבה. דואגות לקבת מנת יתר של תשומת לב בכל אייטם כזה או אחר ומנסות בכל כח להאדיר את מעמדן בפן התדמיתי ובקוד הלבוש החיצוני הדוחה והרחובי. הכל כאילו למען המטרה העילאית של “קשרי עבודה”. אז דעו לכן בנות ישראל הצדיקות שבכל מסיבת עיתונאים ובכל השקה קטנטנה או בכל מאורע אחר אני (ועוד רבים עלומי שם כמוני) פשוט סולד ובוכה על הנפש האומללה שמנסה לתפוס שיחה דווקא באיזור עזרת הגברים ובכח משתדלת לקבל מבטים צולבים באיצטלא של “שיחות על התחום” וכדו’. זה גוש גועל אחד ענק. כולי תקווה שהבעלים בבית לא קראו את הטור של הניה. אחרת הם פשוט יצווחו בקול גדול “אמרתי לך”.

  18. אני. מכירה מקרוב בעלת משרד פרסום ח חרדי העונה על כל מה שהניה הציגה ואף יותר, וזו משוא גאוותה, שכך היא הצליחה למשוך המון לקוחות.

  19. שלום הגב’ הניה תליט”א,
    כאחד שעובד במחלקת שיווק באחד מהעיתונים החרדיים ומבקר כמעט מידי יום במשרדי הפרסום אני רק יכול לומר לך שחבל שנגררת אחרי עוד פרובוקציה בשקל של חילונית שקיבלו אותה יפה במשרד פרסום חרדי (וכן…אני יודע באיזה משרד מדובר) והיא בתמורה מכרה לעיתונאי את הדבר הצהוב היחיד שעמד לה בראש.
    משרדי הפרסום החרדיים מהווים חתך מייצג של הציבור החרדי, יש בהם נשים חסידיות,ליטאיות,מודרניות בדרגות כאלה ואחרות בדיוק כמו שיש בסניפי בנקים משרדי רו”ח וכן הלאה,עצם העובדה שהנשים הללו עובדות מול אנשים גורמת להן לקום בבוקר ולהביט במראה לפני היציאה הרי ברור לך הרבנית הניה שאשה לא אמורה להראות סמרטוט מהלך הרי אם תביטי מסביבך במערכת “משפחה” תראי גם נשים מטופחות שבאות לעבוד ולהביא טרף לילדיהם. אגב גם ב”יתד נאמן” המתחרה המושבע והצדקני מסתובבות נשים מטופחות+ כולל עניבות וכו’, צניעות זה מילה כוללנית יש את מערכת המודיע שבה כולם פונים אחד אל השניה או השניה בתואר “הרב” “הרבנית” ויש את המבשר שלכתחילה ייצר חייץ בלתי עביר בין העובדות לעובדים.

  20. תכונות בולטות: ענווה וצניעות

    ענווה וצניעות אתם יודעים הן תכונות חמקמקות מעט. קל מאוד לאמץ גינונים של ענוה בשקל ושל צניעות בתרי זוזי, מבלי להרגיש שהצניעות משתלטת על אישיותך והופכת אותך לגאוותן וליהיר, סוג של מטרד סביבתי לא נעים.

    קדחת הצניעות שהתרגשה עלינו בשנים האחרונות, אולי הוסיפה אי שם עובי לגרב, כמה מילימטרים לחצאיות סוררות. אך קילומטרים רבים של גבהות לב.

    מיקום כפתור בחולצה הפך לעילה מספקת לשפיכות דמים ולהלבנת פנים, להדרה, להדחה, לשנאה. אנשים מתוייגים לפי סוגי הבדים אותם הם מעדיפים לחבוש על ראשם או לעטוף את גופם.

    מי יודע כמה קולמוסין נשתברו וכמה יערות נגרסו בכדי לכסות את קירות ירושליים, בני ברק וערי הלוויין בכתבי פלסתר, עם אזהרות, חרמות ונידויים לנשות ישראל.

    בחורים צעירים שטרם יבש החלב על שפתותיהם, נכנסו למירוץ חימוש בתרסיסי אקונומיקה, למען בער הנגע ויצאו קוממיות אל הרחובות לרסס את פורצות הגדר.

    אברכי משי שבימים כתיקונם אמורים לחבוש את היכלי התורה, עולבים ופוגעים בנשים שלא לבושות לטעמם ברחובות, באוטובוסים ובמרחבים ציבוריים.

    מטרוניתות כבודות הופכות לרשות השופטת והמבצעת וניגשות במתק לשון להסביר לעוברות אורח כי בעוונן מתים אנשים וילדים. וגורמות לכפתור להיסגר בבהלה, במבוכה, באופן די זמני, אפשר לומר.

    ומה קיבלנו במקום זה? מצד אחד את נשות השאלים המהדרות בצניעות, מצד שני את אלו שזה באמת לא מעניין אותן. באמצע יש עוד הרבה נשים ברמות צניעות שונות ומשונות. אבל מעל כולן יש את המטיפות בשער. אותן צדיקות שיכולות למלמל נבואות זעם קדמוניות ואף לכתוב אותן שחור על גבי עיתון למען יראו וייראו.

    אין טעם ללכת סחור סחור, המדובר בעורכת המאוד מוערכת של עיתון “משפחה” שהבמה השבועית שניתנה לה גרמה לה להתפרצות של קדחת הצניעות, עד כי היתה חייבת לחלוק עימנו בלא מעט גאווה יהודית שופעת את קורותיה בחו”ל! בקבוצה חילונית!! שם התגברה על היצר ולא טעמה מאוכל כשר למהדרין. לא רק שלא טעמה, אלא דאגה שישימו לב לצלחתה הריקה למען יראו וייראו. ולא רק בני הקבוצה הנדהמים התבשמו ממסירות הנפש, אלא גם אנחנו וכל קוראות משפחה.

    אייאייאיי, תקציבאיות פותות, גרפיקאיות משחיתות. קופירייטריות מרעות. אנשים פה נמנעים מפולקע עסיסי ואתן…טוב עזבו! ישיבות הנהלה ולקוח הפכו למושב ליצים בעוונכן! פרזנטציות לתועבה!

    צניעות, בנות, צניעות…בשביל צניעות אמיתית, כזאת שהמבקר יאשר, אתן חייבות רמה בלתי נסבלת של גאווה ויומרנות, קמצוץ של יכולת הטפה ואפס מודעות עצמית.

    (הכותבת עוסקת בפרסומות לפרנסתה)

  21. אני די חותם על הכתבה

    אבל בעיתון משפחה? מי שמדבר?

  22. אני קורא פה את התגובות של כל המגיבים ב’איכססססססססססס’
    לגבי הלבוש הנשי במשרדי הפרסום, ולא יודע אם לצחוק וכמה…

    דבר אחד ברור, כל המגיבים ב’איכסססססס מה שקורה שם’
    ו’גועל נפש איך הן נראות’, מגיב כך משום קנאת ה’ וקנאת האמת,

    אך מה היוצא מתגובתם,
    האשה הממוצעת שקוראת תגובה כזו, אומרת לעצמה:
    יופי, אני מגעילה אותם, אם כך אין חשש שאני מכשילה אותם
    אני ‘איכסססססססססס’, ואפ’חד לא אוהב להסתכל על ‘איכס’.
    הרווח הישיר מכך, שאותן נשים מרגיעות את מצפונן, בכך שאין בזה כל חשש.
    ובכך ש’ממילא מי שמסתכל מסתכל ומי שלא לא’.

    אז הנה אסביר איך אני רואה את כל ענין הלבוש הצמוד מידי ו/או הקצר מידי
    רבותי, (יותר נכון, גבירותי), אני גבר שמאוד מאוד אוהב ‘אסתטיקה ויופי’
    ***********צונזר*********************
    ולא בהכרח מצליח. ועל זה אתן אמורות לתת את הדין.
    (כולה עוד ארבעים חמישים שנה, וזה ממש עף!)

    בנתן מה הכיוון? זה הכיוון !
    אלא שלא הרבה גברים מסוגלים נפשית להודות בזה בפה מלא…
    גם אלה הצועקים ‘איכססססססססס’.
    אז חשובנה… פעמיים, לפני שאתן לובשות את הטייטס…
    אפשר להיות גם יפות וגם צנועות

  23. איך אפשר ללבוש צנוע, אם המזגן במשרד של בולטון כבוי בימי הקיץ?!

  24. @ מלי נוי:
    ליצנות אחת דוחה,
    דוחה מאה תוכחות.

    עזובנה את הקירות והפאשקווילים (:))

    שכל אשה תיקח את הרב שלה ותשאל אותו מה ההלכה אומרת איך אשה צריכה להתלבש,
    תעמוד מול הראי ותבדוק את עצמה, אם היא עונה על ההלכה אף בחורצ’יק עם אקנומיקה לא אמור לאיים עליה.

    אבל להמשיך ללכת עם קצר, צר, צמוד, בולט, עז, מריח, (ארוך לגבי הפאה)
    לא מצאתי עדיין רב שמתיר.

  25. ללא קשר למשרדי הפרסום שימו לב כיצד היו נראות הנשים החרדיות לפני 40 ו 50 שנה כולל בסמינר וולף דאז,לבוש צמוד וקצרצר הרבה מעל הברך,פאות גבוהות כמגדל וכו’ ואני מדבר גם על נשות רבנים גדולי הדור וגדולי ראשי הישיבות.
    הדור שלנו שהגיע לדיוטא התחתונה של נשות השאלים ואלימות חסרת מעצורים נגד נשים שלבושות לא לפי הקוד שמומצא מידי יומיים לא מגיע לקרסוליים של נשים אלו ואני לא רואה את הרבניות של הדור החדש מתקרבות באישיותן ובצדקותן לנשות הדור הקודם.

    כמו בעולם המוסלמי הקיצוני החשוך והפנאט מי שמוביל את נושא הצניעות הם אנשים עם בעיות מוסר ומין חלקם סוטים מהסוג הגרוע ביותר.

    אשה אמורה להיות צנועה אך מטופחת וכל אחת שתבחר את דרכה בהתייעצות עם מורי הלכה אמיתיים ולא אלו שרק חוששים לתדמיתם ומ”מה יגידו?”.

  26. הניה יקירה, כאחת שעובדת במשרד פרסום מזה מספר שנים נדהמתי לראות את הטור שכתבת ,האם את לא חיה במערכת עיתון משפחה?את לא רואה את לבוש הבנות ממחלקת השיווק? את מדברת על תדהמה? הרי כשנשות השיווק של משפחה יתד נאמן יום ליום קו עיתונות ועוד מגיעות אלינו להתחנן לכמה שקלים כל פעם אנו נדהמות מחדש מהלבוש הנועז על סף הפרוץ.

    כבר עברתי שני משרדי פרסום מהגדולים ביותר ולעולם לא נתקלתי בהם בנשים שלבושות כמתואר.

    כדאי שתבדקי את עצמך ותתנצלי.

  27. ואני שואל היכן הייתם עד הכתבה של החילוניה וכי סמו עינכם או שכל הזמן הורדתם את ראשכם בכדי לא להביט. או שנהם. וחוץ מזה מי בכלל שם קצוץ על העיתונות החילונית שהרי תמיד הם ימצאו פגם בחברה החרדית. לגבי הניה מדוע חיכית עד עכשיו אם זה היה בנימי נפשך היינו קוראים את הטור הזה בו בייום. כמאמר קופת העיר וכי הרחוב החרדי צנוע יותר שהרי כל הפירסומאיות חוזרות מתי שהוא לביתם. לכן אומר בפה מלא רב לכם שבת. תנסו להיות קצת יותר צנועות לך יקרה כלום אם עיננו לא תחזנה את

  28. הניה פישלת ובגדול!
    פגעת בעובדות משרדי הפרסום ללא הצדקה מינימלית בהסתמכות על איזו “צנועה” חילונית שחיפשה כותרת.
    הרוב המוחלט של העובדות במשרדי הפרסום הן נשים מטופחות וצנועות וגם אם הקב”ה חנן מי מהן ביופי חיצוני זו לא אשמתה.

    חלקן הן נשות אברכים שעומלות קשה מאוד להביא טרף לביתן ומוסרות נפשן למען לימוד התורה של בעליהן.

    חבל, חבל מאוד על הטור המשמיץ.

  29. מדברייך הניה למדנו,כמה חשוב להרשים חילונים,
    וכמה כיף ומחזק אותך לשמוע שכל הכבוד לך במבט מעריץ.(בתקווה כמובן שפיספסת את האצבע על הרקה כשלא ראית)
    אז למה כשנשים אחרות כמהות לאותם מבטים מעריכים ומעריצים על היופי שחנן אותם בוראם
    קשה לך פתאום להבין את הרצון הזה?

  30. וואוו כמה שהניה צודקת!!!
    גואל נפש ורפש מה שקורה במשרדי הפרסום
    ****צונזר****

  31. “דניאל אלון”
    בהתחלה עוד חשבנו שאתה באמת שייך לאחד ממשרדי הפרסום החרדיים אבל אחרי התגובה העילגת שלך שלך עם שגיאות הכתיב ברמה של גנון (“גואל” נפש…) אני בטוחה ב 100 אחוז שאתה לא עובד במשרד פרסום אלא עוד אחד מהסוטים הקטנים שמסתובבים ברשת ומחפשים “בעיות” צניעות.

  32. הדברים טוב שנאמרו ומוטב מאוחר מאשר אף פעם. הניה שוורץ דרכה על יבלות וזה קצת מציק והרבה לא נוח. אבל ראוי בודאי שתהיה תרופה למחלה הזאת ששמה “פריצות” על שלל הגדרותיה.

    נ.ב. אני די משוכנע שדבריה של הגב’ שוורץ במאמר לא התיימרו חלילה למשרד ספציפי או דווקא לסוג העבודה בתחום הפרסום. אבל אפשר לנחש שלבטח איננה התכוונה למשרדים הצנועים כדוגמת: קליעה למטרה, מימד, ופרסום חן, כדו’. ואכמ”ל.

  33. ישמח משה כתב:

    דעו לכן בנות ישראל הצדיקות שבכל מסיבת עיתונאים ובכל השקה קטנטנה או בכל מאורע אחר אני (ועוד רבים עלומי שם כמוני) פשוט סולד ובוכה על הנפש האומללה שמנסה לתפוס שיחה דווקא באיזור עזרת הגברים ובכח משתדלת לקבל מבטים צולבים באיצטלא של “שיחות על התחום” וכדו’. זה גוש גועל אחד ענק.

    צודק במליון וחצי אחוז. יש מקום להעיר גם את תשומת לבם של אלו שערכו כינוס לאנשים מובילים אשתקד. לתדהמתי גם שם אפעס היה צורך עז בתיקון המחיצות. בתקווה שבעתיד הדברים יתוקנו כדת וכדין 🙂

  34. @ אורי:
    כעובדת משרד פרסום חרדי שנכשלה ל”ע באי אלו עניינים של צניעות ופרשתי מעבודתי כעבור זמן, אין לי אלא להצדיע למי שהצליח להתאפק(צונזר חלק מהתגובה).
    זו האווירה שכולן משדרות וכולם משדרים, ב”ה שאינני שם. ב”ה שחזרתי לבעלי ולאבי שבשמיים. ב”ה שחזרתי בתשובה.
    מתפללת שכל חברותיי במשרדי הפרסום תחזורנה בתשובה.

  35. לצערי הפוסט הופך לאט לאט לנסינות לפגיעה במשרדים מתחרים ורמזים שקופים כאלו ואחרים.
    אני גם לא מאמין לכל ה”חוזרות בתשובה” האומללות שניצלו מציפורני הגברים הרשעים ממשרדי הפרסום.
    יאלללה יאלללה לפוסט הבא.נמאס.

  36. לצערי הפוסט הופך לאט לאט לנסינות לפגיעה במשרדים מתחרים ורמזים שקופים כאלו ואחרים.
    אני גם לא מאמין לכל ה”חוזרות בתשובה” האומללות שניצלו מציפורני הגברים הרשעים ממשרדי הפרסום.
    יאלללה יאלללה לפוסט הבא.נמאס.

  37. אריק, אני איתך,

    גם אני מחכה כבר לפוסט הבא, ומשתי סיבות:

    א. זה מה שחסר לי, שהנשים במקום בו אני עובד, יהפכו צנועות,
    לא תהיה לי יותר סיבה ללכת בבוקר לעבודה, ולא יהיה לי כבר לאן לפזול.

    ב. האמת תמיד מוציאה אותי משלוותי.

  38. הניה צודקת ב100% ולא רק כלפי חוץ!

    אני עבדתי באחד ממערכות העיתונים, ונחשפתי לדברים איומים (צונזר) על בסיס יומיומי!

    בגופי התקשורת והפרסום יש לחץ חברתי גבוה שמתבטא בלבוש, ואולי אנחנו צריכות להתלבש יותר בצניעות.

    מחזיקה אצבעות לאלו שעדיין סובלות!

  39. אין מילים כל הכבוד לך הניה
    וכן כל העובדות במשרדי פירסום תדעו שאתן מסכנות את ילדיכן ואת מישפחתכן
    ותחליטו מה יותר חשוב לכן בחיים משפחה או קריירה

  40. הצניעות היא מהות האישה, ויש לה כללים ברורים. אין שום הבדל בהלכה בין אישה יפה למכוערת…
    אישה הרוצה לבחון את עצמה, תעמוד רגע לפני שהיא יוצאת מביתה, אם היא יכולה כך להגיע לקבל פני משיח, ואם תהיה מסוגלת כך להראות פניה מול אמותינו הקדושות.
    אם כן- אשריה.

  41. אנשים עבודה משפיעה על הלבוש- נקודה!

    עבודה בכל המקומות הנ”ל
    כדוגמת משרדי פרסום- משפיעה!!!!!!!!!!!!
    ומיד הלבוש משתנה לפעמים לאט ולפעמים מהר!

  42. ברור לי שיש איפשהו צדק קל בדבריה שנשים רוצות להיראות טוב יותר גשמית,

    ולכן בלי שהן שמות לב הן משלמות מחיר רוחני.

    אבל צריך להבין דבר אחד.

    החרדים מעולם לא היו תמימי דעים לגבי ענין הצניעות,

    ותמיד היו כאלו שהתירו לעצמם יותר,

    בעוד שמנגד היו הקצוניים יותר שנטו למצוא בעיות צניעות על כל צעד ושעל,

    (צונזר חלק מהתגובה).

    הניגוד בהשקפה החרדית גרם לכך שהצנועות יותר פשוט נשארו להיות עקרות בית,

    או נותבו למשרות אולי שוות פחות,

    מורות/גננות/מטפלות וכאלו,

    בעוד ששאר נשות הציבור החרדי שלא כל מה שעובר להם בראש מתחיל ונגמר באמאלה הוא רוצה להתחיל איתי

    הולכות ומתפרנסות כיאה וכיאות במקומות מצליחים יותר,

    אם אלו משרדי פירסום,

    או מערכות עיתונים,

    מזכירות רפואית או מה שלא יהיה.

    דא עקא שציבור הצנועות-באופן טבעי ואולי לא מודע!

    טיפהלה ממורמרות,לא מרוצות ויש אומרים מקנאות

    ברעותיהן המכניסות היטב והמטופחות כהוגן

    שחייהם-אוי לבושה! אינם נסובים סביב שיחת רכילות של שכנות הבנין הצנועות בעת צהריים,

    ולכן מתעטפות אותם צנועות חסדניות בלבוש המוכיח, אוזרות גבורה ועוז

    ופונות לשטוף בשצף קצף את נטיותיהן של אלו שלא הולכות כמוהן.

    ויודעים מה?

    אם אכן הצניעות טובה כ”כ למה איננו רואים את נשות הפירסום מקנאות בחברותיהן הצנועות?

    הרי היינו אמורים לראות התייחסות כלשהי שתנוע בין “איזה כיף לה שהיא צנועה”

    ועד קריאות נזעמות שבלבושן הן מוציאות תדמית פנאטית לכולנו.

    אבל זה לא קורה.

    מה שכן קורה זה שרק אותן הצנועות לא יכולות להשתחרר מהעיסוק האובססיבי ברוחניותן של הפתוחות יותר,

    “בגללך מת ההוא! גרמת שיסתכלו עליייך!” (—את יפה מדאי:נאמר ככל הנראה ע”י אחת שאינה כזו,

    והגבר האחרון שראה אותה היה בעלה,שמיני אז אינו מסתכל באף אשה-כולל אשתו)

    “איך בשביל עבודה אפשר ללכת למקום כזה,אה?”(נאמר ע”י מי שחשבון הבנק שלה אינו מכיר את המושג יתרת זכות,

    ולכן היא איננה מבינה מה זו עבודה בכלל.בעלה בדיוק מסיים סיבוב בגמ”חים.באם הייתה יודעת כסף מהו הייתה מגיעה על חצי מש’ גם כן.)

    למה הן לא בוכות למשל לבעליהן ולשכנותיהן שיתנו צדקה,מה שבפירוש קורע גזירות?ותשובה ותפילה וצדקה,לא?

    בניגוד לצניעות שלא מופיעה כלל בין מתכון שלושת קורעי הגזירות!

    זו הסיבה המחזקת את חששי הגדול שכל דבריהן אינם מגרונו הטהור של יצר הטוב,

    וכל דבריהן מגיעים מאיזשהו מקום לא מרוצה,החפץ שגם השניה תהיה לא מרוצה לא מטופחת לא מרויחה ולא מושכת מבטים.

    שתסבול כמוני!

  43. מעניין מאוד הניה שוורץ/שחר מדוע הבוס שלך מר פלאי מוביל קו עקבי בעיתון משפחה נגד קווי המהדרין

  44. אשה כתב:

    הצניעות היא מהות האישה, ויש לה כללים ברורים. אין שום הבדל בהלכה בין אישה יפה למכוערת…
    אישה הרוצה לבחון את עצמה, תעמוד רגע לפני שהיא יוצאת מביתה, אם היא יכולה כך להגיע לקבל פני משיח, ואם תהיה מסוגלת כך להראות פניה מול אמותינו הקדושות.
    אם כן- אשריה.

    גם אשה הגולשת באינטרנט תעמוד מול המראה ותבחן עצמה

  45. @ רבינו תם:
    דה לגיטמציה, תשקיע חצי מהזמן בצניעות אמיתית.

    יש עשרות נשים שעוסקות במגוון מקצועות וכן עצמאיות לרוב שהעבודה לא פגעה להן בצניעות, ואחוז קטן מאד בכלל הנשים עוסקות בעבודות ההוראה הנ”ל בימינו… הלוואי והיה לכל מי שרוצה.

    רק מה, תמיד עדיף במקום לקבל את האמת ממי שאמרה לזרוק אותה חזרה באיצטלא של קנאה, שנאה וכו’. ואז אתם משוחררים מהמצפון להמשיך לחיות ככל העולה על רוחכם.

    וכן, אפשר לראות את נשות ההיי סוסייטי מקנאות בפשטות והשחרור של השכנות, רק שהיצר ה”טוב” לא ממש יתן להן להכיר בזה.

    כמוכן כל מי שקושר בין טיפוח ומראה נאה לבין חוסר צניעות עושה עוול לאלפי נשות ישראל צנועות ומטופחות.

  46. איי איי “רבינו תם” דברים כדורבנות אמיתיים ונכונים!

  47. כבר לא מדובר בחצאית כזו או אחרת, או בשאר קודי לבוש. הבעיה מתחילה הרבה קודם, הציבור מהמגזר שעובד מול מחשב בדרך כלל פתוח וחשוף לאינטרנט גם אם לא לסרטי זימה מהצבע הדומה לדומה לרקיע, הרי שהוא חי תרבות שונה לחלוטין ממה שהוא חונך והאמין. וזה מחלחל, קודם כל בפנימיות, וזו המלחמה האמיתית. הדעות משתנות, מה שהיה “לא תתורו” על לא מזמן הופך להיות לכתחילה ואנשים מרגישים צדיקים בכך שהם לא עושים מעשה זמרי.
    אז ברור שהמלחמה על פרט לבוש כזה או אחר היא מלחמה עקרה, לא זו ליבת הבעיה, הבעיה היא עמוקה יותר, ופנימית יותר, מלחמת תרבות. הלבוש הינו רק תוצר כמו עוד הרבה תוצרים אחרים ששינו לאנשים את סדר עדיפיותם בחיים מרצון לעבודת השי”ת לרצון ליהנות כמו כל העולם, ממה שהעולם הזה מציע.
    ככל שנצליח לשמר את התרבות הפנימית שלנו עליה גדלנו, נוכל לשמור על הגדרתינו “חרדים” כמשהו שמשקף את הדת היהודית ולא רק כמגזר הגדל בערים מסוימות ויש לו בגדים מעט שונים, יש לו גם כמה מילים באידיש בשפה, ומתענין גם באתרי אינטרנט נוספים מלבד “ווינט” “מאקו” ו”פייסבוק” המדברים על הנעשה בעיר מגוריו.
    ולרבינו תם, אתה ממש מגוחך, כשם שהצנועות מקנאות חלקן במודרניות – המודרניות מקנאות חלקן ואפי’ מאוד בחילוניות. ברור שמי שלא שומר כשרות ואוכל מכל הבא ליד מסתכל על המתנזר אוי אוי אוי איזה מסכן….

  48. הבעיה האמיתית היא הנגע האמיתי שכל חוג וכל יחיד בטוח שהאידישקייט שלו עולה על של חברו. אנשים לא מבינים שכשהם מביטים בזלזול ובתוכחה על אחרים יש תמיד אחרים שיביטו עליהםכאל “לא מספיק פרומערס” אין גבול לדבר כי תמיד יהיה את הקנאי התורן שיביט בשאט נפש בקנאי של אתמול שגם הוא הביט בשאט נפש בקנאי של שלשום….

    הציבור החרדי מתדרדר והולך דווקא בדבר שהכי חשוב להקב”ה בבין אדם לחבירו,השנאה בין חסידויות ובין פלגים האלימות בישיבות היוקרתיות ביותר והזלזול הנוראי ברבנים הן הן הרעה החולה של הדור ולא הכמה סנטימטרים פחות בחצאית.

    אני מכיר לא מעט נשים שלבושות צנוע עד סמרטוטי ומושחתות עד היסוד מבחינת בין אדם לחבירו קנאיות ורכלניות שלא להאמין.

  49. מוישה גרויס כתב:

    יש מקום להעיר גם את תשומת לבם של אלו שערכו כינוס לאנשים מובילים אשתקד. לתדהמתי גם שם אפעס היה צורך עז בתיקון המחיצות. בתקווה שבעתיד הדברים יתוקנו כדת וכדין

  50. אף פעם לא הבנתי למה בחורה שרוצה לנפנף במודרניותה חייבת לחבוש פאה ארוכה עד… או חצאית שמתרוממת עד… או למרוח צבעי מלחמה בצבעים פרובוקטיבים ודוחים. למה בצד השני של המתרס בחברות גדולות מנהלות השיווק החילוניות נראות סולידיות וולא זולות עם הג’ינס ועם השליץ בחצאית? אני בעד טיפוח, אני בעד אסטטיקה ובעד אופנה וחדשנות, אבל כאחת שעובדת במשרד פרסום אני מסמיקה מבושה באירועים שמשתתפים בהם משרדי פרסום ואנשי שיווק חילוניים.
    גם אני נתקלתי בתדהמה ובהרמת גבות מצד לקוחות חילוניים שלא האמינו שכך נראות בנות ישראל “הכשרות” הן הגדירו אותן פרובוקטיביות ואף מתחת לזה… בושה וחרפה! חבל שהן מוציאות שם רע לכל משרדי הפרסום.

  51. המצב אינו שונה במשרדים בתחומים אחרים. בכל גווני הריכוזים החרדיים נפגוש אותן, אך בשום אופן הן אינן משקפות את כלל החרדיזם ואפילו לא את משרדי הפרסום. הייתי בב”ב והשתוממתי מהרבגוניות של הציבור המטייל ברחובות….

  52. מוישה גרויס כתב:

    :

    ואיך אמרו חכמים וטובים מאיתנו “ואל תאמין בעצמך -לא רק היום ומחר וגם לא לפני שבוע אלה – עד יום מותך”

  53. גילה להווי ידוע לך שלמדתי גם ב”בצפר” וגם אצל תרצה גרנות ואני עמוק בתוך עולם הפרסום
    ואיני חוזר ולו ממילה אחת שכתבתי.
    עולם הפרסום הוא עולם של שקר. רוח וכלום
    אנשים רדודים. ואין ביניהם לאלוקים ולדת כלום.

  54. ואגב בישיבה עם אחד ממנהלי משרדי הפרסום “הגדולים ” או הגדול במגזר החרדי נאמר לי במפורש “אנחנו מעדיפים בנות יפות ומושכות … שיביאו קליינטים
    אני לא בא לחנך כאן אף אחד או אחת, אבל זהו המצב!!
    איש באמונתו יחייה!!

  55. @ דניאל אלון:
    הגזמת !!!!!!
    תחשוב קצת לפני שאתה “מסנגר” כך על עמ”י.

  56. זה המצב היום! ממש מזעזע… מאד קשה לי להכנס למשרדים האלה ולא להרגיש סלידה לחרדיות שבפנים וגם בחוץ הן חילוניות לגמרי. ואם הן היו נולדות חילוניות מפחיד לחשוב איך הן היו הולכות

  57. אני התייאשתי, זה המצב בעולם כולו, מסתכלים על בנות שיווקי ואנחנו אשמות בזה!

  58. “דניאל אלון” הוא עוד אחד מהמתוסכלים עלי אדמות ומפריח שקרים ובדותות בכל פוסט בפורום.

  59. הניה צודקת לצערי המצב ממש לא נעים ואני רוצה לראות אחת מאותן נשות קרירה שמודיעים לה שהנה המשיח בא האם היא הולכת באותו ביגוד וסגנון לקבלו האם תכנס כמו שהיא לחדרו של צדיק גדול ???וזה מראה על עומק המראה והסגנון אם כשר הוא או לא………………….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן