(ואשרינו שיש לנו קודים אחרים…)

במדור שיווק ופרסום של יתד נאמן פורסמה ידיעה מעניינת.
יש לכם מזל שמישהו כאן יודע להקליד בשיטה עיוורת, אחרת הפוסט הזה לא היה נכתב. חיפשתי את המודעה, ואחרי שמצאתי, העברתי אותה למצנזר השטיבל. הוא מחק בסך-הכל מילה אחת. לא נורא. תהנו.

שערוריית פרסום חוצה גבולות
מאת ר. גיל / יתד נאמן
חברי הנהלת איגוד חברות הפרסום, שבשבוע שעבר דיווחנו כי יהפכו למגשרי סכסוכים בענף הפרסום התככן והאנטי מוסרי (ואשרינו שיש לנו קודים אחרים…) לא נשארו מחוסרי עבודה לאורך זמן. שערוריה חדשה זומנה להם מאגף משרדי הפרסום והיא מוציאה מונח חדש לעולם: השד הפרסומי.
האם בחירת פרסומאים ישראלים המתמודדים בתחרויות בינלאומיות מבוססת על שיקולים אנטישמיים גזעניים? במקאן אריקסון ישראל לפחות סבורים שכן. המשרד התמודד בתחרות הגולדן דראם הנחשבת על תואר “סוכנות השנה” וזכה במקום שני בהפרש של נקודה בלבד. איבוד הכתר על חודו של קול הכעיס אותם מאד ונבע לדבריהם משיקולים לא טהורים חדורי שנאה לאומנית. המחאה שלהם, כמו כל איש מקצוע, הפכה במהרה למודעת דאבל גדולה. היא פורסמה בעיתון תחת ההצהרה הברורה: אנטישמים. נקודה. המרמזת בציניות על גזילת התואר במחי נקודה על רקע אנטישמי מובהק.
הפרשה יכלה להסתיים בכך, לולא החליט משרד פרסום מתחרה לגלגל אותה הלאה וללבות את האש חזק יותר. מה הניע את שלומי אבנון מבעלי משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי כששלח את המודעה לאחד משופטי התחרות בחו”ל? קל לשער שלא מצפון מוסרי ויושר אישי. נראה שלא יכל לעמוד בפיתוי על ההזדמנות לנגח את המתחרים הכבדים שלו. לטענתו, הפניה הגיעה דווקא מהשופט הסלובני ולא הייתה יוזמתו האישית. כל כוונתו הייתה לצאת נגד מה שהוא מכנה ההומור הרע במודעה שעושה שרות רע עוד יותר למדינה עם היסטוריית שואה. אם ציפה לנזיפה חמורה או אפילו להדחת מקאן מהתחרות על הרקע הזה, הרי שטעה. השופטים דווקא התייחסו לסיפור בהומור ולא עשו עניין כמתבקש. אבל הם בודאי לא ישכחו את הסגנון הדורסני של הפרסומאים בישראל, שהגיע לאחרונה כמעט לנקודת האל חזור.

כדי לחפש את הצנזורה הקליקו על התמונה.