דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מרכז העניינים
חינמון ארצי
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מילר פוינט
משרד פרסום
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
WebDuck
בניית אתרים
מקאן אריקסון המגזר החרדי
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

במדור שיווק ופרסום של יתד נאמן פורסמה ידיעה מעניינת.
יש לכם מזל שמישהו כאן יודע להקליד בשיטה עיוורת, אחרת הפוסט הזה לא היה נכתב. חיפשתי את המודעה, ואחרי שמצאתי, העברתי אותה למצנזר השטיבל. הוא מחק בסך-הכל מילה אחת. לא נורא. תהנו.

שערוריית פרסום חוצה גבולות
מאת ר. גיל / יתד נאמן
חברי הנהלת איגוד חברות הפרסום, שבשבוע שעבר דיווחנו כי יהפכו למגשרי סכסוכים בענף הפרסום התככן והאנטי מוסרי (ואשרינו שיש לנו קודים אחרים…) לא נשארו מחוסרי עבודה לאורך זמן. שערוריה חדשה זומנה להם מאגף משרדי הפרסום והיא מוציאה מונח חדש לעולם: השד הפרסומי.
האם בחירת פרסומאים ישראלים המתמודדים בתחרויות בינלאומיות מבוססת על שיקולים אנטישמיים גזעניים? במקאן אריקסון ישראל לפחות סבורים שכן. המשרד התמודד בתחרות הגולדן דראם הנחשבת על תואר “סוכנות השנה” וזכה במקום שני בהפרש של נקודה בלבד. איבוד הכתר על חודו של קול הכעיס אותם מאד ונבע לדבריהם משיקולים לא טהורים חדורי שנאה לאומנית. המחאה שלהם, כמו כל איש מקצוע, הפכה במהרה למודעת דאבל גדולה. היא פורסמה בעיתון תחת ההצהרה הברורה: אנטישמים. נקודה. המרמזת בציניות על גזילת התואר במחי נקודה על רקע אנטישמי מובהק.
הפרשה יכלה להסתיים בכך, לולא החליט משרד פרסום מתחרה לגלגל אותה הלאה וללבות את האש חזק יותר. מה הניע את שלומי אבנון מבעלי משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי כששלח את המודעה לאחד משופטי התחרות בחו”ל? קל לשער שלא מצפון מוסרי ויושר אישי. נראה שלא יכל לעמוד בפיתוי על ההזדמנות לנגח את המתחרים הכבדים שלו. לטענתו, הפניה הגיעה דווקא מהשופט הסלובני ולא הייתה יוזמתו האישית. כל כוונתו הייתה לצאת נגד מה שהוא מכנה ההומור הרע במודעה שעושה שרות רע עוד יותר למדינה עם היסטוריית שואה. אם ציפה לנזיפה חמורה או אפילו להדחת מקאן מהתחרות על הרקע הזה, הרי שטעה. השופטים דווקא התייחסו לסיפור בהומור ולא עשו עניין כמתבקש. אבל הם בודאי לא ישכחו את הסגנון הדורסני של הפרסומאים בישראל, שהגיע לאחרונה כמעט לנקודת האל חזור.

כדי לחפש את הצנזורה הקליקו על התמונה.

(ואשרינו שיש לנו קודים אחרים...) 1

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

5 תגובות

  1. דינקיס, מה שאני לא מבין זה למה יתד מפרסם לשון הרע כשמדובר בחילונים ואילו כשמדובר בחרדים הוא מתעלם ?

  2. נכון לבנתיים
    אתה שואל שאלות על יתד?!
    אנחנו מנסים למצוא את נקודות האור לא את החושך…

  3. משעשע לראות שגם פרסומאים חרדים מה-זה-מעודכנים לא קולטים את הניואנסים של המודעה.
    מקאן משתעשעים בלב מלא אושר ושולחים קריצה ממזרית לקוראי המודעה ולשופטים,
    וביתד נאמן מבלבלים את המוח על הגסות הישראלית וכו’ וכו’

  4. היינו צריכים להגיע לפוסט המאה
    (מזל טוב!!)
    כדי שאביהו יזכיר לי לחזור לפוסט הזה ולדרוש בשלומו.
    ולמה לא הגבתי כאן עד עכשיו??………

    כנראה שבזמנו לא היה מקובל שאשתתף גם בכתיבת הפוסט וגם בלתת הסברים בתגובות.
    אבל נכון להיום זה מקובל – ועוד איך.
    אז אני מרשה לעצמי לחזור אחורה בבלוג ולהגיב רטרואקטיבית:

    משועשע, הפרסומאים החרדים המה-זה-מעודכנים,
    מבינים ויודעים שמדובר בדאחקה ברנז’אית ובכל זאת – הבינו גם
    שהדאחקה הזאת לא מצאה חן בעיני כמה אנשים מחו”ל
    שהחליטו להפגין ולצעוק את דיבתם נגד מקאן ישראל.
    לא בגלל שזה מקאן, בגלל שזה ישראל.

    ואני לא מתכוון להבהיר כי הפרסומאים שאני מדבר עליהם היא ר. גיל מיתד נאמן,
    בכלל לא.

    אני מתכוון לפרסומאים חרדים מה-זה-מעודכנים.
    כאלה שמשתעשעים.

    ועוד כמה מילות סיכום: חבל שלא רואים אותך יותר כאן.
    הגענו כבר לפוסט המאה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן