מרכז העניינים
חינמון ארצי
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
WebDuck
בניית אתרים
מילר פוינט
משרד פרסום
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מדוע כאשר אנחנו מגיעים להתמודד מול מורכבות אנחנו מנסים לברוח אל הקיצוניות המגוננת, במקום לנסות להביא איזון ולהפיק תועלת מהכלים השונים היכולים לסייע לנו?
FACEBOOK
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

תגובה לפרסומאית בלי פייסבוק: האם לא נכון יותר לנסות לנהוג בתבונה? 1

אמש בעודי גולל בפיד הפייסבוק, נתקלתי בפרסום חדש בפאשקוויל עם הפניה לטור בו מספרת פרסומאית מדוע החליטה לסגור את חשבון הפייסבוק שלה. לכאורה, מצטרף למעבר המתוקשר והמיוחצן של מוטי למכשיר הכשר.

אבל, לא.

אין ספק שבשימוש באינטרנט טמונות סכנות לא מעטות, אבל גם הנסיעה בכביש או אפילו הליכה במדרכה טומנת בחובה סכנה לא מעטה. האם על על דעת אי מי לשבת בבית, או לפחות לעודד את החזרה לשימוש בסוס ועגלה כאמצעי תחבורה עיקרי?

לא אכנס כעת לכל נושא השימוש באינטרנט, שזוהי סוגיה בפני עצמה. ברצוני להתייחס לכותבת הפוסט מאמש. לאחר שהסבירה (גם אם בקיצור נמרץ) שהפייסבוק חשוב עבורה לצורך עבודתה המקצועית, עברה לפרט את כישלונה האישי: חוסר היכולת שלה לעשות בפייסבוק שימוש מושכל לצורכי עבודה ולא לתת לו את האפשרות להפוך לכלי בידורי. ואז כמובן נמצא האשם והפתרון: הפייסבוק.

אמנם אנו מתפללים מידי יום ‘ואל תביאנו לא לידי ניסיון’, ואין נכון להכניס את עצמנו לסכנות לשווא, אבל האם לפני בריחה חזרה לאזור המוגן, לא נכון יותר לנסות לנהוג בתבונה? לצמצם את זמן הגלישה בפייסבוק לשעות העבודה בלבד, להימנע משיתוף תוכן אישי שאינו רלוונטי לעבודה, מעבר לטלפון כשר וגלישה בפייסבוק רק מהמחשב וכד’?

מדוע כאשר אנחנו מגיעים להתמודד מול מורכבות אנחנו מנסים לברוח אל הקיצוניות המגוננת, במקום לנסות להביא איזון ולהפיק תועלת מהכלים השונים היכולים לסייע לנו?

איננו מחנכים את ילדינו להימנע לחלוטין מצריכת ממתקים, אלא לצרוך אותם במידה.

איננו מקווים להשבית את תנועת הרכבים, אלא לזהירות מצד הנהגים והולכי הרגל.

איננו מעוניינים בילדים הנמנעים מהשתוללות בהפסקה, למרות שהתנהגות כזו בשעת השיעור תרתיח אותנו.

ולמרות שאנחנו מידי פעם מאחרים להתעורר, מעולם לא חשבנו שהפתרון הוא להימנע משינה.

כך גם נכון להתייחס אל כלים טכנולוגיים היכולים לסייע לנו בעבודתנו, אבל מצריכים על הדרך להתמודד מול פיתוי השימוש המתמשך, אליו מנסה הפלטפורמה למשוך אותנו בעזרת עיצוב חדשני ואלגוריתם שאין לנו מושג בו.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

3 תגובות

  1. עושה רושם שכותב הטור המתוחכם הזה מחפש לסתור את דבריה מהפחד לאבד את משוש חייו – הפייסבוק. אם אתה באמת כותב נגד בלוגים עוד לפני שאתה קורא אותם, או שאתה מתקשה בקריאה בא ואסביר לך מה היא כתבה בטור עליו הגבת:
    הכותבת שם דיברה על הפרופיל פייסבוק האישי שלה, ולא על פייסבוק מסחרי.
    מנסיונה היא הגיעה למסקנה שהפרופיל האישי בפייסבוק -למרות ההנאה החברתית שהיה לה ממנו- בסיכום שימוש של פרק זמן הכלי הזה גרם נזק לחיים הפרטיים שלה, ולא הביא לה שום תועלת, ובלעדיו החיים שלה יותר יפים.
    אם לך בא להמשיך לגלול את פיד הפייסבוק וזה מביא לך תועלת – סבבה, תמשיך, תהנה, ותצליח, אבל אל תנסה לשכנע בנאדם שסובל מיתושים עוקצים שהם חיה נחמדה ושלא צריך להיות קיצוניים להרוג כל יתוש שרואים…

  2. קראתי את תגובתך, איש הדיגיטל.

    וכמו בחיים, ראיתי שני אנשים שמסתכלים על אותו דבר ורואים דברים שונים.

    אתה, ידידי, רואה את הפייסבוק ככלי שרת חיוני לעבודתך. ואתה מכיר היטב את מעלותיו וחסרונותיו ומבין שכמו כל דבר חיוני בחיים (עיין ערך סוכרים לגוף, שינה ותחבורה מודרנית) יש לצרוך ולהשתמש בתבונה ובבגרות (הגבלה לשעות העבודה בלבד, גלישה רק מהמחשב וכו’). ואתה, במשקפיך שלך צודק.

    אבל אני באה ממקום שונה. את הפייסבוק פתחתי עוד כשהייתי בתיכון. השימוש שלו עבורו היה כלי לבידור, הפגת שיעמום, שיתוף ו…כן, לאחר שנכנסתי לתחום הוא היווה עבורי גם כלי לעדכון שוטף על עולם הפרסום. אך מטרתו העיקרית לא השתנתה, ממבט קצר בפרופיל שלא קיים אפשר לזהות זאת בקלות.

    ולכן, הגבלה לשעות העבודה? ממש לא. פייסבוק הוא לא העבודה שלי. הוא לא חיוני עבורי כמו שפריקת אנרגיה חיונית לילדים. ואדרבה, ביום שבו הבנתי שהוא מתקרב לרמת החיוניות הזו – התחלתי לחשוב על מחיקת הפרופיל.

    אני אתייחס למשפט נוסף שכתבת: ‘ואז כמובן נמצא האשם והפיתרון: הפייסבוק’

    האחראית (לא אשמה, ממש לא) היא אני. ואני גם הפיתרון.

    אני בחרתי להיכנס לעולם הזה, ואני גם בחרתי לצאת ממנו. וזה אפילו לא היה קשה. ברגע שהבנתי את המשמעות המלאה של הפרופיל הדיגיטלי שלי ההחלטה היתה פשוטה וקלה לביצוע.

    אז אתה, בדרך שלך, מתמודד עם אתגרים ושומר על עצמך.

    ואני, בדרך האישית שלי בוחרת לי אתגרים שונים, ומוותרת על אלו שלא הכרחיים עבורי.

  3. טוקבק ראוי לשמו!!
    הדובר הראשון כתב מה שחשבתי אך התגובה של בת שבע ככ חכמה…
    מעריכה אותך!! ואת כל מי שמבין את הסכנה הגדולה הטמונה ברשתות החברתיות לאיכות חייו ומצליח להתנתק כמה שיותר. חזקו ואמצו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן