מרכז העניינים
חינמון ארצי
WebDuck
בניית אתרים
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מילר פוינט
משרד פרסום
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
על בנות צלופחד ועל נשים בעולם העבודה
PARASHAT HASHAVUA
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

הליך הקבורה היה שקט. הוא לא היה דמות מפתח, לא שימש בתפקיד בכיר וגם לא השתייך לשבט בולט. רגבי העפר עטפו בדממה איש פשוט מן העם, אחד מתוך שישים ריבוא.

בנותיו עמדו חרש מסביב לחלקת העפר, מבינות היטב את משמעות לכתו בטרם עת. בארץ אשר אליה נשואות פניהן אין להן מקום. באין לו בנים, נטמנה נחלתו עימו.

בחכמתן, הן בחרו להחריש ולא לפנות לבכירי העם. עוד חזון למועד חלוקת הנחלות, שנות נדודים לא מעטות לפניהן ומי יודע מה ילד יום.

• • •

בחנייתם בערבות מואב עוטפת תכונה חגיגית את העם. משה ואלעזר מונים שבט שבט למשפחתו ולבתי אבותיו. בהתחשב בקיצה של שנת הארבעים, ישנה משמעות ברורה ומרגשת למפקד זה- חלוקת הנחלות וכניסה לארץ.

הן עוקבות אחר הספירה בשלווה. שומעות את שמותן במניין השבט ומאזינות להוראה הפשוטה – הנחלות יחולקו על פי גורלות לבתי אב.

כשמשנתן שגורה בפיהן הן קרבות אל משה, אלעזר, נשיאי העם והעדה כולה. הצופה מן הצד עשוי לחשוש. כולם יודעים כי לא תירשנה הבנות נחלה בארץ, האם תערערנה על סמכותו של משה? האם תדרושנה את שלהן ביד קשה ובהתרסה ותגרומנה לנדודים נוספים? שבענו די, עדיף שתשתוקנה ולא תבאנה כליה על העם.

אבל הן ניגשות חמישתן בלב חכם אחד, שנים רבות המתינו ועתה הגיע זמנן.

‘לא בפי האדמה נבלע אבינו, אלא נקבר בטרם עת בחטאו היחיד’ הן מספרות בנועם. ‘אחים אין לנו’ מפרטות, על אף שמנה אותן משה זה הרגע והכיר היטב את משפחתן. ‘לשם אבינו אנו חרדות, למה ייגרע מתוך שבטו. תנה לנו חלק מנחלת אחיו’ הן מבקשות, ולא את חלקו של אביהן. מבינות שאולי איבד את זכותו בארץ.

והשכינה מהנהנת. הן תקבלנה נחלה, בזכות ולא בחסד. את אחוזת אביהן תירשנה ודיני הירושה יהדהדו לדורי דורות מתוך גרונן.

חכמת נשים בנתה ביתה

אין משפט טוב מזה בכדי לסכם את סיפורן הפשוט של בנות צלופחד.

עם בקשה ברורה ולשון רכה הן זכו לא רק בנחלה, אלא בזכות לחסות על פרשת דיני הירושה.

אופן פנייתן למשה זוכה להערכה רבה יותר בעקבות סיפורו של קורח. גם הוא דרש משהו שלא קיבל בדרך השגרה, גם הוא ניגש למשה, אך סופו ידוע.

ולעומתו, ניגשות בנות צלופחד לבדן, בלי עדה שלמה מאחוריהן, בלי להתריס ולערער על סמכותו של משה, עם הרבה כבוד ונעימות ושאיפה ברורה לזכות בנחלה. הן לא מתקיפות, אלא פותחות בנועם, מפרטות, מסבירות ובסוף מבקשות את שלהן. וגם את זה הן תולות בכבוד שם אביהן ולא בצורך האישי שלהן.

בנות צלופחד ועולם העבודה

נשים צריכות להיות גברים.

לא כולם ינסחו את זה ככה, אבל הבנתם אותי. יש אמירה מוצהרת שאישה בעולם הקריירה צריכה להיות אסרטיבית וקשוחה בכדי להשיג את שלה, להתקדם ולנהל עובדים.

המצפון האישי שלי מעולם לא היה שלם עם הקביעה הזו, אבל תמיד ניקר בי הספק. אולי הגישה הזו נכונה ואני הטועה? אך כשאני קוראת את סיפורן של בנות צלופחד, האמת הפנימית שלי מתעוררת.

כן. את אישה מודרנית, עובדת, מלאת ביטחון ומכוונת מטרה. זה מצוין. תבואי עם כל החוזקה הנשית שלך לעולם התעסוקה, אבל תארזי לך גם את הרכות והכבוד. כי החכמה שלך תבנה לך הרבה יותר מבית. היא תבנה לך אישיות.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

6 תגובות

  1. כתוב ברמה גבוהה, מנוסח היטב, ועל המסר אין חולק!

  2. חני, את כותבת נ ה ד ר.
    אביך שלח לי זאת ונמצאתי למד כמה את מוכשרת.
    חזקי ואמצי.
    בועז

  3. נהנת כל שבוע לקרוא מחדש. כתיבה חדה וקולעת!!

  4. אביך שלח לי את הקישור. מן הסתם הוא גאה בך!
    אני מה שאתם מכנים חילוני, למרות שההגדרה שלי היא יהודי.
    עבורי מה שכתבת הוא ברור מאליו. כך התנהגה אשתי, ואני דחפתי מאחור.
    אבל הניתוח שלך, ההבנה שלך, והסיפא נהדרים. אכן נשים צריכות להתמודד כשוות מול שווים. אבל יש בכן הרבה יותר, ואל תוותרו על הנשיות וכל התכונות הטובות הנובעות מכך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן