מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
WebDuck
בניית אתרים
מרכז העניינים
חינמון ארצי
מילר פוינט
משרד פרסום
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
פותחים שבוע עם ביקורת שבועונים: ‘שלושים’ לפטירת הרב שטינמן, חוק המרכולים, הרב רזיאל שבח הי”ד ועוד
YASHAR
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

בניגוד לשבוע שעבר, ביום שישי זרחה השמש, וכך גם עיתון כל ישראל הגיע לידינו, ולכן השבוע הסקירה תכלול את כל החמישייה: משפחה, בקהילה, הדרך, יום ליום וכל ישראל.

רמת המאקרו

כמה נושאים העסיקו השבוע את עיתונינו.

שלושים לפטירת הגראי”ל שטיינמן

וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל – ה’שלושים’ לפטירת הגראי”ל שטיינמן (התאכזבנו שאף עורך לא השתמש בפסוק הזה).

במשפחה נתנו את הסיקור המקיף ביותר, עם סיקור ממעמדי ההספד המרכזיים בעמודי החדשות, ראיון ארוך עם בנו הגר”ש שטיינמן (שמוטקה בלוי כמובן מיהר להכחיש בוואטסאפ. נו נו), טוויסט מעניין עם בונה המצבות שבנה את המצבה הכל-כך פשוטה וכל-כך מיוחדת, כולל תמונות מתהליך ההכנה, וגם ראיון עם הרב מנחם לווינשטיין במוסף התורני ‘קולמוס’.

ביקורת שבועונים • פרשת וארא 1

ביקורת שבועונים • פרשת וארא 2

בקהילה, הסתפקו בסוג של כתבת סיכום לכמה ממפעליו הציבוריים הבולטים של ראש הישיבה, כתבה שיותר מתאימה לגיליון שיוצא מיד עם הפטירה ולא לכתבה אחרי שלושים יום, שאמורה לתת משהו נוסף.

ב’הדרך’ צביקה יעקובזון, ראיין את הרב משה סחייק, שהיה מבאי ביתו של הגראי”ל. אגב, טורו של יעקובזון במגזין בקהילה היה בנוי מציטוטים מתוך ספריו של סחייק ‘מזקנים אתבונן’. ככה זה כשאתה מאסטר שכותב בכל מקום.

‘יום ליום’ הסתפקו באיזכור לעצרת ההספד בלדרמן, כשהכותרת מתמקדת בחכם שלום, וב’כל ישראל’ כנראה הסתפקו בכתבות שהיו בגיליונות הקודמים.

מרכולים ושיקולים

אם אתם צורכים תקשורת ופוליטיקה חרדית, כנראה שכבר נמאס לכם לשמוע על אותם “מרכולים”, וסאגת החוק המעייפת שבחסדי שמים מרובים הסתיימה השבוע וכתבינו המסורים כאן כדי לעדכן.

ביטאון ש”ס – ‘הדרך’ – הקדיש לכך את הכותרת הראשית ולא פחות מ-10 עמודים בחלק החדשות, כולל לוגו שליווה את עמודי הסיקור, שהיוו ניסיון לולייני להסביר מצד אחד לקהל הבית החרדי למה החוק חשוב וש”ס נלחמת על קדושת השבת, ומצד שני ניסיון לא למתוח את החבל מול הציבור החילוני, זאת כהמשך ללוליינות של דרעי בתקשורת הכללית בסופ”ש. זה הצליח חלקית. אבל, תביאו יותר את מימרן.

ביקורת שבועונים • פרשת וארא 3

במשפחה הייתה כתבה נרחבת על החוק ולא פחות מחמישה טורי אורח מגורמים שונים הקשורים לנושא, זאת בנוסף לטורי הפרשנים.

בבקהילה, ריבלין עסק בניתוח הנושא (“התוצאה: 0 במבחן השבת, 8 מנדטים ללפיד”), וכתבה נוספת סיקרה את מצב השבת בערים השונות.

ביקורת שבועונים • פרשת וארא 4

ביום ליום ניסו לעשות לוליינות הפוכה: לבקר את דרעי אבל לא לתקוף חזיתית, מה שהביא לקטע קצת לא ברור.

בכל ישראל, שוב הסתפקו במקומוני אמצע השבוע שדיווחו על הפרשה, ורק בעלי הטורים התייחסו לכך.

הרב רזיאל שבח הי”ד

שבח וגדולה: סיפור נוסף שהיה בכותרות השער של כל העיתונים, הוא הפיגוע הרצחני, בו נרצח הרב רזיאל שבח הי”ד. משפחה, בקהילה, הדרך וכל ישראל, הקדישו לכך כתבות עם סיפורים ועדויות על אישיותו של הרב שבח. ביום ליום הסתפקו בדיווח לקוני קצרצר.

הספר נגד טראמפ

האש של טראמפ יוקדת: נושא נוסף שהעסיק חלק מהשבועונים, הוא נושא שדווקא מסעיר את התקשורת העולמית ובעיקר האמריקנית בשבוע האחרון, הספר החדש על נשיא ארה”ב. בבקהילה הקדישו כתבת מגזין שסיקרה את הספר, הדרך העניק לכך עמוד וחצי ובמגזין יום ליום תמצאו כתבה שעסקה בנושא סופרי צללים וספרים מחסלי קריירות. ‘משפחה’ ו’כל ישראל’ – לא זעמו.

ביקורת שבועונים • פרשת וארא 5

רמת המיקרו

משפחה

שרה פרדס עסקה בבג”ץ שידון במתווה הכותל החל מיום ראשון, וראיינה את עורכי הדין המייצגים את הצדדים והעמותות האורתודוקסיות. קצת לא הבנו מה ‘פרסום ראשון’ אבל בסדר. אגב, ב’הדרך’ עסקו בנושא בקצרה כבר בשבוע שעבר. השבוע כנראה המרכולים השכיחו, עד לשבוע הבא.

פרדס גם כתבה על תקציב המדינה שעלה לדיון בממשלה ביום חמישי ונדמה לנו שזה השבועון היחיד שעסק בכך. שאפו.

כאמור, הפרשנים עסקו בחוק המרכולים, והיה יפה לראות איך הבדלי ההשקפה בין אליטוב החב”דניק לברייטקופף הליטאי, משתקפים גם ביחס לחוק. זה אומר אנחנו צריכים לדאוג לכלל ישראל, וזה אומר למה היינו צריכים את כל הרעש הזה.

ואיך אפשר בלי ניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו”ר המכון החרדי למחקרי מדיניות. אנחנו מציעים להעניק לה טור שבועי קבוע, וזהו.

אנחנו כידוע קוראים מושבעים של אריה ארליך. תוכן העניינים במגזין הבטיח לנו שהטור רווי צעצועי הלשון נמצא בעמוד 74, דפדפנו במהירות והתאכזבנו לגלות שהודפסה שם כתבה אחרת וטור אין. התנחמנו בראיון הארוך מדי עם הגר”ש שטיינמן. על מקומו של ארליך הודפס ספק מדור ספק כתבה של אליהו אקרמן, תחת מה שנראה כשם מדור “אזור הדמדומים”.

אפרופו טורים, ירוחם יצחק לנדסמן, עסק בטורו ב”אשד של הבלים נייעס טיפשיים וריקניים”, על הפוליטיקה והבחירות המקומיות. יש צדק בדברים, אבל אנחנו קצת פחות אוהבים אנשים שתוקפים את “כותרת בה פלוני מודיע שהוא רץ לראשות מועצה”, במגזין המצורף לחבילה הכוללת עמודי חדשות בהם מתנוססות מדי שבוע כותרות כגון דא.

בקהילה

חיים פרידלנדר סיקר בהרחבה מאבק חשוב על עולם הכשרות, שאמנם מתמקד בפתח תקווה, אך השלכותיו נוגעות לכל הארץ.

משחקי מילים הם דבר שאנחנו מאוד אוהבים, אבל גם הם צריכים להתאים לכתבה. הכותרת לסיקור חוק המרכולים הייתה “מה שלא עשתה השכל, עשה הזמן”, כלומר ח”כ שרן השכל שנמנעה בהצבעה, רק מה הוא הזמן שכן עשה? כבר כתבנו כאן שיצחק פלדמן כותב טוב, אבל לפעמים נדמה שהוא קצת “מתאהב” בחידודים ובקלישאות ושוכח על מה הוא רצה לכתוב.

מהלך קצת מוזר נעשה בעיתון, כשדבריו של יהורם גאון בתכנית הרדיו שלו תומללו והפכו לטור בשמו.

“כך צברתי 1,160 מילים לטור”, מכריזה כותרת פנקסו של בן הישיבה יעקב ב. פרידמן. פרידמן הוא מהכותבים החביבים עלינו, אבל הטור השבוע אכן זעק ניסיון לא מוצלח למלא את הטקסט, גם אם אין הרבה קשר בין הדברים. ר’ יענקב בייס, כשאין מה לכתוב, לא חייבים בכח, וחוצמזה שתמיד אפשר שוב למחזר קטע מאחד הספרים.

כתבה נרחבת (כתבת שער) עסקה במטפל אלטרנטיבי חרדי בשם יעקב חזן. החלקים הנרחבים של “מטופלים מספרים”, הריח יותר מדי יח”צ.

ביקורת שבועונים • פרשת וארא 6

חיים ברודי סיפר על רצח עם שביצעו הגרמנים בערבות אפריקה, אלא שמתחת לשם הכותב, נכתב צילומים: ???????????????????. כן, ספרנו 19 סימני שאלה. בקטנה.

לבקהילה צורף השבוע מוסף ‘ירושלמי’ בחסות עיריית ירושלים לרגל 50 שנה לאיחוד העיר, דבר שכבר קרה בעיתונים האחרים במהלך השנה האחרונה, וקצת לא הבנו את התזמון של מוסף ירושלמי באמצע טבת. אולי החורף הירושלמי? המוסף עצמו לא מביא שום דבר חדש/אחר שלא נלעס במסגרת כתבות ומוספים העוסקים בעיר הקודש, כולל הדבר המעייף ביותר העונה לשם נשיא המדינה רובי ריבלין.

הדרך

כאמור, החלק המרכזי של עמודי החדשות הוקדש לחוק המרכולים. כתבה נוספת עסקה במועמדים לבית המשפט העליון, נושא שמשום מה נשמט מהעיתונים האחרים, למרות העיסוק הגדול בבג”ץ ופסיקותיו הנואלות בעיתונות החרדית.

במגזין, כתבת השער עסקה באונר”א, ארגון האו”ם לפליטים פלסטיניים שעלה השבוע שוב לכותרות. בבקהילה למשל הקדישו לכך כתבה בחדשות. “הרב ט. בן דור” שוב יצא למסע בארץ ערבית, שרק הוא והעורך יודעים אם הוא באמת דרך שם. מנגד, לכתבה השנייה בסדרה על ש”ס ברשויות המקומיות, צורפו יותר מדי הוכחות שהכתב, שמעון ליברטי, אכן נכח בשטח, כולל תמונות כפולות.

ביקורת שבועונים • פרשת וארא 7

שער המוסף התורני, הוקדש לדמותו של הגר”מ בן שמעון לרגל 20 שנה לפטירתו וראיון עם בניו הרבנים.

יום ליום

גם המוסף התורני של יום ליום, הוקדש כמעט כולו לגר”מ בן שמעון, רק לא הבנו מה הכוונה “20 שנה לפקידתו”, ונראה לנו שהיה צריך לכתוב “לפקידת שנתו” וכיו”ב.

ביקורת שבועונים • פרשת וארא 8

במדור המוניציפאלי, שנכתב כנראה על ידי עצמו – יען שאף אחד, אף לא בשם עט, לא חותם עליו בשבועות האחרונים – הייתה ידיעה על חוק העזר העירוני שאושר בחולון ומאפשר פתיחת עסקים בשבת ודווח ב”פרסום ראשון” כי סגן ראש העיר מש”ס חיים זברלו, דורש לערוך דיון נוסף בנושא. אותה ידיעה הייתה גם ב’בקהילה’, אלא ששם נטען כי לסגן ראש העיר קוראים חיים “סבירלי”, דא עקא שבחולון אין חבר מועצה העונה לשם סבירלי, ויתרה מכך גוגל לא שמע מעודו על אדם בשם חיים סבירלי. מה שנקרא, לא סביר.

אני בטוח שהרגשתם השבוע סערה גדולה. לא, אין הכוונה למזג האוויר ששוב נותר כמעט אביבי. מסתבר ש”מנחם מן” כתב טור ביום ליום שעורר סערה, והשבוע הוא כתב טור המשך. הטור המסעיר יצא נגד עמדות ההתרמה הדיגיטליות בבתי הכנסת. השבוע הוא סיפר שנחשף להיקף התרומות הגדול באמצעותן, אבל הוא עדיין לא חוזר בו מהדברים נגד, אלא שבסוף הטור נכתב כי המכשירים האלה קדושים ו”אל תעשו שום דבר שיכול למנוע מהמהפכה הקדושה הזאת להתקדם הלאה”, ככה שלא ממש הבנו מה מר מן רוצה מהעמדות ומחיינו. תיסגר על עצמך.

כל ישראל

כל ישראל הוא העיתון החרדי היחיד (אם לא מחשיבים את הרמיזות של ריבלין, שכהרגלו חייב לרמוז על כל מיני דברים שאי אפשר לכתוב) שהתייחס לפרשת “הקלטת הלוהטת” של יאיר נתניהו, בצורה עקיפה ולא ממש מתוחכמת, כשהוא מתייחס רק לחלק שעסק במתווה הגז.

מודעה מעניינת צדה את עינינו בעמודי החדשות, של השלט “לא ימין, לא שמאל, ישר!”, הלקוח מהפגנות השמאל נגד נתניהו, זאת על רק הפגנה. המודעה לא חתומה כלל ולא התפרסמה בעיתונים האחרים, ואנו תוהים האם זה טיזר? טעות?

ביקורת שבועונים • פרשת וארא 9

דיברנו כבר על הגרפיקה של קו עיתונות, והנה עוד ההערה: בעיתון מתקבעים על עימוד מסוים לשער (וגם לכתבות, הרבה פעמים) ו”רצים” עם אותו עיצוב במשך חודשים ארוכים כשרק הטקסטים משתנים. כך בריבוע הקבוע על הראיון הפוליטי השבועי, וכך בסטריפ התחתון שבשבועות האחרונים מוקדש ל”חדשות עולם התורה”. תגוונו, חברים.

ביקורת שבועונים • פרשת וארא 10

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן