דטה פרינט

דפוס דיגיטלי

מילר פוינט

משרד פרסום

מרכז העניינים

חינמון ארצי

מקס דיגיטל

סוכנות דיגיטל

WebDuck

בניית אתרים

Lali’s Cookies

עוגיות מעוצבות

סיעת הבית היהודי בעיריית ירושלים השיקה את קמפיין הבחירות שלה בכרזה אנטי-חרדית והמהלך הוכתר בהצלחה גדולה
collage
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

הקמפיין הפוליטי הראשון במערכה הנוכחית שזכה לתגובות חריפות מכל גווני הקשת הפוליטית, היה הקמפיין של ‘הבית היהודי’ בירושלים, בראשות חגית משה. הקמפיין, המנוהל על ידי האסטרטג הדתי יהושע מור יוסף, הציג את פניהם של שלושת המתמודדים החזקים בבירה – זאב אלקין, משה ליאון ועופר ברקוביץ – כאשר הן עטויות פאות עבותות ומגבעת חסידית טיפוסית, בעבודה גרפית חובבנית ומכוונת התרסה, תחת הכותרת “בזמן שהם חרדים לגורלם, רק בית יהודי מנצח יבלום את השפעת החרדים”.

הקמפיין שלא פורסם באף פלטפורמה רשמית, נחשף על ידי העיתונאית יעל פרידסון ב”ידיעות אחרונות”, אשר ציטטה בכתבתה את תגובת סיעת הבית היהודי בעירייה: “זה אינטרס עליון של תושבי ירושלים והציונות הדתית שירושלים לא תהפוך לבני ברק. אין לנו דבר וחצי דבר נגד החרדים אך מציאות החיים מוכיחה שהפיכת ירושלים ליותר ויותר חרדית מרחיקה ממנה את הציבור הציוני והחילוני”.

בשעות הבוקר לאחר פרסום הידיעה, החלו לזרום תגובות הגינוי מכל קצוות הקשת הפוליטית, ובלטו בנוכחותן התגובות של ראשי מפלגת הבית היהודי והאיחוד הלאומי, נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ’, שהתנערו מהקמפיין בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ואף איימו לעצור את תקציב המפלגה לסניף הירושלמי במידה שמנהל הקמפיין מור יוסף לא יפוטר. התגובות ברחוב החרדי זכו לקונצנזוס כמעט מלא, והוכיחו שהמגיבים נעלבו, כעסו ואף התאכזבו מהגישה הפרובוקטיבית של המפלגה הדתית.

הקמפיין המתריס זכה לכיסוי תקשורתי רחב היקף ותושבי העיר הספיקו לשכוח את סיפור תלישת המודעות של רחל עזריה. כולם דיברו על הבית היהודי, כאשר רבים וטובים שמעו לראשונה את השם שהפך לשיחת היום: חגית משה. מיותר לציין כי מור יוסף, שיזם את הפרובוקציה המתוקשרת, לא פוטר, ואף הוסיף לקבל כותרות ביום למחרת, כאשר הפיץ באמצעות עיתונאי חרדי כרזה נוספת ללא דמויות “מחופשות לחרדים” תחת הכותרת: “עם התמונה הזו, סבבה?”. גם הפעם, התגובות לא איחרו לבוא והפוליטיקאים מיהרו לשגר את מיטב הקלישאות שנכתבו על ידי יועצי התקשורת שלהם.

ויהי ככלות הקול והתמונה, חגית משה לא התנצלה לרגע. היא הסבירה בראיונות הרבים שהעניקה באותו יום, ובימים שלאחר הסערה, כי המטרה הייתה לאפשר שיח פנים-מגזרי בציונות הדתית ולהסביר שאין טעם לבחור בסיעת ירושלמים של רחל עזריה או התעוררות של עופר ברקוביץ וכי בכוונתה לטפל באינטרסים של הציונות הדתית.

“אולי מבחינה אסטרטגית זה עשה רע, אבל זה עשה את הרעש”, הסבירה משה בראיון לתקשורת, “הקמפיין לא כלפי החרדים. לא התבטאתי מעולם נגד חרדים. יש לי במשפחה חרדים. אבל לבוא ולהפוך את הבית היהודי נגד חרדים? לעצור את החרדים, הכוונה להגיד לחברה הלא חרדים: יש 31 חברי מועצה, החרדים בכל מקרה יהיו בפנים. עכשיו אתם תחליטו למי אתם מצביעים, לעופר ברקוביץ או לרחל עזריה מהרפורמים והקרן החדשה? אני לא עוצרת את החרדים, אני צריכה לחזק את המחנה שלי שכרגע נמצא אצל עופר, עזריה ואפילו יוסי חביליו”.

חרף התגובות של ראשי המפלגה, מנהל הקמפיין ממשיך בתפקידו. הכרזות שהופצו ברשת, ובתקשורת, מעולם לא פורסמו בצורה רשמית על גבי פלטפורמת פרסום מסורתית והן הופצו אך ורק על ידי עיתונאים. כך מתנהל קמפיין “פייק-ניוז” קלאסי, וזו רק תחילתה של מערכה גדולה שעתידה להעסיק רבות את התקשורת, המסייעת למנהלי הקמפיינים לשווק את המועמדים שלהם ללא תמורה.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן