מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
WebDuck
בניית אתרים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מרכז העניינים
חינמון ארצי
מילר פוינט
משרד פרסום
movilim
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

מאת: נתי טוקר

האמוציות שהתעוררו לאחר הכנס של עיתון “המבשר” אתמול הגיעו לשיאים חדשים. האם זו היתה “אכזבה קשה”, או “אירוע רב רושם”. האם המנהלים הבכירים במשק כיבדו את העיתון בנוכחותם, או שמא היו שם רק מלחכי פנכה ואנשים שצריכים את מאיר פרוש (שהוא כמובן לא הבעלים של העיתון, אלא אשתו, ככתוב שחור על גבי ורוד ב”גלובס”).
גולת הכותרת של הערב היתה הסקר הגדול של החברות המובילות במגזר החרדי. האמת, כששמעתי לראשונה על הסקר הזה נתמלאתי סקרנות, ולמען האמת גם מעט קנאה – זה סקר חשוב ומרתק והייתי רוצה להיות שותף לו.

אבל אחרי שראיתי את הכתבה שפירגנו ב”גלובס” לסקר, נרגעתי. סקר כזה לא אמור להדיר שינה מעיני אף אחד, ולמען האמת, מבחינה מקצועית לא ממש ראוי להתייחס אליו יותר מדי ברצינות.

ומדוע? עורכי הסקר הצהירו כי הוא מדרג את “המותגים המשפיעים” במגזר החרדי, ובמקום אחר את “המותגים המובילים”. איך מודדים מובילות? איך מודדים השפעה? עורכי הסקר לא טרחו להסביר לנו מה בדיוק מדרג הסקר. הם כנראה סמכו על כך שהשימוש במונחים אלה, כפי שמקובל בדירוגים בעולם, יעשה את שלו ויצבור כותרות בלי להסביר יתר על המידה (וזה אכן עשה, לפחות ב”גלובס”).
movilim

כדי להבין איך מדרגים מותגים בשוק ולהפנים עד כמה עמוק ההבדל בין אלה לבין הסקר הלא ברור של “המבשר”, הנה כמה מדדים מרכזיים מהעולם ומישראל – והמתודולוגיה שלהם:

1. דירוג המותגים העולמי של מגזין “פורבס” – זהו דירוג לפי שווי כספי נוכחי של ההכנסות העתידיות שהמותג צפוי לייצר בשנה הקרובה. הדירוג נקבע על פי נוסחה מיוחדת, ויש לו סייגים שונים – למשל, החברות צריכות לייצר כשליש מההכנסות מחוץ למדינת המקור שלהם, הנתונים השיווקיים והפיננסיים שלהם צריכים להיות גלויים לציבור, וצריך להיות להם פרופיל ציבורי נרחב מעבר לבסיס הצרכנים הישיר שלהם.

מסובך מאוד? בהחלט. אבל זה הדירוג שעל פיו יישק דבר בעולם המסחר והשיווק.

2. מדד המותגים של “גלובס” – זהו מדד שמדרג את המותגים לפי שוויים הכספי, והוא נערך בשיתוף חברות הייעוץ TEFEN וגיזה-זינגר-אבן. המדד הזה בוחן את השווי של המותג בלבד, ולפי ההסבר של “גלובס” המחקר מבודד את סך הפרמיה שצרכנים מוכנים לשלם על המותג יחסית למוצרים שאינם ממותגים, ומחשב ערך נוכחי נקי של סכום זה בהתחשב בצמיחה הצפויה של המותג וברקמת הסיכון שהוא פועל בה.

מסובך קצת? נכון. אבל מישהו שם עשה עבודה רצינית.

3. מדד מותגי העתיד של TheMarker – זהו סקר שמנסה לנבא את הצמיחה העתידית של מותגים. הוא עורך שקלול של שיעור הלקוחות המוכנים להמליץ על המותג עם הלקוחות שהמותג מעורר בהם התנגדות. לפי העיתון, זהו מודל חדשני שהוכח כי הוא המנבא החזק ביותר של צמיחה במותגים.

מסובך? קצת פחות, אבל מישהו שם עשה חשיבה מעמיקה.

מעבר לדירוגים אלה, יש עוד דירוגים שונים ומשונים וחשובים פחות – המותג הנחשק, המותג הצעיר או המותג האהוד. כל אלה ניתנים לבדיקה בסקר הצהרתי ברור (מציגים בפני אדם את השאלה איזה מותג הכי נחשק/אהוד/צעיר בעיניך).

אבל הסקר של “המבשר” לא עונה על אף אחת מההגדרות האלה. איך בדיוק נקבע מיהו המותג המוביל? המוביל בקטגוריה? בשביל להגיע לממצא כזה צריך לערוך סקר שבו נשאל הנסקר איזה מותג הוא רוכש יותר. במקרה כזה, ברור שתנובה תוביל על פני שטראוס ברוב הקטגוריות, אבל טעמן (מקום רביעי) תוביל על קבוצת שטראוס עלית (מקום עשירי)? אפעס, קצת נשמע מוזר. ואורנג’ לא תהיה בכלל ברשימת 25 החברות המובילות? גם מוזר. וקידישיק במקום התשיעי? קידישיק? באמת? הביזאריות הגיעה לשיא במקום ה-15 – בזאר שטראוס.

אבל זה לא מסתיים בזה. עורכי הסקר הדגישו כי אלה “המותגים המשפיעים” במגזר. איך בדיוק מודדים השפעה? איזה נתון זה? מהי המתודולוגיה שעמדה מאחורי המחקר הלא ברור הזה? כל השמות המפוצצים שעמדו מאחורי הסקר הזה לא נתנו תשובות. בינתיים.

בקיצור, בלי לתפוס צד כזה או אחר במלחמת הענק בין “המבשר” לכל העולם, בעין שמתיימרת להיות מקצועית הסקר הזה נראה מופרך לחלוטין.

עדכון [08/02/10 | 16:10]:

הפוסט ירד לזמן מה לאחר שביקשתי לקבל תגובה מסודרת מחיים קליגר מ”המבשר” (למרות שעיקר התייחסותי היתה לפרסום ב”גלובס”). הוא העלה בפני כמה טענות כדלהלן:

לדבריו, את הסקר ליוו אנשי מקצוע בכירים, כמו שרגא ברוש, שמוליק סלבין, יהודה להב ויהודה זילברברג. לסקר היו שני חלקים: סקר העדפה (שאלות פתוחות) של מותגים בקטגוריות שונות. החלק השני כלל שאלה אחת: “ציין מהם שלושת המותגים המובילים בעיניך” (הוא אמר שישלח לי בהמשך את נוסח השאלות המדויק). האנשים היו אמורים לדרג את שלושת המותגים במקומות 1, 2 ו-3.

לדבריו, הסקר נערך עצמאית על ידי עיתון “המבשר”. הזמן שלקח לאנשים לענות על השאלות הוא 23-27 דקות. לאחר שהגיעו התשובות הם שוקללו במחשב והועברו לארבעת האנשים הנ”ל לשם בחינה ובדיקה.

הוא הוסיף כי במשך השבועיים האחרונים היתה מערכת “המבשר” חשופה להרבה מאוד לחץ. אבל הוחלט להדוף את הלחצים ולא לגעת בתכנים האלה – אלא לפרסם אותם ככתבם וכלשונם.

טענתי בפניו טענה פשוטה: אי אפשר לשאול אדם “מהו המותג המוביל בעיניך”, ולקבוע על פי זה שזהו מותג מוביל. אין לזה שום משמעות. מותג מוביל אמור להיות כזה בשל נתח השוק שלו או בשל האהדה כלפיו או מאלף בחינות אחרות, אבל הוא לא מוביל רק מפני שהוא “מוביל”. זה נתון שאי אפשר לפשט אותו.

אבל הוא הוסיף וטען כי בפנייה ל”עמך”, זו השאלה המתבקשת, ולדבריו התוצאות די הגיוניות. במקרה של מותגים שאינם מוכרים במגזר החילוני, טען קליגר כי אלה באמת המותגים האהודים יותר על המגזר החרדי, בשונה מהמגזר החילוני.

לסיכום, לדעתי, הסקר של “המבשר” הוא יוזמה נחמדה, אבל לא מקצועית בעליל. ראשית, הוא נערך על ידי העיתון בעצמו ללא ליווי של גוף מחקר רציני. שנית, החלק הראשון של הסקר (העדפת מותגים בקטגוריות שונות) הוא לגיטימי, אבל לחלק השני אין שום משמעות מחקרית. זה אולי סקר מודעות למותגים (וגם סקר מודעות לא עורכים כך), אבל בין זה לבין הגדרות פומפוזיות כמו “מותגים מובילים” או “משפיעים” המרחק הוא אדיר.

נתי טוקר הוא כתב ועורך ב-TheMarker

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

24 תגובות

  1. נתי
     
    תודה.
     
    הרגשתי משהו מטומטם ב”””מדד המותגים””” הזה, אבל לא הצלחתי לבטאו במילים.
     
    ניסיתי להסביר לעצמי איך חנות שעדיין לא שמעתי עליה בכלל (בזאר שטראוס) השתחלה לה ל-25 המותגים המובילים יחד עם דסקל וקידישיק, לפני כל הקופות חולים והבנקים וחברות הסלולאר והמכולות השכונתיות.
     
    עכשיו הבנתי. עשו את מדד המותגים הזה בין קוראי המבשר. הירושלמים (יש כאלו לא ירושלמים?).

  2. מר נתי טוקר חביבי
    ככתב עיתון אתה יודע שכתבה משמיצה זה הדבר הכי קל לייצר, וכתבה מחמיאה זה הכי מורכב, (ולא רק בגלל הסיבה שאנשים יותר אוהבים לקרוא ביקורת)

    אתה יודע או שלא, שהמבשר לפני שהוא ניגש לסקר הזה הוא עשה עבודה מקיפה, וגייס לשם כך מומחים אמיתיים בתחום, אם באמת חפץ אתה לדעת על רמת הסקר, והצורה בה הוא נבנה צור קשר עם מר קליגר מהמבשר, ותציג בפניו את תובנתיך המלומדות איך עושים סקר, תשמע ממנו איך הוא נעשה, ובמידה ויתברר לך ש’הסקר מופרך לחלוטין’ או אז תשמיע את דעותיך בפומבי, ונשמח להתייחס אליהם כאל ביקורת עניינית.
    עד שלא תעשה את זה אני רואה את דבריך כצורך (של כל עיתונאי) ‘לפתוח את הבוקר עם כותרות’ בלבד, גם אם אין בינם למציאות קשר ותו לא.

    אבהיר: שאין בעייני הבדל בין המודיע להמבשר, שניהם עיתונים איכותיים מאד.

  3. כולה סגירת חשבון על כך שגלובס קיבלו את הסקר ולא דמרקר למרות הפנייה שלהם.

    למי שלא הבין…

  4. נתי… הדוגמא שהבאת מThe Marker טופחת בפניך.
    מדד מותגי העתיד של TheMarker הינו אחד המדדים הפחות מוצלחים הבאים לשימוש במדיה הישראלית. הדבר ניתן לבדיקה היות והמדד הזה כבר מפורסם מספר שנים, ואתה תתבייש לגלות את מותגי העתיד של סוף שנת 2007 בסוף שנת 2008.
    היכולת לנחש את העתיד להיות ניתנה כידוע לשוטים. ואל אף הביקורת שלי על TheMarker הם עדיין רחוקים מלהיות בחזקת שוטים. והיכולת לנחש מי יהיו הצעירים שישפיעו על העתיד דומה ליכולת של מינה צמח לנחש את תוצאות הבחירות.
    דוגמא נוספת הינם רשימת מאה המשפיעים ואלו שאמורים להשפיע. גם אם ננטרל את תחושות ה’בעד ו’נגד’ על מנחם גשייד עדיין נגלה רשימה ארוכה של אנשים שההשפעה שלהם על הציבוריות הישראלית או על הכלכלכה הישראלית שאפה לאפס. איך הם הצליחו להשתחל לרשימת התגליות של TheMarker? אינני יודע. את זה צריך לשאול את המומחים בעיני עצמם של TheMarker.
    המבשר לעומת זאת חשף את כל התובנות ומסלול ההחלטות בחוברת מהודרת, כמו גם את רשימת האישים שהרכיבו את השאלון ופיקחו עליו.
    ודוקא שתי הדוגמאות שהבאת על אורנג’ ועל טעמן אינו נכונות כלל ועיקר. הילדים שלי משתמשים ומכירים את מוצרי קידי שיק הרבה יותר מאשר מוצרי אורנג’, כמו כן המזווה שלי בבית מלא במוצרי טעמן במידה לא פחותה מאשר במוצרי אוסם.
    כן, אני נמנה עם מנויי המבשר. לא, אינני ירושלמי.
    ככל הנראה הסקר הזה אמור לייצג את המיינסטרים של הציבור החרדי החסידי. והרבה פחות את ציבור העיתונאים הניזונים ממדיה שאינה על טהרת הקודש.
    אני משוכנע שכל אותם אמוציונאלים המוצאים את ‘המבשר’ כשק חבטות תורן נמנים על אותה אוכלוסיה שלא קיבלה על עצמה להינזר ממדמני הסיאוב של התחנות החרדיות. זו גם הסיה שיש לקחת את כל דבריהם בעירבון מוגבל. בדיוק כפי שהייתי לוקח בעירבון מוגבל את זעקות החמס של עזמי בשארה נגד מוזיאון גוש קטיף.

  5. הקטע המוזר כאן של”גלובס” יש שת”פ עם המודיע ולכן בהמודיע מתפרסמות המון מודעות של מכרזים וכאלה, ואילו כאן גלובס מפרגן בגדול להמבשר, מעניין אם זה כשל נקודתי או שמישו הצליח להכניס טריז בקשר שבין המודיע לגלובס.

  6. אוף איתכם.
    לא אכפת לי מי צודק פה, או בבחדרי
    אכפת לי רק שבכל דבר שמישהו חרדי עושה יש עשרות אלפי אנשים מצטדקים שעטים עליו כמו נשרים על פגר עד שלא נשאר ממנו כלום.
    לא משנה למה זה, בגלל חוש האמת, הצדק, או בגלל הקנאה, העיקר שכל מה שאתם עושים זה ללכלך, במקום להיות מפרגן. לראות שחור במקום לנסות לראות ורוד. להעביר ביקורת הורסת במקום בונה. לקלקל במקום לנסות לעזור.
    ואתם עוד קוראים לעצמכם יהודים!
    אוף.

  7. אין בעיה עם הבקורת העניינית של הכותב על אף שהיינו שמחים לקבל מידי פעם גם בקורת חיובית.
    הבעיה מתחילה כאשר כותב הפוסט יורד לפסים אישיים ולא עניינים. כמו העקיצה לעבר פרוש ועוד

  8. אני אישית אוהב סקרים שמפתיעים אותי.
    לא אוהב מחקרים שמספרים לי את מה שאני כבר יודע. מחקר או סקר [אלו שני דברים שונים] הם בסופו של דבר כלים שעוזרים לנו להקשיב.
    ההקשבה עוזרת לנו ללמוד.
    ללמוד משהו חדש.
    דווקא מאד מעניין אותי לשמוע [לראשונה] איזו עוצמה טעמן מפתח לאט ובשקט מתחת לאף שלנו, מעניין אותי המיקום של קידישיק ולו בגלל שזה מסביר לי את המשקל של סעיף בגדי הילדים במגזר שלנו, אני לומד על הקשר העוצמתי שיש בין המושג בגדי ילדים לחרדים ולמה שנקרא קידישיק, זה כמעט שם גנרי. מעניין אותי לראות שמירס עוקפת את אורנג’ ופלאפון,
    מרתק בעיני המעמד של רמי לוי,
    העוצמה של עינית מול הלפרין ועוד ועוד.
    המבשר בכל מקרה שיחקו אותה. במשחק של חשיפה חיובית הם עשו סיבוב יפה עם גלובס, הם משכו הרבה תשומת לב מחברות חשובות במדינה וזה שם המשחק.
    ומילה לנתי,
    אני לא איש מחקר אלא איש פרסום וספינים [היח”צ מת מזמן],
    ובינינו, 
    לדמרקר והמתודולוגיה המשוכללת שלו למדד מותגי העתיד יש הרבה מה ללמוד ממדד המותגים של גלובס שהפך להיות ממד המותגים של עולם העסקים וללונה פארק השנתי של עולם הפרסום.
    ואדרבה, תרימו מחקר עם מתודולוגיה מסודרת ומעמיקה שתנפץ את המחקר של המבשר. בינתיים הכותרת שייכת להם ולגלובס.

  9. נתי טוקר, אני מסכים איתך בכל מילה. מה גם שהמבשר לא מסוגל כמו כל העיתונים החרדים ללא יוצא מהכלל לעשות מדד מותגים אמין כי הרי ברור שקיים קשר גורדי בין הפרגון של העיתון למשרדי פרסום ולקוחתיו לבין מה שמת אצלו. זה ברור ולכן פסול בעיני טור הביקורת שלו על מודעות כי הוא לא מסוגל לומר את האמת, תוסיף לזה שבמגזר החרדי אין מספיק ערך למותגים ותבינו שבעצם היה כאן מדד הזכירות במשק, אבל מבחינת העתון הוא עשה עבודה מצוינת ושאפו ל ח קליגר.

  10. מאיר גל:
    ואדרבה, תרימו מחקר עם מתודולוגיה מסודרת ומעמיקה שתנפץ את המחקר של המבשר. בינתיים הכותרת שייכת להם ולגלובס.

    אהבתי ! צודק במליון וחצי אחוזים.

  11. 1] כנגד הפורבס יש לך אחיו הגדולים ממנו: הפורצ’ן הביזנסוויק ועוד כנופיה שלמה. על כל מדד או נתונים של האחד כל שאר החבורה מערערים ומכפישים ונותנים נוסחה אחרת. כך שהציון על החיוב למדד ההוא אינה רלוונטית\מקצועית. וכל מדד אחר גם. (גם במדדים מתמטיים אבסולוטים כמו נתוני יפעת, יש משחקים והטיות כרצון איש ואיש) מדובר כאן על סקר ותו לא. מה שכן, כל טענה אחרת על מקצועיות הסקר תהא קבילה וצודקת אף ללא שימוע מקדים. דפיקת פטיש. (וכאן זורקים הנעל)
    2] לא אכפת לי על הקרדיט לבוס שלך, תזכיר לי אם כאן מפתחים מדדים? ספציפית לנידון, אני יזכיר לך שהמדד “שלך” נקרא NPS – Net Promoter Scores, ומכונה יותר כסקר שביעות רצון. תוכל למסור את השם ליבואנים.
    “מהו המותג המוביל בעיניך?” זה שאלה ראויה ומצויה לרוב, כמדד לקביעת טרנדים ומגמות, אני מניח שלחיה הזו התכוונו שם המבשרים, אבל אתה יודע, עברית קשה שפה… תאורטית הסקר נכון, מעשית משהוא התפקשש שם בענק מכל מה שמנית וממה שלא, בזק למשל, (שקיבלה אף ניקוד גבוה יותר)
    בכל מקרה ניכרת כאן השפעה של השקעה.
    אז אתה אומר שהעתונים הכלכליים בארץ רבים מי זה שיפתח את הדלת של המגזר הענק-המתעורר בפני לקוחותיהם…..?!

  12. מאיר גל יש לך גילוי נאות למסור לנו? או שנסתכל לבד בחוברת?

  13. אני לא יכול להתאפק. מקווה שאצליח להביא את דבריי בצורה מתורבתת למרות שהבחור הזה הוציא אותי מהכלים.

    אין ספק כי האישו בכתבה שלו זה גלובס. ברור וגם מובן שבתור איש דמרקר הוא תופס טרמפ על המבשר כדי לקטול את יריבו הקשה והמקצועי (מה לעשות העובדות יותר חזקות מנתי כזה או אחר) גלובס.

    אבל אני רוצה לשאול אותך נתי!

    עיתונאי מקצועי היה מעלה מאמר כזה מבלי לקבל את תגובת עיתון המבשר? עיתונאי מקצועי היה קוטל סקר מקצועי מבלי שהוא קיבל אותו לידיים? עיתונאי מקצועי לא היה נוצר את חרצובות לשונו עד שהוא היה מקבל לידיו את כל הנתונים?
    נתי, עיתונאי מקצועי?

    צונזר…

    צונזר…

    צונזר…

    צונזר…

  14. בני איש קריות,
    אתה יכול להתווכח על יכולת הניבוי של מדד TheMarker , אבל זהו מדד אמפירי וברור. כולם יודעים מה מודדים שם (אגב, בשונה לחלוטין מסקרי האנשים המשפיעים, שמורכבים מהחלטות שרירותיות של המערכת). בסקר של “המבשר” לא ברור מה מדדו (בחלק של המותגים המובילים).

    מאיר,
    קטונתי מלהתווכח איתך בנושאים שאתה מבין בהם הרבה יותר טוב ממני. ובכל זאת, הנתונים של הסקר באמת מעוררים סימני שאלה קשים שאיש מקצוע כמוך לא יכול להתעלם מהם. ואני לא מדבר רק על הנתון הלא ברור של “מובילות”, שכל בר דעת מרים עליו גבה, אלא גם על החלק הראשון של העדפות צרכנים לפי קטגוריות.
    הנה כמה דוגמאות:

    במקום השני בקטגוריית המשקאות נמצאת חברת טמפו. כבר לפחות 15 שנה אין מותג משקאות כזה. טמפו זה השם של החברה שמייצרת את המותג פפסי ומותגים רבים אחרים. אז כיצד אפשר בנתון אחד להציג שם של חברה ובנתון אחר שם של מותג (קוקה קולה, שמיוצרת על ידי החברה המרכזית למשקאות קלים).
    באותה קטגוריה מדורגת במקום השלישי חברת יפאורה תבורי. שוב, שם החברה המייצרת ולא שם המותג. אז כיצד מופיעים בנפרד המותגים RC קולה ומי עדן – שהם של יפאורה?
    בקטגוריית אבקות הכביסה מופיע המותג פרסיל במקום הרביעי. ומי במקום אחריו? המותג סוד. שניהם משווקים על ידי אותה חברה – הנקל סוד. אז שוב, זהו סקר העדפה של מותגים או של חברת יצרניות?

    וזה רק מה שבלט לעיניי כשקראתי את הסקר.
    בכל מקרה, מאיר, אני בטוח שנתונים חדשים על השוק החרדי תמיד מעניינים. אבל הפעם, התחושה היא שהסקר העצמאי שערך העיתון, בלי שום ליווי של גוף מחקר רציני, פיספס.
    ואגב, אין שום צורך להרים כפפה. אין ספור מחקרים רציניים מתפרסמים השכם והערב על השוק החרדי. נילסן, סטורנקט, TGI, גיאוקרטוגרפיה. אלא מה, כולם שוב מדברים על חיתולים? מה לעשות, כנראה שזה נכון.
    הטיעון היחידי שאין לי דרך להתמודד איתו הוא ש”המבשר” עשה סיבוב יח”צני יפה עם “גלובס”.
    יודע מה? שייהנו.

  15. מבשרניק יקר,
    אין לי שום רצון “להיכנס” בגלובס. תאמין לי שאין לי מזה דיוודידנדים. חוות הדעת שלי שהוצגה כאן היא מקצועית לחלוטין, ועדיף שתנסה להתמודד איתה.
    ובקשר להערותיך לגבי בקשת תגובה. ובכן, המאמר שלי התבסס אך ורק על הכתבה שפורסמה בגלובס והתייחס אך ורק אליה. מטבע הדברים, כשמפרסמים סקר כזה אמורים להציג את שיטת המחקר וכיצד היא יושמה. בכתבה לא הוצג שום נתון לגבי זה, ובעקבות כך העליתי את סימני השאלה שהצגתי כאן בהתחלה.
    ובכל זאת, לאחר שהעירו לי כאן, התקשרתי לחיים קליגר וניסיתי להבין ממנו בכל זאת האם יש דברים מאחורי הסקר של פורסמו בגלובס. הוא דרש שאסיר קודם את הפוסט ורק אחר כך ייתן תגובה. זו דרישה שאינה מקובלת בכל כלי תקשורת בעולם, אבל לפנים משורת הדין ביקשתי ממנהלי הבלוג להסיר את הפוסט עד לקבלת התגובה. אני לא חושב שהתגובה של קליגר שינתה באופן מהותי את דבריי הראשונים.
    ואגב, אני מקבל כל יום את עיתון “המבשר” לביתי וחושב שיחסית לרמת העיתונות החרדית הוא עיתון משובח ואיכותי.

  16. ראשית, אני רואה כאן עיתונות מקצועית מהי במיטבה… כנראה שקשריך כאן באתר הם יותר טובים משלי אז מה שאתה כותב עובר ומה שאני כותב מצונזר…

    לכתוב מה שאתה כתבת מבלי לקבל התייחסות זה כן מקצועי?

    תפסיק להטיף לנו על מקצועיות. זה ממש לא מה שאתה משדר. אתמול בכנס הוצגה המטודולגיה בפני עם ועדה. עם כל הכבוד לך אל תספר לי סיפורים על מה שמקובל בעולם ומה שלא כי כנראה העולם שלך הוא לא בדיוק העולם של כולנו. אם אתה מסוגל ככה לקטול מבלי לקבל לידיך את הנתונים ולבדוק אותם אתה מאבד את כל הלגיטימציה שלך לנאום לנו על מקצועיות ויעידו על כך עוד כמה פשוטי עם כמוני… שראו את מאמרך באותו אור שאני רואה אותו… אך מה לעשות שאנחנו החשוכים ואתה הנאור…

  17. מבשרניק: ראשית, אני רואה כאן עיתונות מקצועית מהי במיטבה… כנראה שקשריך כאן באתר הם יותר טובים משלי אז מה שאתה כותב עובר ומה שאני כותב מצונזר…

    מבשרניק יקר, תרשה לי להגיב על טענותיך כלפי שיקול הדעת שלנו בצנזורה. טוקר העלה שאלות נוקבות. אולי צודקות, אולי לא. הגולשים ישפטו. הוא עשה זאת תחת שמו, יש לו תפקיד מוגדר ואפילו כתובת, אם תרצה למצוא אותו דווקא בביתו לשיחת הבהרה. הוא אף כתב את הדברים בצורה תרבותית, גם אם אתה חושב שהשתלח במישהו, בזדון או בזדון.

    אתה, לעומתו, כותב תחת ניק אנונימי ואין לי עם זה שום בעיה. לא הייתי מצנזר אם היית מגיב עניינית ובצורה תרבותית. השתלחויות אישיות כלפי אדם כלשהו לא נסכים לפרסם, בין אם הנתונים נכונים, בין אם לאו. מינימום של דרך ארץ. בבקשה.

    ובנימה אישית, הפעם אני החשוך ואתה הנאור.

  18. כן כן כנראה שכשמתחילים את המשפט עם המילים “חוות דעתי” זה מתורבת ומקצועי וכשפושטים את המסיכה מעל פניו של מישהו זה פחות מתורבת…

    אז לפי חוות דעתי… (צונזר)

    המבשר היה אתמול ויהיה בעז”ה גם מחר עם נתי טוקר תומך ועם נתי טוקר משתלח.
    אגב, אתה חוצניק גם עם שם וכתובת?

  19. מבשרניק:  אגב, אתה חוצניק גם עם שם וכתובת?

    אכן. גם לי יש שם וכתבות, ואני לא מסתיר אותם. תשאיר מייל ואשלח לך גם קורות חיים ותמונה (על פי דרישה).

    אגב, בפוסט הקודם נורא פרגנתי להמבשר. עדיין צריך להזדהות? 😉

  20. נתי טוקר:

    ואגב, אני מקבל כל יום את עיתון “המבשר” לביתי וחושב שיחסית לרמת העיתונות החרדית הוא עיתון משובח ואיכותי.

    תבדוק מחר שוב את התיבה…

    ובקשר למה שכתבת, מסכים עם כל מילה.

    מאיר גל, אולי הנתון של מירס עושה לך טוב בגב אבל נתוני המכירות ממש לא מעידים על כך אז אנא..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן