WebDuck
בניית אתרים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מרכז העניינים
חינמון ארצי
מילר פוינט
משרד פרסום
אחרי אירוע מכונן של יומיים מותחים ומספר שעות שיפוט מסעירות במיוחד, נבחרו על ידי השופטים שלוש קבוצות שהביאו את שלושת הפתרונות המרשימים ביותר לאתגרי הקורונה
KAMATECH (2)
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

למרות שהחיסונים כבר כאן, ולמרות שהפריים של ביבי המתחסן יישאר צרוב בזכרוננו עוד תקופה, נראה שהמלחמה בקורונה עוד בעיצומה והמירוץ אחרי פתרונות שיאפשרו התמודדות עם המגפה והשלכותיה עוד כאן – ובגדול. כדי לנסות ולגלות פתרונות יצירתיים, בחרו בקמא-טק לפנות אל חכמת ההמונים ולגייס את האנשים המוכשרים ביותר להאקתון חרדי שהתקיים בשבוע שעבר ונמשך יומיים.

הפתרונות שעלו היו מקוריים במיוחד, הרעיונות מרתקים וחכמים והצורך בכל אחד מהפתרונות היה ברור. 27 צוותים הציגו פתרונות למגוון רחב של אתגרים בשלושה חצאי גמר, מול 9 שופטים, מיטב המשקיעים והמומחים בעולמות הבריאות והטכנולוגיה. מתוכם עלו לגמר 7 קבוצות, שהציגו בפני 5 שופטים: מנכ”ל גוגל ישראל פרופסור יוסי מטיאס, מייסד קרן ההון סיכון פיטנגו נחמיה (חמי) פרס, מנכ”לית משרד המדע שי-לי שפיגלמן, מנהלת פועלים הייטק בת שבע משה, ומנהלת אגף שירות ושיווק של מכבי שירותי בריאות טוני כהן.

אבל להאקתון כמו לכל תחרות היו רק מספר מנצחים: קבוצתו של נטע יהודה מרום לקחה את המקום הראשון, זו שבראשה עמד יענקי בידרמן במקום השני וברוריה אזולאי וחברות קבוצתה במקום השלישי. בנוסף, השופטים העניקו ציון מיוחד לשבח, לארבעת הקבוצות הבאות: הקבוצה של גדי ונני גולדרינג שפיתחה מערכת לזיהוי תמונה לטובת אבחנה בין צילומי רנטגן של חולי קורונה לבין שאר מחלות נשימה; הקבוצה של מרים דאלזס, מערכת קפסולות וירטואליות לאירועים וחתונות שמבוססת על קבוצות גרעיניות וזיהוי פנים; לקבוצה של אסתי אפשטיין, וייז לניווט בתוך חנויות לקניה בטוחה; ולקבוצה של רחלי כהן ושינא שואו, מערכת הנגשת מידע קורונה מהירה ויעילה.

זוכי ההאקתון מציגים את הפתרונות שלהם להתמודדות עם הקורונה 1

חברת הסטארט-אפ אותה יסד נטע יהודה מרום עוסקת ביומיום בזיהוי פשיעה פיננסית באמצעות ניתוח של רשתות שנוצרות על ידי כל אחת ואחת מהפעילויות הפיננסיות שמבצעים לקוחות. כל משיכה מהבנקט, כל הפקדה וכל תשלום זו אינטראקציה בין לקוחות, והרבה אינטראקציות יחד יוצרות רשת שניתוח שלה מאפשר זיהוי של דפוסים בעייתיים המצביעים על פשיעה.

את המידע שצברו בעבודה לקחו חברי הקבוצה לניתוח של הקורונה עצמה. “גם הקורונה היא אינטראקציה בין אנשים שיוצרת שרשראות או רשתות הדבקה גדולות”, אומר נטע, “קיווינו שנוכל לאפיין אותם ולהגיד אם כל סוגי ההדבקות זהים או שיש התפרצויות מסוג אחר. זה יכול לאפשר למקבלי ההחלטות להבין האם עוברים מצורה מסוימת של התפשטות לצורה יותר בעייתית או האם אנחנו בפתחו של גל. גם ברמה עדינה יש לזה חשיבות, למשל אם התקבלה החלטה לפתוח קניונים, האם זה שינה את הצורה שבה הדבקה נראית?”.

את הבסיס למידע קיבלו נטע וחברי הקבוצה מעיריית בני ברק. המידע כולו היה אנונימי ולא ניתן היה לזהות מי כל אחד מהאנשים, אבל נתונים כמו האם הוא בקבוצת סיכון כן הגיעו לחברי הקבוצה. ואכן, המערכת הצליחה לזהות דפוסי הדבקה שונים ולגלות מידע שמסוגל ברמה המעשית לשנות את כל הצורה בה מקבלי ההחלטות מסתכלים על מפת ההדבקות מגבוה.

הרצון להשתתף בהאקתון היה ברור מאוד לחברי הקבוצה. “היה חשוב לנו להשתתף בהאקתון אחרי שהוכרז כי כולנו חיים בעולם שנתקלנו בקורונה, לא רק בהשפעה הסביבתית אלא במחלה עצמה. אנחנו מכירים אנשים שחלו בקלות, בצורה קשה או כאלה שלא נמצאים איתנו, כך שהייתה נגיעה אישית בדבר ולכן היה נראה לנו נכון לעשות את זה”, מסביר נטע, שמשבח מאוד את עיריית בני ברק על שיתוף הפעולה שלה והרצון לסייע ולעזור: “שיתוף הפעולה עם עיריית בני ברק היה מדהים. הם עבדו איתנו בצורה תכליתית ומקצועית ונראה שהבינו את החשיבות של הטיפול בנושא, הבנה שהמיזם יכול לתרום וכדאי לנסות ולבדוק אותו בשילוב עם מקצועיות.

את ההאקתון עצמו הגדיר נטע כחוויה מרתקת ואף סיפר כי החוויה, מעבר להיותה מלמדת, הצליחה לגרום לקידוש ה’ כשהציגה לאנשים חילונים את החברה החרדית: “היה מאוד מאוד מעניין. מבחינת ההאקתון עצמו, הקבוצות שהיו שם מבחינת הדברים שאנשים עשו, הייתה חוויה מרתקת. אני אומנם חרדי אבל החברה שבה אני עובד היא לא כולה חרדית וכל האנשים הרלוונטיים באו, גם אלה שאינם חרדים, מה שיצר חוויה מעניינת בין עולם שלא חרדי לעולם חרדי ולתוך בני ברק לאנשים שמבחינתם חרדים וקורונה זה משהו פחות מוכר. גם הקבוצות האחרות היו מעניינות, היה מעניין לשמוע ולראות מה הם עושים. החל מבנות הסמינר וכלה בכל מיני גורמים שהם ממש מקצועיים בתחום הטכנולוגיה ובאו עם רעיונות ספציפיים”.

על ארגון ההאקתון והצד הלוגיסטי והטכני של האירוע היו לכל הזוכים בשלושת המקומות הראשונים מחמאות רבות. “היה תמהיל מאוד נכון בין זום לבין נוכחות בשטח. שמרו על כל ההפרדות ועל כל הדברים שצריך לעשות, קפסולות וכיו”ב. מצד שני כן הייתה נוכחות בשטח. זה אולי אירוע הזום הכי מוצלח שהשתתפתי בו מאז תחילת הקורונה”, אומר נטע.

לדברים מצטרפת ברוריה אזולאי, הזוכה במקום השלישי שאומרת “החוויה הייתה מקסימה. היו שם אנשים שבלי שום אינטרס באו ולימדו אותנו את כל מה שהם יודעים. זה כל כך לא ברור מאליו, אני עובדת עם אנשים שבדרך כלל הידע שלהם זה הכח שלהם ולכן הם לא רוצים לספר את הכל. לכן זה כל כך לא מובן מאליו העזרה והתמיכה שהייתה שם. זו הייתה פשוט חוויה שלמדתי המון ונהניתי המון ונהניתי גם מכל האחווה והתמיכה שהייתה שם”.

זוכי ההאקתון מציגים את הפתרונות שלהם להתמודדות עם הקורונה 2

הפתרון שלקח את המקום השני ניסה לפתור את בעיית זיופי אישורי המחלים. כיוון שהצורך הוא מיידי, אין אפשרות לפתח טכנולוגיות חדשות ומתקדמות, כך הבינו חברי הקבוצה ובראשם יענקי בידרמן ולכן הם פנו לטכנולוגיות קיימות – למשל מכשיר הרב קו.

התכנית הייתה פשוטה, קופות החולים ינפיקו כרטיסים חכמים שעליהם ניתן יהיה להטעין ‘הקלות’. כך למשל מחלים יוכל להטעין הקלת מחלים, מי שחוסן יוכל להטעין הקלת חיסון ומספר ימים שבהם הוא מוגדר ‘ירוק’.

יחד עם זאת הבינו חברי הקבוצה כי צריך שיתוף פעולה של שני גורמים: קופות החולים – שצריכות להנפיק כרטיסים חכמים ושאצלן מדובר בשאלה של אינטרס כלכלי, ומשרד הבריאות – שצריך להגדיר מהן ההקלות שאפשר להכניס לכרטיס ולפתח אפליקציה קוראת מתאימה לכרטיס. הפתרון יסייע לא רק במניעת זיופי אישורים אלא גם בפתיחת המשק ועריכת אירועים. “למי שיש צימר למשל צריך רק להוריד אפליקציה, לבדוק כל מי שמגיע ולוודא אם מוגדר לו בכרטיס ירוק או לא ירוק. אותו רעיון בחתונה, משחק כדורגל או בית כנסת עם קורא כרטיסים בכניסה”, אומר יענקי.

זוכי ההאקתון מציגים את הפתרונות שלהם להתמודדות עם הקורונה 3

במקום השלישי זכתה קבוצתה של ברוריה אזולאי, שהייתה חלק מקבוצה גדולה של נשים חרדיות שהשתתפו בהאקתון וישבו במתחם מיוחד בירושלים כיוון שהאירוע נערך בהפרדה, והשתתפו משם באמצעות הזום תודות למודל ההיברידי של התחרות. בנות הקבוצה בחרו לקחת את הפתרון שלהן למקום מעט שונה – התמקדות בפן הסוציאלי חברתי ולא בהכרח בפן הרפואי. “החלטנו שההתמקדות צריכה להיות בעיה מתמשכת. כי עניין הבדיקות למשל לא יימשך לנצח וצריך לכוון למה שיימשך – כדי שתהיה לו היתכנות כלכלית. חשבנו להקים מערכת לאשפוז ביתי, ואז כשבדקתי סטטיסטיקות בשאלה איך השפיעה הקורונה על ערים חרדיות בניגוד לערים חילוניות – גיליתי שבערים חרדיות האזרחים הוותיקים מקבלים הרבה יותר תמיכה מהקהילה מאשר בקהילות חילוניות, וגם החולים קיבלו מענה יותר טוב כי היה אשפוז ביתי. הבעיה הכי גדולה שעלתה זה נוער בסיכון. גיליתי עלייה של 300 אחוזים (!) בעבירה על חוק הנוער, כלומר בני נוער חרדים שהגיעו לבתי משפט לנוער, אז החלטנו ללכת על הכיוון הזה.

“יצרנו אתר שבו בני נוער יכולים לבקש בית/מיטה חמה/ארוחה/ חומר לימודי. הכנו אפליקציה של מציאות רבודה שמעניקה סדר יום, כישורי למידה ומיומנויות חיים. הנער או הילד בונה לעצמו דמות – רובוט משחק והוא מקבל נקודות אם הוא קם בזמן, יש לו שאלון מה כדאי לו לאכול ועוד. אם הוא מרוויח נקודות הוא יכול לרכוש דברים, אם הוא צבר הרבה נקודות הוא יכול להצטרף לקהילה, אם הוא עובר עוד שלב הוא יכול להנחות קהילה ולהיות סוג של קאוצ’ר לילדים אחרים. ככה זה נראה בפרונט”, מסבירה ברוריה.

מעבר ליכולת של המערכת ללמד כישורי חיים, היא מאפשרת מעקב צמוד והדוק הרבה יותר. בבק אופיס, עובר אל המערכת מידע מכל הסנסורים שיש לטלפון. למשל יש לפלאפון סנסור של טמפרטורה ו-GPS. והמערכת יכולה להבין מזה שהילד היה בחוץ כל הלילה. הפלאפון יכול להגיד אם הוא מתנדנד ואז אפשר לחשוש שהוא שתה אלכוהול, לקח סמים או אולי סתם רוקד. במצב כזה הרובוט, הדמות שהוא בנה לעצמו, יקפוץ וישאל למשל ‘מה אתה רוקד איתי או בוא ונרקוד’. הבינה המלאכותית תתחיל לשוחח איתו כדי לראות מה המצב שלו וברגע שיש חשד נשלחת התראה למערכת.

הפתרונות המנצחים כולם זכו כבר להתעניינות כדי ליישם אותם בשטח. “זה דבר ראשוני שהוא לא העיסוק הרגיל שלנו אבל יש התעניינות. מכיוון שהנתונים היו אמיתיים, נציג את זה למקבלי ההחלטות הרלוונטיים, גורמים ממשלתיים וגורמים עסקיים שיצרו איתנו קשר אחרי ההאקתון”, מסביר נטע. “יש עבודה שמנסים לעשות מול ועדת הקורונה. בעיקרון אם תהיה היענות מטעם הרגולטור להסכים לשבת ולדון בנושא, אני אוכל לקחת את זה קדימה”, אומר יענקי. וברוריה מספרת כי היו פניות ורק סיבה אחת מונעת ממנה לא לקחת את הפרויקט לשלב הבא בינתיים: “הציעו לי להפוך את זה לאמיתי, להשקיע, שאעשה את זה, השאלה היא למי הנתונים יגיעו. בגלל זה לא התחלתי להריץ את זה. אם זה מגיע לאנשים שלא רוצים את הטוב של הילד זה עלול להיות בעייתי”.

זוכי ההאקתון מציגים את הפתרונות שלהם להתמודדות עם הקורונה 4

ברמה האישית למדו המתמודדים בהאקתון גם על עצמם. כך יענקי למשל שהבין אחרי הפרויקט כי התחום כולו מעניין אותו והלך ללמוד קורס מקצועי: “אני עושה עכשיו קורס לסקיוריטי בעקבות ההאקתון. החלטתי שתחום הכרטיסים מאוד מעניין אותי ובגלל שהכל אונליין היום לקחתי קורס בקריפטוגרפיה והצפנה כי שהבנתי שאני לא מכיר את התחום והוא מעניין אותי”.

הדעה הרווחת אומרת שלחכמת ההמונים יש יכולת למצוא פתרונות יצירתיים למצבים בעייתיים. ההאקתון האחרון הוכיח כי הפניה אל המוחות המבריקים של הציבור היא צעד חכם שיכול לשנות את צורת ההתמודדות עם הקורונה, ומי יודע, אולי אפילו לייצר פתרונות שיהיה רלוונטיים תמיד בעתיד.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן