מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
מרכז העניינים
חינמון ארצי
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
WebDuck
בניית אתרים
מהם הדרכים ליצירת מעגל תורמים מניב? הדרך הפשוטה, המהירה והיעילה יותר, היא לקחת אנשי מקצוע, כמו טלטרגט למשל, ולתת להם ליצור, ליזום, להכיר ולהכניס תורמים למעגל ההכנסות הקבועות לעמותה
SHLOMO HAIMAN
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

כולנו טועים לחשוב שרופאים, עורכי דין, ומקצועות דומים ו”מעונבים”, הם אלו שעושים את הכסף הגדול. הם גם, אני לא מזלזל (למרות שלטענת הרופאים, הם בתחתית שרשרת המזון, בישראל לפחות) אבל קחו איש עסקים מצליח, יושב בארץ, ומנהל עסקים מסועפים מסביב לעולם. הוא לא חייב להיות משכיל, הוא יודע למכור. הוא לא חייב להיות מוכשר, הוא נמרץ (חבר’המן). הוא טס למדינות נכשלות, מעסיק אלפי פועלים בכמה גרושים וגורף הון.

קחו מפיקי אירועים. הם אנשי שטח, מזיעים הרבה מתחת לבגדי העבודה, הרבה יותר מכבוד השופט שמזכירתו מצננת לו את החדר בהתאם למעלות בחוץ או התיק החשוב שעלה לפניו.

מה ההבדל ביניהם? אלו ואלו עובדים להביא פרנסה. ההבדל הוא ה”כובע” וסגנון העבודה.

אחדד עוד יותר. איזה בית ספר נחשב גדול יותר? תיכון קטן ומצומצם לבני המעמד הגבוה עם מעט תלמידים ומורים בכירים, או בית ספר עירוני המקבל לזרועותיו את כל בני השכונה והשכונות הקרובות? מבחינת גודל טכני, אין ספק שהשני הוא בית הספר הגדול. אך כשתרצה להביא למבחן פומבי תלמידים, תוציא אותם מבית הספר ה”גדול” ברמה ובאיכות.

שני צדדים למטבע

עמותה צריכה את שני הצדדים של המטבע. מצד אחד לשדר רמה, אמינות, איכות ועשייה, ומנגד היא חייבת בית חרושת שלם שיניב לה סכומים יפים. והכל על הכתפיים של מי? של מנהל העמותה כמובן.

בעבר היה מקובל לשלוח “שדרי”ם” שיאספו תרומות. עם ישראל תמיד ידע לזכות את אחיו במצווה המצילה ממוות, ולהכיר בנדבנים וב”גבירים”.

המושג “גבירים” ו”אמידי העיירה” נעלם בימינו. הגלגל החוזר בעולם, מסתובב מהר מתמיד, אולי בגלל ההשקעות השונות, אולי כי אנחנו קרובים לסיום העולם, ואולי כי היום יש יותר עמותות מעשירים.

בכל אופן, המושג להיתמך על תורם עשיר אחד, הוא מושג שהולך ונמוג, עמותות גדולות ורבות מתקדמות לשיטה של “גיוס המונים”, הוראות קבע נמוכות מתורמים רבים וקמפיינים קצרים וממוקדים להשגת “לידים” ותורמים איכותיים ולאורך זמן.

איך עושים “ביזנס” בעמותות?

הפשוטות, הישנות והטובות (והקשות יותר) הן בדרכים המקובלות של דינרים, ערבי תה, חוגי בית, השתתפות במקומות ציבוריים וחשיפה, וכמובן, “משולח” שעובר מבית לבית, או מטלפון לטלפון ומתרים מטעם העמותה. הדרך הפשוטה, המהירה והיעילה יותר, היא לקחת אנשי מקצוע, כמו טלטרגט למשל, ולתת להם ליצור, ליזום, להכיר ולהכניס תורמים למעגל ההכנסות הקבועות לעמותה.

מהם הדרכים ליצירת מעגל תורמים מניב?

ישנם כמה תחומים בהם צריך “לגעת” כדי לתת מענה של 360 מעלות ליצירת חוסן כלכלי לעמותה.

  • ידע נרחב בכלים השונים בדיגיטל
  • צוות איכותי לטיפול שוטף בפניות לתרומה
  • צוות מיומן ואיכותי לשיחות יוצאות לתורמים פוטנציאלים
  • הכרת המהלכים הנכונים ליצירת “גיוס המונים” איכותי
  • אמון וקשר בין העמותה לצוות הפועל

כל אלו הם תקציר לפעילות שלנו בטלטרגט, החל בDטרגט, השלוחה הדיגיטלית המשופשפת, שניהלה מאות אם לא אלפי קמפיינים מוצלחים ברשת בשנים האחרונות, וממשיכה להתפתח עם הקידמה. נמשיך עם הצוות המנצח בטלטרגט. מערך שלם של טלפניות/נציגות מוכשרות, אמפתיות ומנוסות המקבלות לידיהן טיפול ויעדים ועומדות בהם בכבוד, הצוות המלווה והתומך וכל שאר הבונוסים ששווה להכיר מקרוב.

אז אם אתה בעל עמותה ועוד לא נפגשנו פעם, מוזמן להשאיר פה פרטים.

נראה לי שיש לנו על מה לדבר.

להשתמע.

שלמה היימן

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן