עם סגירת הגיליון:
המומים ומזועזעים על מותה בטרם עת של האשה תרצה גרנות ע”ה. ת.נ.צ.ב.ה.
תנחומינו הכנים לגיא כוכב ולכל משפחת ACC. ולא תוסיפו לדאבה עוד.
המהדורה הרביעית של ליל שישי בשטיבל יוצאת לדרך, אבלה מתמיד.
הטוקבקיסט של השבוע:
אין. אבל השבוע הייתם לגמרי סבבה, טקבקתם למעלה מ-225 תגובות מעניינות במיוחד.
הפרינט שעשה לנו את השבוע:
ברוב קולות, שוגי תלמה – פרסום מימד
עניין אותנו ברשת:
- למה להשקיע באינטרנט החרדי? אם אתם ממש בעניין, וגם אם לא, הפוסט הזה של שמואל דרילמן יהיה המדריך המתאים עבורכם.
- ראה”מ רוצה מיטה זוגית למטוס הנסיעות? בהולנדיה שיחקו אותה בטיימינג המושלם. אהבנו.
- ככה מוצאים עבודה בתחום הפרסום ב 6$ בלבד! פשוט וגדול.
מקבץ עדכונים מהשטיבל
נתחיל עם תמונה בת עשרה ימים בערך – בה נראים חלק מן הצוות של עיתון ‘מרכז העניינים’, שהתכנסו לארוחה חגיגית במסעדה היהודית כדי לחגוג את כניסתו של העורך החדש יצחק נחשוני. אף אחד מן הנוכחים לא ידע שצוות המערכת מונה כל כך הרבה אנשים. 48 מקבלי משכורות בהשתתפו בארוחה. גם הבעלים והמנכ”ל היו מופתעים.
ביקור פשוט ונחמד מאוד
ביקרנו במשרדי אפיקים, פגשנו את שניאור רוזן ממחלקת יח”צ, איילה ממחלקת פלנינג, עמיחי מנהל הקריאייטיב ומתניה הקופירייטר. המשרד הענק השאיר בנו חותם ואהבנו בעיקר את הנרגילה על שולחנו של אחד העובדים במחלקה הערבית של המשרד. עמיחי הצדיק העביר לנו שיעור מאלף ולימד אותנו כמה תובנות “פשוטות מאוד”. פרטים במוצ”ש.
- כצפוי: חברת ‘מנפאוור בראשית’ העבירה את תקציב הפרסום למשרד הפרסום מקאן אריקסון.
- הרה”ג ר’ מנחם הורביץ שליט”א מבעלי פרסום מימד נצפה במהלך ליל שבועות מוסר שיעור כוותיק ורגיל בבית הכנסת קהל חסידים דרמת אהרון.
- במגזין “ליל שישי בשטיבל” מספר 4 אנו מתכבדים להודיע על פתיחתה של פינה חדשה מדי מוצאי שבת תחת הכותרת “פותחים את השבוע עם פאשקעוויל”. אל תפספסו.
- לומדה שיחקו אותה עם קמפיין באנרים מושקע, פה ממש על קירות השטיבל. אם אתם בעניין, אל תשכחו להיכנס למיניסייט המיוחד ולהשאיר פרטים [אל תיהיו פארנואידים!!]. חיים, בהצלחה!
חברי השטיבל משתתפים בצערם של:
- מנכ”ל משרד וכו’ וכו’ על פטירת אביו הרה”ג אב”ד קהילת טענקא.
- ר’ יעקב קנפלר על פטירת אחיו.
- לרחל שטיגליץ – על פטירת אמא.
ת.נ.צ.ב.ה.
ומאבל לשמחה:
- קובי סלע סוגר 41 כמובן וכניסה לתפקיד חדש ברדיו ‘קול ברמה’ – מזל”ט כפול.
- מזל”ט לנתי כהן בעלי פרסום חן להולדת הנכד.
- מזל”ט למילר פוינט על הולדת הבן.
מעמד קביעת מזוזה בק”ק דפרוגא
ראיתם את ראש העיר בטקס קביעת המזוזה של פרוג? ר’ מוטק’ה בלוי נתן לו אישור הגעה. תאמינו או לא, מעשה שהיה כך היה: עמדנו בסמוך לחיים דיקמן (מנכ”ל פרוג) כאשר הוא שוחח בידידות רבה עם ר’ מוטק’ה בלוי (יו”ר משמרת הקודש והחינוך). לפתע, צלצל הסלולרי של זה האחרון. מעבר לקו הייתה מזכירה מלשכת ראש העיר בני ברק ובפיה שאלה: “ראש העיר מוזמן לאירוע של אתר פרוג, האם רשאי הוא להשתתף בטקס?”. הרב בלוי לא היסס ועם חיוך רחב על פניו פסק בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: “תגידי לו שאפילו אני נמצא כאן ואני אשמח לראותו”. זה לא היה משל, אלא מוסר-השכל בכבודו ובעצמו.
והנה וידאו חזק מהאירוע המדהים: הרב ישראל מאיר לאו רוצה לשאול שאלה את קוראי דה מרקר ומגייס לעזרתו את נתי טוקר, גם יעקב אשר ר”ע ב”ב נותן שואו.
חידת השבוע
תמונת נוף מחלון אחד ממשרדי הפרסום המגזריים (לא אפיקים). איזה כיף…
עדכון: הערב החל קורס פרסום שיווק, יחסי ציבור ודוברות לגברים בבצפר. הבטחנו לכם במגזין הקודם את התמונה של הרב לאו קובע מזוזה? קבלו:
א’גוטן שאבעס ובשורות טובות.
25 תגובות
היא הספיקה לנסח את הכיתוב על המצבה?
חידת השבוע יש פרס ?
מדובר בפרסום אגס.
2 התמונות (סרטונים) הראשונות/ים לא עולים למנויי רימון – אתרוג.
לא מעכל.
עצוב לי.
מתי הלוויה?
אוי, פספסתי את הקורס שלה 🙁
עצוב.
אני חושבת שמן הראוי היה לצנזר את התגובה המטופשת של ‘שאלה חשובה’. גם לציניים מותר לפעימים להיות אבלים, במיוחד שלא היתה מי יודע מה שנינות שאי אפשר היה לוותר עליה.
ת.נ.צ.ב.ה
ההלוויה תהיה אי”ה ביום ראשון.
פרטים נוספים יתפרסמו בהמשך.
בנוסף –
מחר שערי בית הספר acc
יהיו פתוחים לכל מי שרוצה להרגיש קרוב
החל משעה 9:30 בבוקר
שד’ יהודית 35 . תל אביב.
איי. עצוב. עצוב!
“המבט החודר הכעס המדומה המחמאות האמיתיות והחיוך הכובש ילוו את כל אחד ואחת מאיתנו למשך כל החיים…”
אמנם זכיתי רק ל3 שעורים ממנה, אבל מזדהה עם כל מילה! תנחומי.
@ שאלה חשובה:
לא יפה
@ שאלה חשובה:
מטומטם
ברוך דיין האמת.
עצוב. מר. חידלון.
יש הרבה לומר אך לא הכל ניתן לומר.
למה מתו הסטטוסים, יש לכם יותר סטטוס מעניין מהעולם שפוסט תרצה? סטטוס עם קקטוס!
@למה להשקיע באינטרנט החרדי?
בא נשאיר את תרגילי העוקץ לאחרים.
אני חייב גם תגובה אישית.
רק שלי.
בלי מערכות ובלי עורכים.
בלי מחיצות ובלי הסברים.
זה אולי נראה קצת לא טוב.
אבל מה כפת לי, כתיבה תמיד שיחררה אותי.
ואני לא נרדם.
זה עצוב, זה שורט בלב.
מתחשק לי לכתוב עכשיו איזה שיר, פזמון, כמה מילים, או אולי בעצם מילה. אחת.
סתם כי המוזה הולכת ונעלמת,,, סתם כי חשבתי שיש עוד בני אדם נורמליים בעולם.
כולם יודעים שיש רק אמת אחת, והיא ידעה את זה.
דמעות לא מסתירות לי את המסך, והידים לא רועדות על המקלדת.
הנה עוד קאליבער מתלהב, בוגר הזוי, אדם לא שפוי.
מה לעשות. אנשים שפויים כמוכם לא מבינים.
הפרעה נפשית זה חלק מתנאי הקבלה לפופים תחת הקיר הכתום.
לחיים יצירתיים, סוחפים, למקומות חדשים, לרגעים שבריריים.
הנה, בנימה אישית לא מוסדרת, עייפות חונקת, הזיה מטורפת.
גיא, תנחומיי.
לא מסוגלת לקרוא את המשך ‘ליל שישי’…
לא לחינם אנחנו אומרים המקום ינחם, כי המילים מאבדות משמעות ובוודאי אינן יכולות לנחם.
אם אלפי מודעות ומיליארדי מילים שנכתבו בהשראתה, השפיעו ונגעו במילונים, יכולים להוות נחמה פורתא, לו יהי כך. יהי זכרה ברוך.
תגובה שאהבתי מאייסניוז.
מיכאל [28/05/2010 | 07:31]
האישה שהכי למדה אותי להתנסח הותירה אותי ללא מילים [ל.ת.]
יהי זכרה ברוך
פשוט סחטיין על פרוג
חיים לאן הגעת?!
ב”ה. אוהבים אותך!
תלמידים של תרצה, או כל אחד אחר שרוצה,
בתור מי שחייבים לה המון, על כל מילה שיוצאת לנו מהמקלדת
אחרי ההלוויה ביום ראשון, מי שמעוניין ללמוד או להתפלל לעילוי נשמתה
יכול לשלוח לי מייל: [email protected]
נארגן את הפניות במרוכז
רק לנסות להכיר לה טובה ולארגן לה קבלת פנים מכובדת שם למעלה,
איפה שנגמרות כל המילים.
עצוב…
🙁
חייבים להגיד קצת פרקי תהילים לעילוי נשמתה
אז המוות תופס את כולם.
הוא לא מבדיל בין דתייים לשאינם כאלו, בין קופירייטרים לפלנרים, לגדולים ולזוטות.
ולקבר בסוף- א”א לקחת כלום, אפילו לא עט.
יותר מתמיד,את ממחישה לנו תרצה, עד כמה החיים כאן צריכים להיות אימפריה, שאפשר וצריך וכדאי לעמוד מאחוריה, גם כשמגיעים שם למעלה.
אני כל הזמן חושבת לעצמי, איך העברת את הרגעים האחרונים שלך, את. אומנית המילים (הקצובות) איך בחרת את ה”שמע ישראל” שלך?
איך שכבת שם, כחושה במיטה ענקית ולא היה לך איזה עוקץ הזוי, או בעיטה אינסטנקטיבית כדי למחוק את המלאך הרע הזה שהתעקש לרחף שם.
איך תפקדת “עסקים כרגיל” גם כש…לא היה ככה?
היית אשה קטנה- גדולה, וידענו, אבל לא שיערנו עד כמה.
היה לך מעוף, חזון, תעוזה, פראות ושם שהוא שיטה.
רצית לעוף, ועשית את זה הכי מופרע שאפשר,הפעם.כמו שתמיד כ”כ בקשת.
לנו רק נותר להתפלל עבור נשמתך ולנסות לכסות את החלל הענק שהותרת מאחורייך.תרצה.במורשתך.
היה מתאים יותר לומר, עם פטרתה ולא עם מותה……….
אההממ
במסגרת המהדורה האבלה, אני מרשה לעצמי לומר לכם תודה על האיחול ליום ההולדת.
כמו”כ, אשתי (אבל גם אני, קצת) מעריכים מאוד את העובדה שטעיתם במעט במניין השנים שאני בחוץ.
(רק בשביל הפרוטוקול, סגרתי השבוע 41, אבל מי סופר?)
אז יאללה בשורות טובות ושבוע טוב
אפשר לענות על החידה?
דומני שזהו הנוף הנשקף מחלונו של “פרסום אגס”, אני צודקת?
פרוג והמנהל הקסום שבראשו זהו אחד מהחידות וההפתעות האנושיות בעולם ההכשרה המקצועית החרדית.
זה סוד יום ההולדת שלך ??? למרות היותך מזדקן אתה יכול לעדכן את החברים …….SMS קטן והכל היה נראה אחרת.
בכ”א המון מזל”ט שתמשיך להצליח ולהיות מי שאתה .