WebDuck
בניית אתרים
מרכז העניינים
חינמון ארצי
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
מילר פוינט
משרד פרסום
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
CACTUS
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

הוזמנתי לטקס הענקת פרסים של תחרות הקריאייטיב “קקטוס הזהב 2010”. גם אריאל הוזמן. אז הלכנו. כמעט שלוש שעות היינו שם. אני מתנדב להביא את הרשמים שלי, דינקיס יוכל לאשר או להכחיש רק בתגובות.

אסטרטג בכיר קבל בפניי על כך שהתחרות לא מספיק מוצדקת, ולא התפלאתי. שיווק אפקטיבי נמדד בתחרות האפ”י, כך שאותו פלנר לא ביקש למדוד אפקטיביות, אלא להתייחס לתובנות שבקמפיינים. לדבריו, “קריאייטיב פחות מעניין מתובנה”.

אגב, מנהלי קריאייטיב רבים יסכימו עם הדברים הנ”ל כל עוד מדובר בשיחה בארבע עיניים ואחרי שהבטחנו שלא נצטט דבר בשמם. היה יותר מאחד כזה באירוע.

תלונות דומות נשמעו בעבר על ידי בכירים בענף (שלמור-אבנון-עמיחי) שאף הגדילו לעשות והחרימו את התחרות. השנה הם החליטו לחזור למשחק ולא התאכזבו. נציגי המשרד חזרו הביתה עם מספר רב של קקטוסים (כולל 2 גרנד קקטוס) ודורגו במקום השני, מיד אחרי מקאן אריקסון. כשיש פרסים, כך נדמה, אין תלונות. או במילים אחרות: כשהכסף מדבר, האנשים שותקים.

יאיר זיסר, מנהל קריאייטיב ב’באומן-בר-ריבנאי’ (זכו במקום השלישי), לא מכיר את עולם הפרסום החרדי. התנצלותו הכנה מתקבלת על ידינו, לאחר שמסביר לנו כי הוא גם לא עוקב אחר הפרסום הישראלי. מכיר את פאשקעוויל? “הבלוג? בודאי! אני מודע לקיומו”. חשבנו שאנשים לא מכירים. התבדינו. תפסנו אותו עם שני פסלוני זהב על הידיים אחרי שירד מהבמה. הוא קרן מאושר ורצה לחגוג עם חבריו, אז עזבנו אותו לנפשו.

טל רביב, סמנכ”ל קריאייטיב ב’מקאן אריקסון’ (זו השנה השלישית שמגיעים למקום הראשון בתחרות) בקושי מכיר את עולם הפרסום החרדי. בשיחה איתנו הוא מייעץ איך ניתן לעשות דברים יפים במגזר למרות שאין אינטרנט או טלוויזיה, מכיר בעובדה שהמחלקה החרדית של משרדו לא מדורגת במקום הראשון ואפילו מבטיח לבקר בפאשקעוויל.

“במקרה שתצטרך עזרה, תתקשר אלי”, הוא אומר. הוא לא שולף כרטיס ביקור, אך מדקלם לאט את מספרו האישי. רביב מבקש שנציע לו אפשרויות לשיתופי פעולה מעניינים במגזר החרדי ואנחנו רוצים להיענות לאתר: “אבל אין לכם מספיק לקוחות במגזר”, אני אומר, והוא לא מתבלבל: “תמתין, יהיו!”. בנאדם אופטימי, מה יותר יפה מזה.

ביציאה קיבלנו קקטוס קטן, בחסות גלובס, בצידו נכתב: “אל תהיה קקטוס”. ירדנו קומה במעלית, שילמנו על החניה ויצאנו עם עיתון הערב של גלובס, שם קראנו שחור על גבי וורוד מה היה באירוע הנוצץ – ממנו טרם הספקנו לצאת.

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

11 תגובות

  1. בכל שנה 4 המשרדים הגדולים יקחו קקטוסים, ולכן זה לא פייר כי ברור שזה תלוי במאסה התקציבית של הלקוח, ולא ממש תחרות קרייאטיבית.
    אבל בסוף הקמפיינים הטובים (כי יש תקציב) לוקחים.

  2. קקטוס חרדי ? אליה וקוץ בה !! …. אל תחשבו על זה אפילו

  3. טוב, אני חושבת שאקבל את ההמלצה לא להיות קקטוס.

  4. הכי הורס: לקבל את העיתון עם סיקור אירוע שנמצא בעיצומו… ענק! 🙂

  5. למישהו יש מושג מה הקשר בין רשימת התגיות לפוסט עצמו?
    נראה שלרובם אין קשר. אפי’ לא מקרי בהחלט. מוזר..

  6. חוצניק כתב:

    @ המבקר (במלעיל):
    בתגיות: אנשים מהענף החרדי שנצפו בפסטיבל.

    זו היתה שאלה רטורית..
    אף אחד לא באמת חושב שיש זיקה בין הנ”ל לאותו הפיסלון…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן