מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
WebDuck
בניית אתרים
מילר פוינט
משרד פרסום
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מרכז העניינים
חינמון ארצי
מהסרטון המקורי, דרך העריכה המגמתית ועד התגובה הגרועה ביותר והניסיון לתקן. כך התגלגל המשבר של אילן גזית בשעות האחרונות
GAZITA
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

הסיפור שלנו החל דקות לאחר שהמועמד של יש עתיד בחולון, אילן גזית, פרסם סרטון בו הוא מתחנן בפני מצביעיו הפוטנציאליים לממש את זכותם הדמוקרטית ולבחור עבורו ביום פקודה.

הסרטון, ברמת הפקה ירודה אך סבירה, הציג ברקע תמונה של חרדים, כשגזית חוזר על המנטרה הצודקת להפליא שוב ושוב: “ביום הבחירות, כשאתם תלכו לעשות X, הם (החרדים) יילכו להצביע”.

גם השורה התחתונה הברורה כשמש, הודגשה בהבלטה: יש לחרדים חמישה נציגים במועצת העיר, ואם לא תתעוררו עכשיו, אל תבכו אחר כך שמישהו השתלט לכם על העיר. בעיניים מקצועיות ואובייקטיביות, הטענה לגיטימית, ברורה מאוד ומניעה לפעולה.

שיטת ההפחדה בקמפיינים פוליטיים בדוקה ומנוסה, מבוססת על טקטיקה לשכנוע הנלמדת בפסיכולוגיה חברתית. לעתים קרובות, מועמדים משתמשים בפרסום שלילי כדי להפחיד אנשים לגבי תוצאות בחירת יריביהם (“הוא יחלק את ירושלים”). אם הקהל משוכנע שהתוצאות השליליות האפשריות יקרו להם, זה יעבוד.

גזית הוא לא המועמד הראשון שמזרז את מצביעיו באמצעות הפחדה. קדמו לו רבים וטובים, והבולט שבהם הוא אשף הניצחונות, הנואם והרטוריקן מספר אחת, התקשורתן הטוב מכולם – ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהמציא את הז’אנר מחדש כשהזהיר את תושבי ישראל מפני איבוד שלטון הימין באמצעות האמירה האלמותית “המצביעים הערבים נעים בהמוניהם לקלפי”.

חרף התגובות הקשות מצד גולשים חרדים, דתיים ואחרים שממהרים להיפגע ולהיעלב במקום אחרים, הסרטון לא זכה לביקורת שלילית מצד הנהגת המפלגה או יריב פוליטי אחר, עד שאחד הגולשים (יתכן יריב פוליטי, אך סביר להניח שזו פעולה של גולש עצמאי) ערך את הסרטון ובמקום חרדים הציג תמונות של אתיופים.

מיד חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה נאלצה להרגיע את הרוחות ופרסמה הבהרה בפייסבוק כי מדובר בסרטון מפוברק: “מישהו לקח סרטון עם *תמונות אחרות* והחליף לתמונות של יוצאי אתיופיה”. היא כמובן לא גינתה את השימוש בחרדים. זה לא ציני, לא רשעות ולא חוסר אכפתיות לכאב של אוכלוסיה. נקסט.

חולון: הסרטון של אילן גזית הסתיים בטרגדיה תקשורתית 1

אילן גזית בעצמו מיהר להגיב בפייסבוק, בחיפזון מן השטן, וכתב את הדברים המפלילים הבאים:

חולון: הסרטון של אילן גזית הסתיים בטרגדיה תקשורתית 2

מסתבר שהמסרים בסרטון, כאשר הם מכוונים כלפי אנשים שהם לא חרדים, יש בהם משום חשש לפשיעה והסתה. ניתן להבין מדבריו, גם אם לא התכוון לכך, שדין אחד לחרדי ודין אחר לאתיופי. המסר הברור והלגיטימי בסרטון המקורי, הפך באבחת תגובה מהירה ולא מחושבת, לפיגוע תקשורתי בסדר גודל ארצי. הגולשים כאבו וכעסו, ורובם נזעקו כנגד המועמד על הסרטון המקורי: אה, על חרדים מותר לומר הכול? איך אתה לא מתבייש? גזען! מסית! אתה יכול להיות ראש עיר?

קטסטרופה.

ובזמן כתיבת שורות אלו, אילן פרסם הודעה חדשה, נינוחה, מקצועית ומסבירת פנים, אולי קצת משכנעת. אין מה לומר, מנהל משברים נכנס לתמונה. השאלה שנשאל בסוף הקול והתמונה: האם אתם מאמינים לו? ואולי בכל זאת עדיף עוד חבר מועצה חרדי שידאג לכלל תושבי העיר? מה אתם אומרים?

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן