מרכז העניינים
חינמון ארצי
מילר פוינט
משרד פרסום
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
WebDuck
בניית אתרים
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
אחרי הרצאה מעוררת השראה על הישגים וכשלונות בעולם הסטארטאפים, היזם ארי רויזמן התפנה להשיב לשאלותינו. קריאה מהנה
ROIZMAN (1)
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אתמול בערב השתתפתי בהרצאה מיוחדת של ארי רויזמן, אברך בוגר ישיבת מיר שהקים סטארטאפ מצליח, גייס עשרות מיליוני דולרים מהמשקיעים הטובים בעולם ושירת חמישה מיליון לקוחות. רויזמן ניסה להכניס את הזוהר של עולם ההייטק לפרופורציות ובשפה שכל יהודי מבין הבהיר: אין עוד מלבדו, אדם לעמל יולד, בזיעת אפך תאכל לחם. בקיצור: זה נראה טוב רק מבחוץ.

ההרצאה המרתקת נערכה במתחם ההייטק והחדשנות ‘אמפרסנד’ במסגרת סדרת הרצאות מעוררות השראה לרגל שבוע היזמות הבינלאומי, בשיתוף שגרירות ארצות הברית (שאף שלחו נציגים שנתנו דברי ברכה), פורום MIT ליזמות וארגון קמא-טק.

לבקשת המארחים, ההרצאה נמסרה לראשונה בשפה העברית. רויזמן נעזר לעיתים נדירות בקהל הקשוב כדי לתרגם מילה, מושג או משפט מאנגלית, אך בדיוק כמו בסיפור של החפץ חיים שדיבר באידיש בבית המשפט והסביר שאת שפת הלב כולם מבינים, גם כאן הדברים יצאו ונכנסו מלב אל לב.

רויזמן פתח ואמר כי זאת לא בדיוק הרצאה אלא שיחת חברים והזמין אותנו להתערב, להעיר ולשאול. בפועל, היינו מרותקים לדבריו, ניסינו להבין כיצד תיראה הטכנולוגיה העתידנית עליה הוא חולם ונסחפנו לעבר מחוזות הפילוסופיה של החיים.

“אנשים חכמים לא עושים סטארטאפים – רק יזמים”, קבע רויזמן, ופתח רשמית את הרצאתו. “יזמים הם לא אנשים רגילים והסיכונים שהם לוקחים ‘לא שווים את זה’. בסטארטאפ אתה לא יכול לנהל חיים שגרתיים, רגועים ותקינים. כשלא משקיעים בך אתה בצרות ואין לך מה לאכול, וכאשר משקיעים בך, אתה חי בתוך כלא”. הקהל חייך והנהן בהבנה, אך התחושה הכללית הייתה שרוב המחייכים היו מוכנים להיכנס לכלא הזה מבחירה מודעת, בדעה צלולה.

ראיון מיוחד עם האברך שגייס עשרות מיליוני דולרים: "אני לא ממליץ על זה" 1

באווירה משוחררת וביתית, רויזמן הרגיש בנוח להשיל את נעליו מעל רגליו. הוא תיאר בתמצית את קורות חייו המרשימים, החל משחר נעוריו, בזמן שלמד בבית ספר לא-יהודי באזור פילדלפיה, שם נולד וגדל. לאחר שהתברמץ הוא עבר לבית ספר יהודי, בגיל 16 עלה ארצה והכיר יותר לעומק את עולם התורה והמצוות. בישיבת מיר הוא התעלה בתורה ויראת שמיים, לאחר מכן נישא לרעייתו ואחרי תקופה קצרה הבין שעם משכורת של 7,000 שקל מאשתו לא יוכל לחיות. הוא חזר לארצות הברית, למד באוניברסיטה כלשהי שאיני זוכר את שמה וסיים בהצטיינות תואר ראשון בהנדסת מכונות.

בדיוק כמו בעלילה בינונית שהקורא יכול לנחש את המשך הסיפור, אחד המרצים ‘חטף’ אותו לעבודה במפעל שבבעלותו ורגע לפני פשיטת רגל אף נתן לו אחריות על ניהול המוצר. מהר מאוד רויזמן הצעיר הפך את היוצרות והעסק נמכר לחברה הגדולה ביותר בארצות הברית בתחום הייצור בו עסק. הוא המשיך בלימודיו האקדמיים וגם את התואר השני סיים בהצטיינות. במהלך לימודיו, שוב נקרא לפרויקט ענק ואיך לא, קיבל הזדמנות לנהל או להוביל את החברה למחוזות מצוינים.

במעבר חד הוא סיפר על החיבור עם שותפו לשעבר ועל הקמת הסטארטאפ המבטיח: גלייד. במשך דקות ארוכות ניסה להסביר על אודות הטכנולוגיה שהמציא – שלדבריו הקדימה את זמנה בכמה שנים – המבוססת על שיחות וידיאו בפורמט ווקי טוקי, כאשר המקבל יכול לבחור האם לצפות בשידור חי בהודעה או מאוחר יותר. הנה קישור לאתר Glide, אתם מוזמנים להציץ.

ניסיתי להבין איך הוא מסביר את “הכישלון” והדעיכה של הסטארטאפ לאחר גיוס של עשרות מיליוני דולרים והעסקת מאה עובדים בירושלים עיר הקודש. רויזמן מצידו הסביר במילותיו כי לאחר שעבר לסיליקון ואלי, הוא ניסה לנהל את הצוות משם ונתקל בקשיים, ובד בבד הבחין שגרף המצטרפים החדשים לא עולה בצורה מטאורית כפי שציפה, אזי הסטארטאפ החל להיכנס למצב של “עייפות החומר” והוא החל לחשב את מסלולו מחדש.

במסגרת קשריו ואופי עבודתו, הוא פגש את אחד המהנדסים הראשונים של השעון החכם של אפל, שהתגורר בסין ופיקח על המפעל שייצר את השעונים. אחרי שיחה חד-פעמית של שעה בערך, אותו מהנדס החליט להתפטר מעבודתו ולחבור לרויזמן, כדי לשנות כיוון ולמקד את הסטארטאפ החדש בבניית המצלמה הראשונה לשעוני היד החכמים.

הנה הסרטון שהציג רויזמן כדי להמחיש את החידוש שלו:

לדבריו, עתיד ענף הטלקומוניקציה נמצא בשעונים החכמים, שיחליפו בסופו של דבר את הסמארטפונים, הארנקים וכל הדברים המיותרים שאנחנו סוחבים בכיסים ובתיקים ובמגירות מבולגנות.

בסוף דבריו, רויזמן התייחס למציאות כפי שתיראה בעוד כך וכך שנים, על פי תחזיות של מומחים ונביאי-זעם בענף הטכנולוגיה: העזרים הוירטואלים יהיו חכמים מאוד וזהים בתכלית לאנשים הרגילים. נוכל לתקשר איתם בקלות וביעילות ונתקשה להבחין האם מדובר באדם חברותי וחכם או במכונה מתוכננת היטב. המסר שהעביר בפסקה הזאת הסתכם בדבר חשוב שכל אחד מאיתנו צריך לקחת לתשומת לבו: הגוף שלנו הוא בסך הכל מעטפת, כמוה ניצור בעתיד במו-ידינו ובעמל-כפינו. מה שחשוב הוא הנשמה, מה שיש לנו בתוך המעטפת הבשרית, מה שאף אחד לא יכול להעתיק. בואו נשמור עליה. באמצעות המסר הסביר מדוע לדעתו העתיד נמצא בוידאו, היות שזו צורת התקשורת האנושית הטובה ביותר.

עד כאן תמצית דבריו. לפני שיצא לדרכו, ביקשנו ממנו תשובות לכמה שאלות, בעיקר כדי לכתוב בכותרת: ראיון מיוחד עם האברך שגייס עשרות מיליוני דולרים בסטארטאפ: “אני לא ממליץ על זה”. רויזמן נענה בשמחה, לא לפני שהצהיר שהוא ממהר ועייף והאם זה חייב להיות בעברית. משנענה בהבנה, באמפתיה ובחיוב, התיישבנו בדלפק הכניסה של ‘אמפרסנד’ ושוחחנו ארוכות. השיחה הייתה ארוכה ביחס לשיחת וידאו צ’אט, כמובן.

ראיון מיוחד עם האברך שגייס עשרות מיליוני דולרים: "אני לא ממליץ על זה" 2

ארי, ההרצאה שלך הייתה מהממת, מכניסה לפרופורציה ומעוררת השראה. אבל בוא, בינינו, השעונים החכמים לא באמת יחליפו את הסמארטפונים שלנו. זה לא פרקטי.

“זה העתיד של המובייל”, פוסק רויזמן בעזות של נמר ומתגבר כארי. לפתע נדמה שהעייפות ממנו והלאה. “כל העולם יזוז לכיוון הדיבור והפקודות הקוליות. גוגל הום, אלקסה, סירי – כל אלו הם רק ההתחלה של המגמה הזאת. החברות הגדולות כבר מוכרות מכשירים שהדרך היחידה לתקשר איתם היא באמצעות פקודות קוליות.

“לשעון יש מיקרופון והוא תמיד פה, זמין. סירי רק תשתפר עם הזמן ואנחנו נגיע לזה. הדרך הכי מהירה, פשוטה והגיונית, היא לתקשר ולנהל את החיים שלנו באמצעות הקול. אנחנו משתמשים בסמארטפון כל כך הרבה פעמים במשך היום, אין רגע דל, זה צריך להיות משהו שהוא לא רק בכיס. הטכנולוגיה צריכה להיות על האדם עצמו”.

אני נזכר במיזם הגרנדיוזי של גוגל שנגנז, ומנסה להשחיל מילה: אבל המשקפיים…

רויזמן קוטע אותי וממשיך בשטף דיבורו: “הו, המשקפיים. אני מבין לאן אתה חותר. אז קודם כל, יהיו משקפיים. זה יחזור בעתיד, אבל השעון יתפוס קודם. באופן כללי, הוא יותר טוב ויותר הגיוני ממשקפיים”. בהמשך הסביר על ההבדלים המהותיים ביניהם והצליח לשכנע אותי שהשעון עדיף על פני משקפיים.

כשלעצמי, חשבתי, אני מעדיף הודעות טקסט על פני הודעות קוליות. לא זאת אף זאת, במבחן המציאות, האפליקציה שלו לא המריאה לשווקים אדירים כמו ווטסאפ וחברותיה. אולי אני לא לבד, והעולם מעדיף לקרוא ולכתוב?

“רוב הזמן, רוב הפעולות שאנחנו נדרשים לעשות עם הסמארטפון, יכולות להיות יותר פשוטות עם פקודות קוליות. כשיש מיקרופון זמין, שהוא תמיד שם, העולם ייראה אחרת. מה עדיף, ללחוש לשעון ‘מוישה, אני מאחר לפגישה בחמש דקות’ והאפליקציה תשלח הודעה למוישה עם המסר הזה, או להוציא מכשיר מהכיס, לפתוח את מסך הנעילה, להיכנס לאפליקציית מסרים מיידיים ולכתוב ‘מוישה, אני מאחר לפגישה בחמש דקות’?

“אתה יודע מה? אם אתה מעדיף תמיד לקרוא ולכתוב, למה אנחנו יושבים כאן ומדברים אחד עם השני. בוא, אני מחכה. כתוב לי פתק ואענה לך בפתק. בוא נתחיל להחליף פתקים. ברור שיש כוח מיוחד לכתיבה, לזיקוק ולקיצור מסרים, אבל לקול יש חוויה אחרת, עוצמה אחרת. יש כמה דרגות בבריאה: דומם, צומח, חי ומדבר. לא איש, לא בנאדם – מדבר. אתן לך דוגמה נוספת כי נראה שעדיין לא השתכנעת: יותר נוח לראות את הסרט או לקרוא את הספר?”.

אני מבין את הנקודה, מנסה לעבד נתונים וגם הסובבים אותנו מסכימים איתו פה אחד ולא מבינים מדוע אני מתעקש לקבל הודעת ווטסאפ כתובה, במקום לפתוח הודעה קולית ולהאזין לגמגומים, לאנשים מאריכי דיבור ולצפירות או לבכי של תינוק ברקע. אני משחרר ועובר לשאלה האחרונה.

ראיון מיוחד עם האברך שגייס עשרות מיליוני דולרים: "אני לא ממליץ על זה" 3

ההרצאה שמסרת כאן מתאימה למשקיעים? אם אני צריך לבחור כותרת למסר המרכזי היא תהיה “אני לא ממליץ על זה”. בעצם אמרת שזה משוגע לגמרי, שאתה לא ממליץ לאף אחד להיכנס לזה, ומה שאתה עושה נובע משיגעון כלשהו שהיית שמח אם לא היה לך אותו. מי ישקיע בתוכנית מסוכנת כמו שלך המלווה בכל כך הרבה סקפטיות?

“אמרתי את הדברים האלה בזדון”, אומר ארי. “אמרתי בכוונה, כי לדעתי חשוב מאוד שאנשים חרדים שלא הלכו לאוניברסיטה ולא יכולים לשמוע הרצאה באנגלית מאמריקאי ובאופן עקרוני אין להם מושג מה זה החיים בצל הסטארטאפים, יהיה נאיבי מצידם לחשוב ‘אני יכול לעשות את זה’. לא, כנראה שהם לא יוכלו לעשות את זה. מה שאני עשיתי עם ‘גלייד’, אפילו שיש לי תארים ויש לי חברים עם הרבה כסף וגדלתי בתוך העולם הזה, גם בשבילי זה לא נורמלי, כל שכן וקל וחומר למישהו שלא מדבר את השפה ולא מכיר את התרבות של העולם הזה. זה מסוכן מאוד. אני יכול לומר: זה קשה. אל תנסו את זה בבית. לא כדאי. לא משתלם”.

יש דברים שאפשר ללמוד. בסוף, עם רצון וכוח התמדה ושבע נפילות של צדיקים – כל אחד יכול להצליח. לא?

“זה שקר השקרים”, מזדעק רויזמן. “בכלל לא כל אחד יכול להצליח”.

בשלב הזה של השיחה, משה פרידמן, מנכ”ל קמאטק, מבקש להתערב ולספר אנקדוטה אישית: “כשהתחלתי עם האקסלרטור הראשון של קמאטק, אמרו לי המשקיעים: כשבא יזם, תדחה אותו כמו שדוחים גוי שמגיע להתגייר. משכנעים אותו בכל דרך אפשרית שלא יתגייר. זה קשה, לא כדאי לך, אין לך סיכוי להצליח וכו’. רק אם הוא מתעקש מאוד, תכניס אותו. ובאמת אנחנו מקבלים בודדים מתוך אלפים שהגיעו עם רעיונות גדולים וחשבו שישנו את העולם”.

אז מה, מוישה, אתה מגלה את הסוד איך להתקבל לאקסלרטור של קמאטק?

“הקדימו אותי חז”ל כשאמרו ‘סייג לחכמה שתיקה’, ולא פחדו שהם מגלים את הסוד וכל טיפש וכסיל יתחיל לשתוק כדי להיחשב כחכם”, אומר פרידמן בחיוך.

רויזמן רוצה ללכת הביתה וגם אנחנו לא מתכננים להישאר כאן כל הלילה. “מה שכן אפשר ונכון”, אומר רויזמן, “זה ללמוד מאנשים שיש להם ניסיון. לקרוא הרבה. ללמוד מטעויות של אחרים. הדרך להצלחה עוברת בקושי. להיכנס לתוך הקושי, להבין ממה נובע הקושי. אדם לעמל יולד”.

ראיון מיוחד עם האברך שגייס עשרות מיליוני דולרים: "אני לא ממליץ על זה" 4

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

3 תגובות

  1. “א-ב-ר-ך” הוא לא (וגם אני לא)
    חלאס עם הפופוליזם הזה!, אמריקאי עם בגרות מהבית ספר ו 2 תארים בהצטיינות.
    ביום שהציבור החרדי העובד יפסיק לנסות להיות גם וגם
    תדעו שהתבגרנו

  2. ולמי שבאמת רוצה להעמיק בנושא אני ממליצה על הספר ‘מקור’ של דן בראון. הוא חוזה עתיד דומה לגורל האנושות והטכנולוגיה. מרתק למרות שנשמע הזוי.

  3. מזדהה עם המראיין מפחיד לחשוב על הודעות קוליות דרך שעון כשהדיבור יכול להיות מקוטע או בגלל בכי של תינוק ברקע או בגלל בעיות קליטה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן