כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
מקס דיגיטל
סוכנות דיגיטל
מרכז העניינים
חינמון ארצי
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
מילר פוינט
משרד פרסום
WebDuck
בניית אתרים
roga
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

טיזרים ירוקים עם מלל רב פורסמו לפני שבועיים ויותר בלוחות המודעות בריכוזים החרדיים. דווקא בערב שבת, עת פסעתי בשלווה וברוגע להתפלל קבלת שבת, נתקלתי בהם. עמדתי ליד לוח המודעות והתחלתי לקרוא. אני מודה, התקשיתי לסיים את הטקסט כולו אך התאמצתי וקראתי, כדי להבין, אולי, מי עומד מאחוריו. לא הצלחתי לנחש. האמת? חשבתי שמדובר בקמפיין לארגון ‘לב שומע’ או הנספחים אליו.

הטיזר שנשכח 1

עכשיו אני יודע נו, מדובר במגזין שבועי חדש, מבוסס על הרב מכר “נקי מפוליטיקה ולשון הרע”. בגלגולו הקודם, “עולם החסידות” היווה עיתון ייעודי למגזר החסידי. כעת, תראו מה שתחרות יכולה לעשות, עובר המגזין מפנה ומתיחת פנים רצינית, מיתוג מחדש ובקיצור, במקום גיליון חסידי, שוקדים במערכת על מגזין שבועי מקצועי ומעניין. הפעם, קהל היעד הוא לא רק חסידים, אתם יכולים להוסיף גם את מנויי “הגחלת” ו”מרווה לצמא”.

בסיס הרעיון בטיזרים, לעצב בית יהודי אידיאלי, לא מופרז מידי, אלא תיאורים כאלה שכל אחד יכול להתחבר אליהם ולהרגיש את עצמו איכשהו בתוך ההוואי הזה. כאשר תחברו את האידיאל המפוצל בטיזרים השונים לפיתרון אחד – תמצאו מגזין איכותי וכו’

לא יפה לכתוב ביקורת לאחר מעשה, אבל בכל זאת, אם שואלים אותי, אני חושב שהטיזרים היו ארוכים מדי ופרסומם, מוקדם מדי. אם צריך לבחור בין הקמפיין הזה (המושקע מאוד-מאוד, יש לציין), לבין הקמפיין הפשוט והנכון של מגזין ‘הגחלת’, אני בוחר את של ‘הגחלת’ בעיניים עצומות.

הטיזר שנשכח 2

קרדיט • ארט דירקטור: נחום ברזבסקי | לוגו: צביקה סלומון

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

16 תגובות

  1. אוף הכל נמחק לי פה!

    הטיזר לא משכנע בגרוש לעיתון.
    נכון שקצת סיקרן מה מאחור.
    אבל התגובה הראשונית היא . אִי…..

  2. במילה אחת: גרוע.

    בשתי מילים: גרוע מאד.

    החיבור בין הקונספט המורכב הזה לבין עיתון איכותי לבית היהודי (אגב מה ההבל בינו לגחלת?) חלש עד בלתי מורגש.

    ובנוסף הזמן הארוך בין הטיזרים לפיתרון (שעד עתה לא ראיתיו לבד מפה עיה”ק פאשקוויל יע”א) יוצר נתק מוחלט למעט הקשר שעוד נותר.

    אגב, חוצניק, עולם החסידות מעולם לא היה אלבון תמונות. אתה כנראה מתבלבל עם כל העולם כולו והעולם החרדי, ליטאי שכמותך…

    ואגב דאגב, אם לא היו שינויים שלא שמעתי עליהם ,הגחלת ועולם החסידות נערכים על ידי אותו עורך ד”ה חנוך ברסלר הסופר המוכשר. כך שזה יותר מתמוה המהלך הזה.

  3. ברור לי שזה קמפיין מושקע ויפה נקי אין אפס
    מתמקד במה כן – בחיובי ולא בשלילי של אחרים

    בא נחכה לראות הגיליון והתכנים ואז נחליט

    מה שבטוח זה מכניס את כולם לכוננות ספיגה

    יש לי הרגשה שזה הולך להיות הבשורה של 2010
    יש פה הפקת ענק מושקעת בהרבה כסף
    ימים יגידו………..

  4. נטע נינארי כתב:

    אגב, חוצניק, עולם החסידות מעולם לא היה אלבום תמונות. אתה כנראה מתבלבל עם כל העולם כולו והעולם החרדי, ליטאי שכמותך…
    ואגב דאגב, אם לא היו שינויים שלא שמעתי עליהם ,הגחלת ועולם החסידות נערכים על ידי אותו עורך ד”ה חנוך ברסלר הסופר המוכשר. כך שזה יותר מתמוה המהלך הזה.

    אכן התבלבלתי (כמה ליטאי…) וערכתי את הפוסט בעקבות תגובתך. תודה.
    בנוגע לברסלר, הוא ערך את חדש בית שמש ועזב לטובת הגחלת. זה מה שידוע לי.

  5. מה שבטוח הרבה באזז סביב הטיזרים
    ואולי זה המטרה, להיות קולני וצעקני?

    אגב, כפי מה שידוע יש ריענון גם בעורכים וגם בתכנים ככה שמחכה עיתון מרתק ומענין

  6. אם אכן הוציאו על זה הרבה כסף, חבל שלא עשו את זה קצת יותר נורמלי
    או שבכלל המסר הוא “אל תסתכל בקנקן…”
    מי יודע…

  7. מעניין לשים לב כי הגרפיקאי החתום על המודעה הינו נחום ברזבסקי. אותו אחד שהצליח לעורר סנסציה עם הקמפיין אודות השטריימלאך של מיללער.

    נראה שהכשרון שהוא ניחן אינו חד פעמי וסביר להניח שעוד נשמע על הבחור לא מעט.

  8. ובעיון קצר בארכיון הפאשקעוויל גיליתי כי כבר היה מי שראיין את הבחור שעדיין עמד אז תחת עילום מו, וכבר אז גילו בו עניין בפרסום.

  9. מצטער להצטרף לפרשנותו של נינארי הנ”ל.

    סדרת טיזרים ארוכה וטרחנית, המבוססת על כמה וכמה נושאים, כאשר המסקנה האחת והמשותפת מנסה לשכנע: “עולם החסידות”… נו.

    חבל. חבל.

    על הכסף.

  10. @ בני איש קריות:

    הקמפיין של מילר היה מעולה.

    זה ממש לא.

    כנראה שהוא חפר מידי.

  11. סורי, אבל לא מצאתי שום חיבור בין ה”טיזר” לבין מודעות ההמשך.

  12. אמרו כבר קודם,
    א. מבחינה ויזואלית אין חיבור מספיק חזק בין הטיזרים לפתרון.
    ב. עבר יותר מידי זמן.
    ג. התפוצה של ה”פיתרון” לא היתה נרחבת מספיק כמו התפוצה של הטיזרים.
    אני הייתי מצפה שכל טיזר על כל לוח מודעות יכוסה במודעה לעיתון מורשה החדש.

    בקטנה: ממש לא התחברתי לטיפוס הזה, ר’ יצחק… שלוגם את הקפה לאיטו וחוזר מבית הכנסת בצעדים “ענוגים”… וד”ל ואכמ”ל

  13. לא הייתי מכניס את הראש שלי לויכוח בין כרישי קריאייטיב וברוני אינצ’ים הנועצים את מכחולות הפוטושופ איש ברעהו. אבל אני מוצא כאן גיבוב של טענות שחלקן קשורות למן העניין והשאר אין להם שום קשר לקמפיין.

    כל טענה הקשורה לקשר שבין הטיזר לבין הפתרון הינו הגיוני ואף מתקבל על הדעת. אבל מה הקשר בין כמות התפוצה של הטיזרים לכמות התפוצה של הפתרונות? האם הארט דירקטור גם אחראי על רכש המדיה וגם על מדביקי המודעות.

    וגילוי נאות: אני לא ראיתי לא את הטיזרים ולא את הפתרונות, ולולא פאשקעוויל לא הייתי יודע בכלל שיצא עיתון חדש בשכונה. אולי כי אני מתגורר בפריפריה החרדית ולא בתוך הטשולנט של גאולה ורבי עקיבא.
    בעיניי מצא חן הגישה הרעננה והחביבה של ברזבסקי. הוא לא חושב כמו כל מאותגרי הבריפים והפרזנטציות והוא מצליח להביא גישה שונה ואמירה חדשה.
    יותר מכך. אני מאמין שברזבסקי נמנה על הציבור החסידי (לפי שם המשפחה הוא שייך לסלונים) ולדעתי הוא נוגע בלב ובנשמה של כל אברך חסידי. הוא עשה זאת עם קמפיין השטריימלאך, והוא עשה זאת שוב עם התיאור הלבבי של אורח חייו של אברך חסידי מן השורה. ומזה נהניתי.
    ונכון חוצניק. ליטאי לעולם לא יבין זאת.

  14. בני איש קריות כתב:

    …מה הקשר בין כמות התפוצה של הטיזרים לכמות התפוצה של הפתרונות? האם הארט דירקטור גם אחראי על רכש המדיה וגם על מדביקי המודעות…

    אם מתייחסים לקמפיין הזה כקמפיין, ולא מתמקדים באספקט הצר של הפרינט. הרי שיש כאן כשל מהותי בשלב הקריטי של המהלך. הן מבחינת התזמון. והן מבחינת התפוצה כנ”ל.

    לפי מה שהבנתי, במקרה הזה, הארט הוא גם במקרה איש המדיה (והקופי, ועוד…) על זה ללא ספק מגיע לו קרדיט עצום. אבל זה לא משנה את העובדות הנ”ל

    בני איש קריות כתב:

    בעיניי מצא חן הגישה הרעננה והחביבה של ברזבסקי. הוא לא חושב כמו כל מאותגרי הבריפים והפרזנטציות והוא מצליח להביא גישה שונה ואמירה חדשה.

    חותם על כל מילה!

  15. מורשה (קונטציה מכוונת לוורשא?) עולם החסידות בדימוס או הגחלילית, במקום ללכת סחור סחור תוכלו לקרות לילד בשמו, מגזין לבני 50+, לא לזה היתה הכוונה?, אם תפלחו יצא שהצעירים קוראים בטח את כל העולם כולו ושאר מגזיני האופנה עם הפרוות והזהב. אז מה נשאר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן