מרכז העניינים
חינמון ארצי
גיל גרופ
פתרונות מדיה ופרסום
WebDuck
בניית אתרים
מגזין המקום
ירחון לחרדים עובדים
כלל גלגלי פרסום
שילוט חוצות ועוד
דטה פרינט
דפוס דיגיטלי
mitbachen
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

פרסום אגס מפתיע השבוע עם קמפיין לא קטן בהיקפו – כפי שנלחש לנו על ידי יודעי דבר – ושיזכה לנראות רחבה במדיות השונות. אני מקווה שגם לכם המטבח הזה עושה חשק להגיש את המטעמים שטרחתם עליהם ויש לכם מספיק זמן גם לשתות קפה. בתקופה בה עמישראל מתנזר מהודעות טקסט וגלישה באינטרנט, אני מקווה שקהל היעד יבין את זה : ) ( 😉 )

מפרסמים עם המון חן 4קרדיט • פרסום אגס • מנהל קריאייטיב: עמי גרינוולד • ארט: איילה ברקוביץ • עיצוב: טובי מילר • תקציבאית: ריקי ננקנסקי • יח”צ: ישראל פלר

עיצוב: טובי מילר

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

אולי יעניין אותך גם:

47 תגובות

  1. איך אומרים המרוקאים: העיקר החרוז…

    אבל האמת? יש בזה משהו חדשני, מבריק, צעיר וקליל. בהחלט.

  2. יפה מאוד!

    מה שניסו שם זה השתקפות של המטבח בכוס.
    ושכחו להוסיף את העיוות של הקימור של הספל וחבל מאוד זה היה משלים את הכל!

  3. הקרייטיב הגדול נמצא במשרדים הקטנים.

  4. מגנוב לגמרי!
    אגב, ראיתי היום מודעה ב’קול העיר’, שניה בסדרה. תהיה שלישית?

  5. החום בוטל שותים קריסטל.

    לא מיצינו את חרוזי שנות ה-80 ללא כל משמעות.

    מה זה יש מקום לכוס קפה? (אולי יש מקום לשבת לקפה?) יש מקום לכוס? המטבח עד כדי כך מיניאטורי?

  6. גיזמו כתב:

    החום בוטל שותים קריסטל.
    לא מיצינו את חרוזי שנות ה-80 ללא כל משמעות.
    מה זה יש מקום לכוס קפה? (אולי יש מקום לשבת לקפה?) יש מקום לכוס? המטבח עד כדי כך מיניאטורי?

    כן, גם מבינתי זה נשגב

  7. חן חן!
    אני חושב שיש משהו נכון יותר מבחינת המסר במודעה השניה בסדרה (עם המגש) שהתפרסמה היום בקול העיר.
    🙂

  8. עיצוב כל כך נקי שיש במודעה מקום לכוס קפה…

    מדהים…!

  9. אין אקסיומה שקובעת שפרסומת למטבחים חייבת להיות מבוססת על תמונת מטבח מקצה לקצה, בלי קריאייטיב בכלל?
    (עיין ערך ספריות קודש. מישהו שם שמע על המושג בידול?)

    חברים, שיחקתם אותה! לזה קוראים לצאת מהקופסה.

  10. “בתקופה בה עמישראל מתנזר מהודעות טקסט וגלישה באינטרנט, אני מקווה שקהל היעד יבין את זה : ) ”
    ד”א מי שלא שולח ס.מ.ס לא יודע מה זה 🙂

  11. ##צונזר##
    חרוזים זה פאסה וכשאין קריאייטיב זה הפתרון הזמין=מרנין

  12. כשיש מקום לכוס קפה האם הכוונה – אבל אין מקום לאכול ארוחה רצינית עם יותר משתי אנשים? או יש מקום להכין קפה אבל אין מקום – שיש גדול כדי להכין ארוחה
    רבת משתתפים? לי זה עושה רושם של מטבח קטן וקומפקטי שנכנס כולו בתוך כוס קפה.

  13. נדמה לי שמסר המודעה הוא
    שעיצוב המטבח הינו מרווח ומאוד נעים
    כך שניתן להסב בו לכוס קפה.
    ולכל מי שמתפלא על הדבר שיבקר במטבחים הצפופים והלא נעימים (שלא לומר דוחים)
    באיזורים המעט ישנים בבני ברק, שהדרים בה הינם קהל היעד למודעה זו.
    תקנו אותי אם אני טועה.

  14. קופישוש כתב:

    כשיש מקום לכוס קפה האם הכוונה – אבל אין מקום לאכול ארוחה רצינית עם יותר משתי אנשים? או יש מקום להכין קפה אבל אין מקום – שיש גדול כדי להכין ארוחה
    רבת משתתפים? לי זה עושה רושם של מטבח קטן וקומפקטי שנכנס כולו בתוך כוס קפה.

    איזה פפוקה.
    מה? הנגר אולי גם קובע את גודל הדירה?
    או שסתם התבלבל לך בין פרקטי לקומפקטי???

    למה, איפה ‘שותים קפה’ (עם חברים?) אם לא במקום הכי מזמין בבית?

  15. @ קופישוש:

    אצלכם לא יושבים על כוס קפה עם חברים?
    הלוואי והמטבח שלי היה במצב שהייתי יכולה לארח בו…
    רק בשביל זה שווה להשקיע במטבח כמו שצריך.

    אפילו כשאני לבד, אני מעדיפה לברוח עם הקפה שלי מהמטבח.
    טוב, זה לא פונקציה, אין לי מחשב/אינטרנט במטבח שלי…
    מה שהתמכרות יכולה לעשות לבן אדם 🙁

  16. מה שבטוח, שהעיצוב נקי ומרשים,
    מה שלא בטוח, שהקופי משדר מסר ברור.
    פרקטי, יפה, ואפילו מקום לכוס קפה, שזה אומר שוב פרקטי…
    הגרפיקאית טובה, היתר טעון שפשוף.

  17. המטבח עצמו דוחה, הבוקה bokeh הנדירה במחוזותינו, נפלאה, זה יראה נחמד במגזין לא בעיתון לעטיפת דגים,
    45 קוצים בסולם הקקטוס

  18. @ משה:
    משה כתב:

    איזה פפוקה

    פששש, עספור…!

  19. איי לייק ז’יס
    למרות שהטקסטים קצת קטנים (יש גבול לאלגנטיות) פרקטי אמרתם, לא?
    וגם השקיפות לא מדוייקת למקור ואין צל…

    אבל שיחקתם אותה, המודעה מעניינת, מסקרנת ועושה חשק.

  20. בקבוצת המיקוד שבביתי המודעה הצליחה בגדול.

    בעלי (לא מהתחום) קרא לי לראות את המודעה, ובשביל שזה יקרה חייב להיות שהמודעה פגעה בול

  21. עוצרים בגלל הפרינט,
    מדפדפים הלאה בגלל המסר הלא ברור והאותיות הקטנות.

    [הביקורת ענינית נטו ולא סתם מקנטרת].

  22. מקארתור כתב:

    המטבח עצמו דוחה, הבוקה bokeh הנדירה במחוזותינו, נפלאה, זה יראה נחמד במגזין לא בעיתון לעטיפת דגים,
    45 קוצים בסולם הקקטוס

    כמה קוצים יש בסולם, בסך-הכל?

    🙂

  23. משהו מאד מציק לי…
    יש לי תחביב לעבור על פרסומות, לנתח, לדסקס. ולא יודע למה, אולי סתם תחושה שלי, המשרדים ׳הנחשבים׳ לכאורה מייצרים ג׳אנק, הכל על אותו שטנץ, בלי לנסות לחשוב אחרת, לצאת מהקופסה, נראה שלא שמעו שם על קריאייטיב. (אני באמת לא קולט מה הם כ״כ נפוחים מעצמם הבראנז׳איסטים.)
    לעומת זה יש משרדים קטנים, שמנסים לבעוט קדימה, חברה קריאייטיביים, מנסים להמציא את עצמם מחדש, אבל נאדה… לא מגיעים לשום מקום, כאילו תקועים במשבצת.
    את השם פרסום אגס שמעתי כבר לפני שנים, למה משרד כזה לא מצליח לפרוץ? למה הם כמעט לא קיימים? פעם, פעמיים בשנה הם מבליחים וחוזרים בחזרה למאורה שלהם. אני לא מתיימר להיות מבין גדול, אבל לטעמי לפחות, יש להם הרבה מה למכור, המודעות שלהם אחרות, זכירות, ואיכשהו מנסות לגעת במושג קריאייטיב.
    בסופו של יום, יכול להיות שבאמת אנחנו, החרדים, לא יודעים להעריך איכות בפרסום? הלקוחות לא מזהים קריאייטיב? או שאני מפספס משהו…
    אני לא באמת מצפה שמחר עלית תעבור למנטה או אפילו לדמיון, אבל לקוחות בינוניים, פנים חרדיים, לא יקבלו מוצר טוב יותר במשרד צעיר? קריאייטיבי יותר ולא כבד, מסורבל שקצת תקוע כמה שנים אחורה?

    מה הופך משרד פרסום למשרד מצליח?
    מה באמת הקסם של החמישיה הפותחת?

  24. מודעה מעוצבת להפליא
    אם המודעה הזו יביא לקוח אחד נוסף לחן? א אנדערע מיישע…

    דרך אגב סימון הסמיילי לא לקוח ממאוחדת?

  25. @ נתי:
    בלי להיכנס יותר מידי לעובדות, יש לך טעות אחת יסודית:
    אתה מחזיק בהנחת יסוד שקריאייטיביות = הצלחה.
    מה לעשות שבעסקים יש כמה דברים אחרים שיש להם יותר משקל.

    לגבי הפרינט:
    בהחלט יצירתי. מגיע צל”ש (אולי גם ללקוח) על האומץ להפגין “שובבות” הנדירה במחוזותינו.
    הארט זקוק לעוד קצת…
    הקופי, נו.. חביב…
    אולי צריך לראות את כל הסדרה, ואז כמכלול זה יהיה יותר טוב.

  26. נתי,
    היטב לשאול.

    אנסה לענות לך. המשרדים הקטנים למיניהם סטייל אגס, מנטה, מותג בפרסום וכדו’ אינם מתיימרים לקפוץ מעבר לגובהם ולהחזיק תיקים כבדים מאד או כמות גדולה מאד של תיקים, הם מנסים להיטיב עבור הלקוחות שיושבים אצלם אך מסתפקים ייתכן במועט.

    אם תתבונן היטב, תראה שמשרד כמו מנטה מבצע די הרבה עבודות קטנות וממוקדות עבור מגוון לקוחות די נרחב וכנ”ל גם אגס. הבעיה היא שהלקוחות שלהם מוגבלים ביכולת הפיננסית ולכן אינך רואה מהם הרבה אלא רק זוכה להבלחות ואח”כ לחודשים ארוכים של שקט תעשייתי.

    אני חושב שהמשרדים הקטנים האלה הם המחר של ענף הפרסום כי התפקיד שלהם הינו משמעותי בכך שהם “מחנכים” את הלקוחות הגדולים של המחר את ערך וחשיבות הפרסום המקצועי.

    המשרדים הגדולים לעומתם, עסוקים בללחוץ על אותם לקוחות שמנים לשפוך את תוכן כיסם לקופת אותו המשרד, וכשאתה מחזיק כבר דגים שמנים כאלה, אתה לא חייב להביא תוצאות בסגנון “הכנסה אל מול הוצאה” כמו משרד קטן עם לקוח קטן שכל שקל הינו מגיע על חשבון ההרינג של סעודה שלישית בשבת.

    קל מאד לבזבז כסף גדול כשהוא מוזרם לכיסך תדיר, הרבה יותר קשה לנצל כל שקל כשאתה נמדד בכל הוצאה כזו ומתבקש כל הזמן להביא תוצאות אמת.

    את הידע הזה צברתי בעקבות ידידות עמוקה עם מספר אנשים בתחום כשחלקם מצויים במשרדים קטנים וחלקם במשרדים המובילים בענף (כולל הכללי).

    אדוור..

  27. @ פסח:

    אוי, נכון! איך לא שמתי לב לכך קודם לכן… הרעיון של השתקפות המטבח אכן יפה, חבל שזה לא נעשה באופן “ברור” יותר…

  28. המודעה הזו לא טובה כי עם כל החיינדלך היא לא תשכנע אותי לקנות מטבח, למה? כי זה עולה הרבה כסף, לכן אני רוצה לדעת יותר פרטים ולהרגיש שיש אבא למטבח הזה ואת זה המודעה לא מעבירה.

    מישהי שעובדת במשרד גדול ומבין!

  29. נסו להסתכל על התמונה ללא הכיתוב התחתון והלוגו,
    ותהיו בטוחים שמדובר בפרסומת לנוזל כלים, ובמודעה ספל – שמשתקף בו המטבח….

    🙂 🙂 🙂

  30. נחמד בתור עבודה של תלמיד המתרגל פוטושופ.

  31. לצערי אני לא קורא עיתונות חרדית.
    חוצניק, יש מצב שאתה מעלה את המודעות הנוספות בסידרה שנוכל להתרשם?

  32. בלי לפגוע, לא הצלחתי להבין את הגאונות הטמונה בפרינט…

    ומשו בקופי לא משתלב עם הרקע, מצד אחד קלאסיות(?) מצד שני סמיילי ‘ידידותי לסביבה’ ומצד שלישי, לולא הייתם מסבירים, לא הייתי קולטת שמדובר בהשתקפות של המטבח בכוס קפה.

    מצד רביעי – אוי ואבוי אם לא נפרגן למשרדי המחר 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן